היה לי יום מאוד קשה היום.
)-:
בעלי (עדיין) התקשר והודיע לי שהוא החליט שהחברה תפסיק לשלם את החשבונות.
כמובן שמאחר ואנחנו גרים ביפן מדובר בלא מעט כסף.
הוא ניסה להציג את זה כאילו שזו החלטת חברה אבל זו כמובן החלטה שלו.
הוא נשיא של חברת הייטק מאוד מצליחה.
אני, מודה באשמה, למרות היותי מה שנקרא אישה משכילה ומצליחה, נפלתי קורבן להתעללות כלכלית, וכך המצב נראה כרגע, כאשר כל הקלפים אצלו. אגב על המונח הזה שמעתי מהסופרת שפרה הורן שעברה ממש כאן ביפן, את החוויה היפנית שאני עוברת.
אני קיבלתי החלטה להישאר ביפן כי כל חיי שם כרגע: העבודה שלי, החבר שלי, ולילדים מאוד טוב כאן, מה גם שעבורם הוא ככל הנראה אבא טוב.
הענין כאן הוא לא משפטי. אני לא רעבה ללחם והוא משלם לי מזונות זמניים נדיבים. אבל התחושה היא של שיטת הסלמי. כל פעם הוא מנסה לצמצם את ההוצאות וזה מאוד מלחיץ.
החלטתי לעשות מעשה והתקשרתי לבוס שלו. הסברתי לו שזה לא הגיוני ששליח החברה ביפן, לא יקבל החזר הוצאות עבור אשתו.
סכמתי עם הבוס שהוא יטפל בנושא. אני חושבת שאני הולכת עם זה עד הסוף. עד הדרגים הכי גבוהים. אני מרגישה עובדת של החברה לכל דבר. במשך שבע שנים קידמתי את הקריירה שלו את הרשת החברתית שלו ונתתי לו את הפלטפורמה להצלחה המטאורית שלו. אני חושבת שכל זמן שאנחנו נשואים החברה חייבת לשלם את ההוצאות שלי ביפן.
מה אתם חושבים?
הוספת תגובה על "אני רוצה לשתף אתכם"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה