אחד החוקים של חשיבה רציונאלית וקבלת החלטות רציונאליות הוא לחשוב טרנזיטיבית. מה זה אומר?
ניקח לדוגמה את מגדלי עזריאלי - אם הבניין העגול גבוה מהמשולש והמשולש גובהה מהמרובע, בהכרח ניתן לומר שהבניין העגול גובהה מהמרובע. כלומר, בכל הקשור לגובהם של מגדלי עזריאלי, ניתן לומר שיש ביניהם יחסים טרנזיטיביים, שניתן לגזור מהם מסקנה חד משמעית.
לעומת זאת יש תחומים שאין בהם יחסים טרנזיטיביים כמו אהבה: למשל, אם צילי אוהבת את גילי וגילי אוהב את לילי, לא ניתן להסיק בהכרח שצילי אוהבת את לילי, אלא ניתן אפילו לשער שצילי חושבת שלילי היא שרלילי והיא לא סובלת אותה.
ברור שקבלת החלטה רציונאלית בכלל ובשוק ההון בפרט, צריכה לענות על חוק הטרנזיטיביות, המשקף במידה רבה את ההנחות של שוק משוכלל. אבל אנחנו יודעים מהמציאות, בייחוד מהמציאות הנוכחית, שזה לא בדיוק ככה. קיימות מניות עם שווי שוק מנופח מעבר לשוויין האמיתי ולעומת זאת במדד היתר, נוכל למצוא מניות אשר נסחרות מתחת לשוויין הריאלי (אפקט המניות המוזנחות). במספר מחקרים כבר הוכח כי השקעה במניות קטנות מניבה תשואה עודפת מהשקעה במניות הגדולות לאורך זמן, מה שמכונה אפקט המניות הקטנות. לפי חוק הטרנזיטיביות תהיה למשקיעים העדפה ברורה להשקיע במניות קטנות, אך לא כך הדבר, מניות קטנות רבות סובלות מסחירות נמוכה.
למה זה קורה?
על מנת להגיע לקבלת החלטה הנסמכת על חוק הטרנזיטיביות, צריך להיות בידי המשקיע כל המידע הקיים בשוק ההון והיכולת לעבד אותו בזמן סביר ולהגיע למסקנות. המעבד שבו מצויד מוחו של האדם לעת עתה (אולי האבולוציה מכינה לנו הפתעות), הינו בהחלט מעבד משוכלל בעל יכול עיבוד של תכנים מסוגים שונים ומנוגדים, הבעיה העיקרית שלו היא יכולת ההספק. זו הסיבה שאדם מן השורה אינו יכול לעמוד בחוק הטרנזיטביות ולכן הוא פונה למה שאני מכנה, טרנזיטיביות פסיכית (הכוונה לא למשוגעת אלא לפסיכולוגית). כלומר, ההיגיון שעליו מסתמך משקיע, אינו נסמך רק על פרמטרים כלכליים אלא גם על פרמטרים פסיכולוגיים (לפעמים רק - דוגמה בהמשך) כמו רגשות, ציפיות, אמונות, אשר לעיתים נתונות להטיות קוגניטיביות (תפיסתיות/הכרתיות).
דוגמאות לטרנזיטיביות פסיכית יש הרבה:
השקעה במניות גדולות ומבוססות עם יחסי ציבור נאים, נותנת לציבור תחושה של ביטחון - "אם כולם שם כנראה שזה הכי משתלם".
ציפיות ליחס טרנזיטיבי - השקעה המבוססת על ציפיות המשקיעים כי בטווח הקצר, הבינוני או הארוך (תלוי בסוג המשקיע), אכן יתקיימו יחסים טרנזיטיביים אמיתיים. דוגמה לכך היא מניית אפריקה ישראל שכעת נסחרת במחיר שאינו משקף את שווייה הריאלי, אלא משקף ציפייה לשווי עתידי, הנסמכת על אמון הציבור בעומד בראשה. ימים יגידו. לעומת זאת ניתן לראות שמניית טבע בשנת 2006 השילה יותר מ - 30% מערכה בעוד שביצועי החברה לא הצדיקו את הירידה הזו. זה קרה עקב סנטימנט שלילי למנייה - מושג יפה להגיון שנסמך על טרנזיטיביות פסיכית.
ציבור המשקיעים פועל רגשית - הריבית צונחת ואינה מאפשרת להיות אפילו משקיע סולידי, שלא לוקח סיכונים ולכן אנו רואים נהירה של הציבור אל שוק ההון. לכאורה דבר מבורך שהרי את התשואות הגבוהות ביותר לטווח הארוך, ניתן להשיג ע"י מדדים בשוק ההון. אך עם זאת יש לזכור כי הציבור שאינו מיומן בנפתולי שוק ההון, אינו פועל בו באופן רציונאלי ובטח לא עונה לחוק הטרנזיטיביות (אולי בפוקס), אלא פועל רגשית ע"י התייחסות רגעית לעליות וירידות ולהגדרות לא נכונות של נזילות וסיכון.
לעיתים ציבור משקיעים לא עונה אפילו להיגיון פסיכולוגי פנימי כמו טרנזיטיביות פסיכית וזה כבר פתולוגיה חמורה של ציבור משקיעים הנסמך רק על פרמטרים פסיכולוגיים, זהו מצב של עיסוק בהימורים ולא בהשקעה. דוגמאות לכך הן אופציה 9 של אוסיף ושערי מניית לייפוויב - שני מקרים בהחלט קיצוניים שמפרים את חוק הטרנזיטיביות ועליהן נכתבו דיונים ופוסטים, שלא היו מביישים מילות מפתח פופלאריות. במקרה של לייפוויב ראינו גם שבית השקעות ידוע לא התאפק והשקיע בה כ - 5%.
לסיכום, בשוק ההון כמו באהבה ושנאה יחסים טרנזיטיביים הם פסיכים.
הוספת תגובה על "טרנזיטיביות פסיכית"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה