קהילת מתגרשים מזמינה אתכם, הגרושים, הפרודים והשוקלים להיות חלק מקהילה המשתפת בניסיון, בידע, בכאב ובהצלחה. ראו בקהילה זו הזדמנות לתמוך, להיתמך, למצוא עצמכם בסיפורים של אחרים, לתת/לקבל עצה מניסיון טוב/רע, לפרוק ולעבד.
נראה לי שכמבוגרת שבחבורה מותר לי לכתוב שאני מתגעגעת. בדומה לאיריס, גם אני הייתי בטוחה שזה לכל החיים, והייתי תקופה ארוכה מאד בהלם מוחלט. לקח לי הרבה מאד זמן לקלוט את העובדה שאני גרושה, ולנסות לחיות עם עצמי. יתכן שבגלל אורך חיי הנישואים שלי, קשה לי גם לקבל שותפות כלשהי של אשתו החדשה בשמחות של ילדי ונכדי. אני לא מרגישה שעצם העובדה שנישאה זמן קצר לפני הברית של נכדי- היא היתה חייבת להופיע לשמחה שנערכה בחוג המשפחות (שלי ושל בעלי לשעבר) המצומצם. אבל כמו בכל תחום- כל אחד/ת עם המטען הרגשי שהוא/היא מביאים. כך גם התשובות לשאלות לגבי נישואין שניים.
זה אמנם מפתיע...אך למרות שהאיש הזה עשה ועושה לי רע (לצערי עדיין גרים יחד) וזכרונות העבר איתו רעים אף הם, עד לרמה שאין אפילו זיכרון אחד מתוק, מוצאת את עצמי לעיתים...משוועת למגע שלו...(ורוצה לציין, שמבחינה גופנית, גם בימים פחות רעים, לא ביקרתי בגן עדן...)
-- החיים הם לא מספר הנשימות שנשמת, אלא מספר הפעמים בהם נעתקה נשימתך.
זה אמנם מפתיע...אך למרות שהאיש הזה עשה ועושה לי רע (לצערי עדיין גרים יחד) וזכרונות העבר איתו רעים אף הם, עד לרמה שאין אפילו זיכרון אחד מתוק, מוצאת את עצמי לעיתים...משוועת למגע שלו...(ורוצה לציין, שמבחינה גופנית, גם בימים פחות רעים, לא ביקרתי בגן עדן...)
זהו הצורך שלך בחום, אהבה, בטחון ומגע. לא כ"כ ממנו אלא באופן ככלי ,פשוט הוא זה שנמצא בסביבה.קבלי מכולנו חיבוק חם ,מחזק ואוהב.
-- כי לא המציאות קובעת איך נרגיש ואיך נתנהג ,אלא מה אנו חושבים על המציאות.
הוספת תגובה על "געגוע או תעתוע?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה