ברצוני לשתפכם בחוויה חיובית ביותר שעברנו יחד ילדיי ואנוכי....

ביום בו עזב אביהם את הבית, שררה כמובן ריקנות איומה בליבם וכן עצב תהומי...

בליבי גמלה ההחלטה, כי זוהי הזדמנות בלתי חוזרת לאמץ חתולה... תיאמתי זאת מראש ובאותו יום לאחר בית הספר אספתי את שני ילדיי ונסעתי לכוון תל אביב מבלי לאמר להם מהי מטרת הנסיעה....

משהגענו לביתו של מגדל החתולים, עלינו במדרגות... עדיין לא ספרתי להם במה מדובר...

כשדלתו נפתחה וילדיי נחשפו לראשונה לשתי הגורות הפרסיות המדהימות, הם נותרו פעורי פיות... אין מילים לתיאור האושר שחוו בזמנו (לפני כשנתיים וחצי) ובאושר והרוגע הרב שמור חתולתנו האהובה מעניקה לחיינו...בודאי שאין בכך פתרון טוטאלי לכאב שילדינו חשים ביום העזיבה ובתהליך הגירושין בכלל.. אבל במקרה שלנו אימוץ החתולה הביא אושר רב לילדיי וגם לי (מודה:))

האם יש אנשים נוספים בקהילה שחוו משהו דומה?אני ממליצה בכל פה לאמץ בעל חיים ככלל ובמקרה של ילדים שחוו פרידת הורים במיוחד...

רותי

לא מאוד קשור לנושא הדיון אבל אחד הדברים הקשים לי בגירושים היה חלוקת בעלי החיים.

אני לקחתי את שון שהיה שלי מלפני הנישואין ובעלי לשעבר לקח את פלפל שאימצנו ביחד (רק כדי להכאיב).

אחרי חצי שנה התייאש והחזיר לי אותה והתאחדנו שלושתנו.

ולנושא הדיון, אימוץ חיה זה רעיון נפלא תמיד ובמיוחד כשיש צורך בחבר טוב.

אתם מוזמנים לגלריית אימוץ חיות בקהילת בעלי חיים ובעלי חיות:

http://animals.cafe.themarker.com/view.php?u=99813

רותי,

כמי שגדלה עם כלבים קל לי להזדהות עם דברייך ועל אחת כמה בסיטואציה כמו פרידה של הורים. אני מצפה ליום בו אוכל לקחת כלב הביתה, מה שכרגע אינו מתאפשר לי טכנית מפאת גילה הצעיר של בתי. תהנו!

ענת

 

 

צטט: שירית10 2008-04-13 21:05:23

תרומתם הגדולה של בעלי חיים לילדי הגרושים

ברצוני לשתפכם בחוויה חיובית ביותר שעברנו יחד ילדיי ואנוכי....

ביום בו עזב אביהם את הבית, שררה כמובן ריקנות איומה בליבם וכן עצב תהומי...

בליבי גמלה ההחלטה, כי זוהי הזדמנות בלתי חוזרת לאמץ חתולה... תיאמתי זאת מראש ובאותו יום לאחר בית הספר אספתי את שני ילדיי ונסעתי לכוון תל אביב מבלי לאמר להם מהי מטרת הנסיעה....

משהגענו לביתו של מגדל החתולים, עלינו במדרגות... עדיין לא ספרתי להם במה מדובר...

כשדלתו נפתחה וילדיי נחשפו לראשונה לשתי הגורות הפרסיות המדהימות, הם נותרו פעורי פיות... אין מילים לתיאור האושר שחוו בזמנו (לפני כשנתיים וחצי) ובאושר והרוגע הרב שמור חתולתנו האהובה מעניקה לחיינו...בודאי שאין בכך פתרון טוטאלי לכאב שילדינו חשים ביום העזיבה ובתהליך הגירושין בכלל.. אבל במקרה שלנו אימוץ החתולה הביא אושר רב לילדיי וגם לי (מודה:))

האם יש אנשים נוספים בקהילה שחוו משהו דומה?אני ממליצה בכל פה לאמץ בעל חיים ככלל ובמקרה של ילדים שחוו פרידת הורים במיוחד...

רותי

הדבר הכי הזוי הוא

שבמהלך הפרידה החתול שלי מת

ובכיתי עליו כמו שלא בכיתי על קרובים מדרגה ראשונה.

)-:

ובעלי הפך עולמות למצוא לי חתול חדש

בעודו אורז את המזוודות

ביפן כמובן כל דבר זה סאגה...

החתולה שמש המדהימה הצילה את כולנו כמובן

הילדים ממש מתים עליה

והיא היא השמש שזורחת בחיינו בכל בוקר מחדש

בקרוב אנחנו מכניסים כלב שהובטח לבני אם ישפר את ציוניו

שאכן שופרו בדרך פלא...

(עכשיו כל האמהות בעקבותי)

(אני באה בקרוב להתייעץ אחותי מפורום בע'ח)

שלא לדבר על זה שהחבר שלי מטורררף עליה

(-:

צטט: עדי אלגרט 2008-04-13 21:05:23

לא מאוד קשור לנושא הדיון אבל אחד הדברים הקשים לי בגירושים היה חלוקת בעלי החיים.

אני לקחתי את שון שהיה שלי מלפני הנישואין ובעלי לשעבר לקח את פלפל שאימצנו ביחד (רק כדי להכאיב).

אחרי חצי שנה התייאש והחזיר לי אותה והתאחדנו שלושתנו.

 

ולנושא הדיון, אימוץ חיה זה רעיון נפלא תמיד ובמיוחד כשיש צורך בחבר טוב.

אתם מוזמנים לגלריית אימוץ חיות בקהילת בעלי חיים ובעלי חיות:

http://animals.cafe.themarker.com/view.php?u=99813

למה לא קשור? באחד הדיונים הראשונים שאלתי האם היתה חלוקת בע'ח

זה נראה לי מחריד

כמו לחלק ילדים

איזה כיף שהוא התייאש

כמה נורא שהוא עשה את זה רק כדי להכאיב

כמה נפלא שאתם שוב ביחד

(((-:

שירית

אכן יכולת כתיבה מרשימה ביותר ומדויקת .

עצם המחשבה שלך על ילדים בנוגע לגירושין מעידה על עומקך הרגשי .

אני מקוה שאת משמשת כאן אבן דרך למתגרשים טריים שמאוד משתלם להתיחס לענין הילדים ולא לרכוב על גבם הרגשי כמנוף להישגיים בגירושין .

הידד לרבנית

נשמח לעוד דיונים מרתקים

מסכימה עם ענת ואיריס

גם אני עברתי חוויה דומה בצעירותי: חייתי עם חבר במשך מספר שנים ואימצנו יחד כלבה.

התקופה הייתה תקופת מלחמת המפרץ וקראנו לה פאטי (על שמו של טיל הפטריוט הזכור לטוב (לפחות כשאמצנו אותה תלינו בו תקוות:)...). הפרידה הייתה כואבת ביותר, רציתי לקחת עמי את הכלבה (שהייתה אהובה מאוד על שנינו) ולא יכולתי - לא היה לי לאן... (עד היום אני מכה על חטא)....

גם הוא לא יכול היה... נאלצנו למסור אותה למשפחה בצפון. בתחילה התעניינתי רבות בשלומה ולאחר מכן נותק הקשר עם אותה המשפחה.

עד היום (כ-15 שנים אחרי), ליבי נחמץ ותחושת הדה-ז'ה וו חוזרת אליי.....

לסיכום: האהבה לבע"ח היא כה משמעותית וחזקה, עד כי האבל עם האילוץ להפרד ממנו (עקב נסיבות או אילוצים) עלול להיות עמוק ולהוסיף נדבך לאבל הפרידה מאדם אהוב...

אבל- האושר הגדול שבאהבה כזאת שווה הכלללל

צטט: iris georlette 2008-04-14 01:02:12

 

צטט: עדי אלגרט 2008-04-13 21:05:23

לא מאוד קשור לנושא הדיון אבל אחד הדברים הקשים לי בגירושים היה חלוקת בעלי החיים.

אני לקחתי את שון שהיה שלי מלפני הנישואין ובעלי לשעבר לקח את פלפל שאימצנו ביחד (רק כדי להכאיב).

אחרי חצי שנה התייאש והחזיר לי אותה והתאחדנו שלושתנו.

 

ולנושא הדיון, אימוץ חיה זה רעיון נפלא תמיד ובמיוחד כשיש צורך בחבר טוב.

אתם מוזמנים לגלריית אימוץ חיות בקהילת בעלי חיים ובעלי חיות:

http://animals.cafe.themarker.com/view.php?u=99813

למה לא קשור? באחד הדיונים הראשונים שאלתי האם היתה חלוקת בע'ח

זה נראה לי מחריד

כמו לחלק ילדים

איזה כיף שהוא התייאש

כמה נורא שהוא עשה את זה רק כדי להכאיב

כמה נפלא שאתם שוב ביחד

(((-:

מודה שבתחילה כשכתבתי את התגובה כתבתי אותה כך - הדבר הכי קשה בגירושים היה חלוקת "הילדים", אבל פחדתי שזה יפגע במישהו שלא מבין את עומק הקשר לבעלי החיים האהובים עלינו.

איריס - תודה על הרגישות שלך.

עדי

מי שלא מבין עד כמה עמוק הקשר לבע"ח אהוב- ממילא לא ימצא את מקומו בדיון שלנו:)

אני בכיתי על 'רומיאו' כמו שלא בכיתי על אבא שלי

כמו שאמרתן: זר לא יבין.

ועכשיו אנחנו מחפשים כלב:

The more the merrier

איריס היקרה

נהדר! אני בטוחה שהכלב החדש יביא עמו אושר רב...

וחבל שרבים אינם מבינים: אותם רגעי האושר הקטנים הם הם החיים האמיתיים...

וחוצמיזה- את כותבת נהדר ועמוק- הידד!

רותי

אני מסמיקה -איקון של אני מסמיקה-

תודה

אגב בע'הח יכול לעזור בקשר החדש

קודם כל הטיולים עם הכלב הם מקור לא אכזב של דייטים

(-:

החבר שלי למשל מפתח קשר עמוק מאוד עם החתולה

אנחנו קוראים לה 'התינוקת שלנו'

הוא מאכיל אותה מאחורי גבי ובפירוש שלא על דעתי בסושי הכי מובחר

תרגיל מסריח כדי שהיא תאהב אותו הכי הרבה

'שמש' התרגלה לאחרונה לאכול סושי מהבטן של הטונה-החלק הכי מובחר

חיי חתול ביפן...

(-:

האם כלב או חתול יכול להיות תחליף לאבא?

נראה לי ממש הזוי