כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    מתגרשים

    קהילת מתגרשים מזמינה אתכם, הגרושים, הפרודים והשוקלים להיות חלק מקהילה המשתפת בניסיון, בידע, בכאב ובהצלחה. ראו בקהילה זו הזדמנות לתמוך, להיתמך, למצוא עצמכם בסיפורים של אחרים, לתת/לקבל עצה מניסיון טוב/רע, לפרוק ולעבד.

    יחסים

    חברים בקהילה (2277)

    ציפור לחשה לי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוסי בר-אל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ofer ben z
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שרון קדם
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    irisoded
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ל י ל ך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חנה וייס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    josh r
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אוריתי1
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דניאל.זי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    הקשתית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    נעה אל-יגון
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מה מפלס רגשות האשמה שלכם ביחס לילדים?

    8/4/08 10:02
    1
    דרג את התוכן:
    2008-04-11 18:08:08
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אתמול הודיעו לבת שלי (12) בשורת איוב: היא צריכה מכשיר לגב.

     

    כשהיא אמרה לי 'כל הדברים הרעים קורים רק לי' היה בא לי למות.

     

    בשלוש השנים האחרונות גם אני הייתי חולה ממושכות, גם הגירושין ועכשיו המכשיר הארור הזה. מישהיא אחרת עם קול כמו שלי עודדה אותה בעליזות להסתכל על הצד החיובי של החיים (השרדות או לא?)

     

    אבל משהו בתוכי בכה.

     

    אפילו שהיוזמה לפרידה היתה של בעלי אני מרגישה מאוד אשמה. כאילו כשלתי באמהות שלי. נכון. זה לא כל הזמן ותלוי באיזו סיטואציה. בסך הכל אני יודעת שאני אמא טובה. אבל...

     

    איך רגשות האשמה שלכם?

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "מה מפלס רגשות האשמה שלכם ביחס לילדים?"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    8/4/08 10:26
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-04-08 10:26:08
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    איריס יקרה

    ראשית כולנו ירשנו את רגשות האשמה מהצד הפולני (גם לי יש חצי..)

    שנית הייתי מחליפה את האשמה ואת תופעות הלוואי שלה במילה אחריות.

    יש הבדל גדול .

    אשמה הופכת אותנו לקורבנות וזה דבר שאנו מעבירות בירושה גם לילדינו...

    אחריות הופכת אותנו לאנשים לא מושלמים, שעושים טעויות אך לא מאשימים את עצמינו ואחרים ,יודעים שיש לנו חלק בזה ויש אפשרות גם לתקן  ולשפר.

    גם לנו יש אחריות על הגירושין גם אם הצד השני יזם, בגד וכו... כל מערכת יחסים כזאת מורכבת משני אנשים.

    ואין לאן לברוח - הילדים משקפים לנו את עצמינו.

    8/4/08 11:00
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-04-08 11:00:08
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    כל הזמן רגשי אשמה, על הגרושין והאכזבה על זה שאני עובדת קשה ולא תמיד איתם..

    ואת צודקת, תמיד בקול אחד אומרים להם משהו, והקול הפנימי אומר משהו אחר.

    אבל מה? אפשר אחרת? להמשיך לחיות יחד למרות שהיה רע? בטוח שלא היה להם יותר טוב.. 

    וזה מה שאני אומרת להם.אולי זה לא חכם, אבל אני אומרת, מצטערת שהרסתי לכם את החלום של המשפחה המאושרת אבא אמא 2 ילדים וכלב, אבל הרבה יותר כייף לנו ככה.

    והרבה יותר נכון.

    והמכשיר לגב? כמו משקפיים.. רק שמשקפיים זה לתמיד. (או כמו גשר לשיניים?)..

    8/4/08 11:26
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-04-08 11:26:05
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

     אני עם רגשות אשמה מאוד כבדים. גם היוזמה וההחלטה היו שלי... ובעלי נלחם מאוד על הקשר עד היום. הבן שלי שואל שאלות מאוד קשות כגון- "למה אבא לא גר עם אמא".. "אני רוצה את אבא שלי בדלת ולא בטלפון"... "אמא אוהבת את אבא" וכו.... בכל מקרה אני לא בטוחה שהיה לו יותר טוב אם היינו נשארים ביחד..... אם הקשר לא טוב בין ההורים, אז עדיף, גם לילדים שההורים יפרדו, אבל אין ספק שהוא קורע לי את הלב כשהוא מדבר ככה.

     

    צטט: iris georlette 2008-04-08 11:00:08

    מה מפלס רגשות האשמה שלכם ביחס לילדים?

    אתמול הודיעו לבת שלי (12) בשורת איוב: היא צריכה מכשיר לגב.

     

    כשהיא אמרה לי 'כל הדברים הרעים קורים רק לי' היה בא לי למות.

     

    בשלוש השנים האחרונות גם אני הייתי חולה ממושכות, גם הגירושין ועכשיו המכשיר הארור הזה. מישהיא אחרת עם קול כמו שלי עודדה אותה בעליזות להסתכל על הצד החיובי של החיים (השרדות או לא?)

     

    אבל משהו בתוכי בכה.

     

    אפילו שהיוזמה לפרידה היתה של בעלי אני מרגישה מאוד אשמה. כאילו כשלתי באמהות שלי. נכון. זה לא כל הזמן ותלוי באיזו סיטואציה. בסך הכל אני יודעת שאני אמא טובה. אבל...

     

    איך רגשות האשמה שלכם?

     

     

    8/4/08 11:28
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-04-08 11:28:42
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

     אני עם רגשות אשמה מאוד כבדים. גם היוזמה וההחלטה היו שלי... ובעלי נלחם מאוד על הקשר עד היום. הבן שלי שואל שאלות מאוד קשות כגון- "למה אבא לא גר עם אמא".. "אני רוצה את אבא שלי בדלת ולא בטלפון"... "אמא אוהבת את אבא" וכו.... בכל מקרה אני לא בטוחה שהיה לו יותר טוב אם היינו נשארים ביחד..... אם הקשר לא טוב בין ההורים, אז עדיף, גם לילדים שההורים יפרדו, אבל אין ספק שהוא קורע לי את הלב כשהוא מדבר ככה.

     

    צטט: iris georlette 2008-04-08 11:00:08

    מה מפלס רגשות האשמה שלכם ביחס לילדים?

    אתמול הודיעו לבת שלי (12) בשורת איוב: היא צריכה מכשיר לגב.

     

    כשהיא אמרה לי 'כל הדברים הרעים קורים רק לי' היה בא לי למות.

     

    בשלוש השנים האחרונות גם אני הייתי חולה ממושכות, גם הגירושין ועכשיו המכשיר הארור הזה. מישהיא אחרת עם קול כמו שלי עודדה אותה בעליזות להסתכל על הצד החיובי של החיים (השרדות או לא?)

     

    אבל משהו בתוכי בכה.

     

    אפילו שהיוזמה לפרידה היתה של בעלי אני מרגישה מאוד אשמה. כאילו כשלתי באמהות שלי. נכון. זה לא כל הזמן ותלוי באיזו סיטואציה. בסך הכל אני יודעת שאני אמא טובה. אבל...

     

    איך רגשות האשמה שלכם?

     

     

    8/4/08 14:13
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-04-08 14:13:14
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: שרון*ה 2008-04-08 11:00:08

    כל הזמן רגשי אשמה, על הגרושין והאכזבה על זה שאני עובדת קשה ולא תמיד איתם..

    ואת צודקת, תמיד בקול אחד אומרים להם משהו, והקול הפנימי אומר משהו אחר.

    אבל מה? אפשר אחרת? להמשיך לחיות יחד למרות שהיה רע? בטוח שלא היה להם יותר טוב.. 

    וזה מה שאני אומרת להם.אולי זה לא חכם, אבל אני אומרת, מצטערת שהרסתי לכם את החלום של המשפחה המאושרת אבא אמא 2 ילדים וכלב, אבל הרבה יותר כייף לנו ככה.

    והרבה יותר נכון.

    והמכשיר לגב? כמו משקפיים.. רק שמשקפיים זה לתמיד. (או כמו גשר לשיניים?)..

    כל הזמן רגשי אשמה.

     

    יפה אמרת.

    אם נחווה אותם ביחד אולי יהיה לנו קצת יותר קל

    (-:

    3 4 ו:

    אני אשמה בכל מה שקורה

    בכל צער העולם

    בכל התסביכים העתידיים שיהיו לילדים שלי לנכדים ולנינים שלהם

    אני אשמה שאני מרגישה אשמה

     

    נראה לי שאני יורדת מהפסים...

     

    נשיקות

    8/4/08 16:00
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-04-08 16:00:39
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    איריס היקרה, את לא יורדת מהפסים בכלל, אני בכל שיחה עם האקס שומעת כמה הוא משקיע עם הילדים ומוצאת את עצמי חושבת בשקט בלב.. ואוו הוא משקיע ואני הרבה פחות, ואז אני נזכרת, שבעצם הם אצלי הרבה יותר מאשר אצלו, והוא עד שהתגרשנו כמעט ולא היה בבית, אז לרגע מסתלקים להם רגעי האשמה.. ונכנסת תחושה אחרת של שמחה וגאווה..

    אבל ככה חונכנו אנחנו הנשים "אחראיות" למה שקורה ואיך הילדים יוצאים (אפילו בפסיכולוגיה בגרוש קודם כל נבחנים היחסים עם ה"אמא") אז אני אומרת, הלאה הפולניות. אני מנסה, משתדלת, לפעמים מצליח, לפעמים גם לא. אבל אא לקחת לי את האהבה,הרצון, והנכונות התמידית. ואם יש שם עוד משהו סחטיין עליו, זה לא קשור אלי.

    ואיך אומרים, זה מה יש ועם זה ננצח.

     

    8/4/08 16:24
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-04-08 16:24:21
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: רונה~ 2008-04-08 10:26:08

    איריס יקרה

    ראשית כולנו ירשנו את רגשות האשמה מהצד הפולני (גם לי יש חצי..)

    שנית הייתי מחליפה את האשמה ואת תופעות הלוואי שלה במילה אחריות.

    יש הבדל גדול .

    אשמה הופכת אותנו לקורבנות וזה דבר שאנו מעבירות בירושה גם לילדינו...

    אחריות הופכת אותנו לאנשים לא מושלמים, שעושים טעויות אך לא מאשימים את עצמינו ואחרים ,יודעים שיש לנו חלק בזה ויש אפשרות גם לתקן  ולשפר.

    גם לנו יש אחריות על הגירושין גם אם הצד השני יזם, בגד וכו... כל מערכת יחסים כזאת מורכבת משני אנשים.

    ואין לאן לברוח - הילדים משקפים לנו את עצמינו.

    רונה יקרה

    את יודעת שאני מאוד מחבבת ומעריכה אותך

    אבל בעיני להגיד אחריות במקום אשמה זה להחליף גזר בצנון

    זה רק לכבס את המילה

    אני מרגישה אחריות בכישלון הנישואים שלנו

    אבל אני אשמה בזה שהילדה שלי בפסח לא יושבת לשולחן עם אמא ואבא שלה

    מה זה יעזור לי אם אני אשתמש במילה אחרת?

     

    מצטערת על הבוטות

    אבל אני מרגישה חופשי איתך

    (-:

     

    אגב מה התכוונת שהילדים משקפים לנו את עצמנו?

    8/4/08 18:51
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-04-08 18:51:46
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: iris georlette 2008-04-08 16:24:21

     

    צטט: רונה~ 2008-04-08 10:26:08

    איריס יקרה

    ראשית כולנו ירשנו את רגשות האשמה מהצד הפולני (גם לי יש חצי..)

    שנית הייתי מחליפה את האשמה ואת תופעות הלוואי שלה במילה אחריות.

    יש הבדל גדול .

    אשמה הופכת אותנו לקורבנות וזה דבר שאנו מעבירות בירושה גם לילדינו...

    אחריות הופכת אותנו לאנשים לא מושלמים, שעושים טעויות אך לא מאשימים את עצמינו ואחרים ,יודעים שיש לנו חלק בזה ויש אפשרות גם לתקן  ולשפר.

    גם לנו יש אחריות על הגירושין גם אם הצד השני יזם, בגד וכו... כל מערכת יחסים כזאת מורכבת משני אנשים.

    ואין לאן לברוח - הילדים משקפים לנו את עצמינו.

    רונה יקרה

    את יודעת שאני מאוד מחבבת ומעריכה אותך

    אבל בעיני להגיד אחריות במקום אשמה זה להחליף גזר בצנון

    זה רק לכבס את המילה

    אני מרגישה אחריות בכישלון הנישואים שלנו

    אבל אני אשמה בזה שהילדה שלי בפסח לא יושבת לשולחן עם אמא ואבא שלה

    מה זה יעזור לי אם אני אשתמש במילה אחרת?

     

    מצטערת על הבוטות

    אבל אני מרגישה חופשי איתך

    (-:

     

    אגב מה התכוונת שהילדים משקפים לנו את עצמנו?

    ראשית תרגישי חופשי אני לא רואה בזה בוטות אלא הבעת דיעה ותמיד שמחה על האפשרות להגיב ולחלוק מהניסיון שלי.

    שנית למילים יש כוח עצום יקירה זה הרי העיסוק שלך את משתמשת במילים שלך כדי ליצור חוויה אצל הקוראים שלך.

    כנ"ל גם בחיי היומיום אם למשל נאמר לילד כל הזמן שהוא אשם החוויה שהוא יגדל איתה תהיה של רגשי אשמה וקורבנות.

    אם נאמר לילד שהוא אחראי הוא סביר להניח ילמד לקחת אחריות ולפתור את הבעיות.

    שלישית את אחראית לכשלון נישואיך זה נכון, אבל את גם יכולה להיות אחראית לשמש דוגמא לילדיך ולהפוך גם חוויה קשה לחוויה מצמיחה ומלמדת. (אם תבחרי בכך)

    השנים הראשונות הן קשות אין ספק ,לא חולקת על כך ,אבל ילדים לומדים מאיתנו כפי שאנו למדנו מהורינו דפוסים שאחכ אנו מנסים כל חיינו להשתחרר מהם ולכן..

    אני לימדתי את עצמי ואת ילדי שגם מהחוויה הזאת נולדו דברים טובים ושימי לב גם את:

    א. יש לך אהבה חדשה - הילדים לומדים שלאמא יש יכולת להמשיך הלאה ויש התחדשות

    גם אם קשר נגמר יש קשר חדש שיכול להתחיל..

    ב. יש לך תקשורת טובה עם האקס לגבי הילדים (כך הבנתי אם אני טועה מצטערת..)

    הילדים לומדים מזה ששני מבוגרים שאהבו ונפרדו יכולים לקיים תקשורת עניינית בינהם ולשתף פעולה גם אם יש עבר טעון ברגשות לא קלים, אם יש להם מטרה משותפת - הילדים.

    ג. לילדים יש שני בתים, בהתחלה זה מסורבל אבל יש לזה יתרונות, הם לומדים הרבה מהמעברים , מזה שלכל בית יש חוקים שעליהם לכבד.. הסתגלות וכו..

    ד.ילדים להורים גרושים מרויחים מהגירושין דבר חשוב - שאם לא טוב להם במקום מסויים או במערכת יחסים הם יכולים ליצור שינוי ולזוז קדימה ולא להישאר במקום של סבל לתועלת מישהו אחר.

     

    כך שהכל תלוי בזוית הראייה.

    לגבי השיקוף-

    אנחנו חיים בעולם של מראות, כל אדם שאנו באים איתו במגע משקף לנו משהו על עצמנו .

    אנו לא יכולים לראות את כל הצדדים שלנו ולכן כשאנו באים במגע עם אנשים מתקיים השיקוף.

    (כפי שאנו לא יכולים לראות את כל גופנו ואנו זקוקים למראה)

    לפעמים זה לא קל, כל מי שמכעיס, מכאיב מעצבן אותנו וכו.. זה משקף לנו משהו בתוכנו בזווית מסויימת.

    גם הילדים משקפים לנו .

    מקווה שעכשו זה מובן יותר.

    9/4/08 08:27
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-04-09 08:27:06
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    • ואז אני נזכרת, שבעצם הם אצלי הרבה יותר מאשר אצלו, והוא עד שהתגרשנו כמעט ולא היה בבית, אז לרגע מסתלקים להם רגעי האשמה.. ונכנסת תחושה אחרת של שמחה וגאווה

     

    ואללה אנחנו תאומות שרון!

    באמת הייתי איתם המון כל הזמן לבד,

    בדיוק כמו שאת מתארת.

    ואני תמיד נוטה לשכוח את זה.

     

    9/4/08 08:28
    0
    דרג את התוכן:
    2008-04-09 08:29:06
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     יש לך תקשורת טובה עם האקס לגבי הילדים (כך הבנתי אם אני טועה מצטערת..)

    הילדים לומדים מזה ששני מבוגרים שאהבו ונפרדו יכולים לקיים תקשורת עניינית בינהם ולשתף פעולה גם אם יש עבר טעון ברגשות לא קלים, אם יש להם מטרה משותפת - הילדים.

     

    לא טעית רונה, הנושא היחידי שאנחנו מצליחים להיות אפקטיביים כלפיו זה הילדים.

    וזה באמת מודל מצויין. וגם היכולת להתאהב מחדש למרות השבר.

     

    תודה.

    9/4/08 11:45
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-04-09 11:45:51
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    חיבוק גדול!

    יש לי תחושה שאת אמא נפלאה ושבתך זכתה בך.

    אפשר להסביר לה שלא כל מה שקורה בחיים הוא חיובי או לרוחנו 

    (גם אני, בגילי,  לא מוכנה לקבל את זה עדיין) 

    להזכיר לה שהיא ילדה מקסימה ונהדרת ושיש לה אבא ואמא שאוהבים אותה ושמכשיר בגב הוא יחסית בעיה קטנה בחיים ולא צריכה להיות לה השפעה על חייה.

     

    חבל לי מאוד שהכותרת שבחרו לשים בקידום לדיון הזה הוא "כשלתי כאמא". 

    לא צריך לשכוח להיות אנושיים על מזבח הרייטינג 


    --
    כל אחד מקבל את מה שמגיע לו

    9/4/08 14:09
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-04-09 14:09:33
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תודה חמודה,

     

    קידום הרייטינג היה יוזמה שלי

    מאוד חשוב לי לקדם את הפורום הזה ואת הדיון הזה

    כי חשוב לי שאנשים ירגישו כאן בבית

    ושיהיה להם איפה לפרוק

     

    אני מקפידה מאוד לא להזכיר שמות ולא לרדת מתחת לקו אדום שקבעתי

    אבל מאוד מאוד חשוב לי לטפח את הפינה החמה הזו

     

    סבבה?

     

    ותודה על המחמאה. אני באמת חושבת שאני אמא טובה. זאת אומרת רוב הזמן(-:



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "מה מפלס רגשות האשמה שלכם ביחס לילדים?"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה