אהוד קינן מדווח היום ב ynet על תופעה חדשה, ניסיון למצוא, ולתבוע, אדם אשר דמותו הוירוטאלית קיימה יחסי מין וירטואליים עם קטין וירטואלי. דיווח מקורי נמצא בגארדיאן הבריטי.

אם נדמה לכם שקראתם את המילה וירטואלי לא מעט פעמים בשורות לעיל, אתם לא טועים.

מישהו לקח את עולם הפנטזיה, יצר לו ייצוג וירטואלי, ועכשיו, לפתע, המעשים שלנו שם יהוו עילת תביעה. לא שזה חדש, כבר הייתה הרי פגיעה בשם הטוב של דמות וירטואלית וניסיון לתביעה בגין כך.

בשורה התחתונה, מה המרחק בין זה, לבין עולם אורווליאני שבו נעצר ונואשם בגין מחשבותינו?

נכון, פדופיליה היא דוחה בעינינו כחברה, ובעיני באופן אישי כפרט. אבל כל עוד היא מתנהלת במוחו של מישהו, אני לא רואה כל מקום להתערבות החברה בכך, כפי שאינני רואה סיבה להאשים את מי שחולם בהקיץ על שוד בנקים. האם שוד בנק וירטואלי באמצעות דמות וירטואלית בעולם וריטואלי, הוא עבירת שוד ?

Get a life, preferably, not on second life. 

איך אמר לי פעם עו"ד " לתבוע תמיד אפשר, השאלה היא, האם יש קייס"

לא נראה לי שכזו תביעה תעבור את הסף של בית משפט, ואם כן, יש פה

תקדים מסוכן, לך תדע, אולי עוד יתבעו כל מני GMים על עוולה של סגירת

קבוצה ללא סיבה מספקת