אני רוצה להציע טענה להתייחסות חברי הפורום. אציג אותה בכוונה באופן מוקצן מעט על מנת שניתן יהיה  להדגיש את ייחודה:

1. החברה המערבית (בדגש על האמרקאית והישראלית) שבויה עדיין בתת-הכרתה בצורך לעבוד כל היום במחרשה על מנת לשרוד, ובשל כך מקבלת, כמובן מאליו, את הצורך להשקיע את מרבית שעות היממה בעבודה.
2. אנו, כחברה, מתעלמים מן התועלת שתצמח לכולנו, אם נשקיע יותר בילדינו, משפחותינו והקהילה.
3. אנו דוהרים לשום מקום, תוך העשרת בודדים ורידוד הכלל, אבל אנחנו כל כך עסוקים שאין לנו זמן לשים לכך לב, לעצור לרגע ולחשוב לאן כל זה מוביל.
4. אני ממתין להופעת מעסיקים שישימו בראש מעייניהם את רווחת החברה, את עומקה ואת יציבותה, שיבינו שבטווח הרחוק חברה חזקה ומאוזנת סביבם היא הבטחון, המשענת שלהם והערובה לשגשוגם.
5. אני ממתין למעסיקים 'שיגרשו' את העובדים הביתה לאחר שש שעות עבודה,שיבינו, שעבודת יתר מייצרת בסופו של דבר מערכות ומוצרים גרועים ומיותרים ובינתיים, ילדי העובדים לא מקבלים את הטיפול, לו הם ראויים.
6. הגיע הזמן לפתוח לדיון את מודל ההעסקה האופטימלי ואני מאמין שיהיו גם משקיעים שיעזו להשקיע במיזמים המציבים את העובד ומשפחתו בראש מעייניהם.

אני מסכים עם הטענה בדבר שעות נוספות "מיותרות" (לעיתים),  אולם הבסיס לדעתי אחר, ונוגע ליכולות ניהול נמוכות או לניהול זמן לקוי.

האם השעות הנוספות הן הכרחיות? האם פחות שעות עבודה משמען חזרה לימי ההסתדרות והעבודה המאורגנת? שהרי המוניטין שלהן הוא של חוסר יעילות ובזבוז משאבים.

כדי לקבל רושם אחר לגבי כמות מוגבלת של שעות עבודה, ניתן לבדוק את השוק הגרמני- שם בשעות אחר הצהריים המוקדמות (יחסית) העבודה פשוט פוסקת. לא ניתן להאשים את הגרמנים בחוסר יעילות, ועל כך יעידו תעשיית הרכב המשגשגת וענקיות התוכנה הגרמניות.

שם מדובר בחוקי עבודה נוקשים ובזכויות עובדים מפותחות- ואולי גם בהקפדה על הפרדה בין העבודה לחיים הפרטיים. ההבדל הוא ביכולות ניהול גבוהות, ובהקפדה על פרטים.

בהולנד- רק נסו להתקשר להולנדי בשעת ארוחת הערב המשפחתית. אני מבטיח לכם שאם תיענו, לא תחזרו על כך שנית.

הערה של נודניק:

במחרשה עובדים שבוע אחד בשנה, כשמכינים את השדה לזריעה. אח"כ החיטה גדלה לבד, נקצרת (עוד שבוע עבודה) ומספיקה לשנה שלמה.

מי שלא רוצה לעבוד כל יום - שיילך לגדל חיטה. 

צטט: helarye 2008-04-14 00:34:16

לעבוד פחות שעות ולהספיק יותר

אני רוצה להציע טענה להתייחסות חברי הפורום. אציג אותה בכוונה באופן מוקצן מעט על מנת שניתן יהיה  להדגיש את ייחודה:

 

1. החברה המערבית (בדגש על האמרקאית והישראלית) שבויה עדיין בתת-הכרתה בצורך לעבוד כל היום במחרשה על מנת לשרוד, ובשל כך מקבלת, כמובן מאליו, את הצורך להשקיע את מרבית שעות היממה בעבודה.

 

 

האמת היא שפעם עבדנו פחות שעות והספקנו יותר עד שהגיע... נכון, האינטרנט.

לא ניכנס לדיון עד כמה האינטרנט טוב (הוא כן) או רע (גם כן) אבל עובדה מוכחת היא שיותר ויותר זמן מושחת על שיטוט באתרים, מענה למיילים ולטלפונים (שתופסים אותך עכשיו בכל מקום), תיאום יומנים ממוחשב, דיונים ושיחות ועידה בוידאו ובטלפון ועוד.

אני לא אומר שכל זה לא נחוץ אבל לתחושתי, חלק לא מבוטל מההתעסקות הזאת היא סתמית.

אני רואה את זה על עצמי. כאשר מצטברת עבודה רבה ואני כבר לא יכול לתמרן, אני מנתק את הנייד והטלפון הקווי, מכבה את תוכנת הדואר האלקטרוני והדפדפן וניכנס ל"בונקר". רק כך אני מצליח להשלים משימות ולצערי אחת לכמה זמן אין לי ברירה אלא לעשות זאת.

מבחינת מודל ההעסקה האופטימלי, אני מחלק את העובדים לשניים: אלה שעושים עבודה "פשוטה" ואותם יש להמשיך ולהעסיק על בסיס מדידת זמן ואילו אלה שצריכים להשקיע מאמץ אינטלקטואלי בעבודה יש להעסיק על בסיס תוצאות.

כמעסיק, אני מדגיש בפני העובדים שלי שעליהם להקדיש זמן למשפחה. אם הילד חולה, יותר חשוב להיות איתו מאשר בעבודה. כך גם בחופשות של הילדים מבית הספר. לאחר שעות העבודה אין שיחות אל העובדים (למעט מקרים דחופים וחריגים במיוחד). בסוף שבוע לא עובדים (גם אני לא - כולל כיבוי מחשבים טוטאלי ולא בגלל שאני דתי) ובכלל, אני מאמין שהעובדים שלנו הם הנכס החשוב ביותר שלנו ולכן עלינו לשמור אותם מרוצים.

אני חושבת שהדיון חשוב ולכן כיכבתי

לעבוד פחות כדי להשיג/להצליח יותר היא לא טענה חדשה ואפילו לא חדשנית. אדם מבלה שש שעות (כן שש!) עבודה אפקטיביות ולפעמים פחות מתוך תשע שעות עבודה. שאר הזמן הולך על פגישות, ועידות, טלפונים וצורות תיקשורת אחרות. ניתן לצמצם דרמטית את הזמן הזה אם מנהיגים "שעות תיקשורת" ידועות מראש (אצלנו זה חצי שעה בכל שעה זוגית: עשר עד עשר וחצי, שתים עשרה עד שתים עשרה וחצי ולסיכום היום, ארבע עד ארבע וחצי - מלבד פגישות רבות משתתפים ומתוכננות שאותן אנו מנסים להגביל לשעתיים. בשתיים כולם בהפסקה - אין מה להתקשר). נכון, זה אומר שאצטרך לחכות שעה עד שאוכל לחלוק את רעיון המאה עם שאר הצוות. מצד שני זו שעה שהצוות יכול לעבוד בלי הפרעה. מי שסיים את המשימה שלו משאיר לכולם הודעה ויכול ללכת לסרט או לכל מקום אחר - בחירה שלו/ה. מצד שני שום תרוצים לא מתקבלים אם לא סיימת בזמן (זמן שאתה קבעת, לא אני). העבודה לא חשובה יותר מהאנשים המבצעים אותה אבל צריך לתת כבוד גם לאלה שמחכים למוצר שלך ותלויים בך.

שילוב של משפחה וקריירה הוא שילוב קשה לאינטגרציה. פחות שעות עבודה ישאירו יותר זמן פנוי לעובד/ת אבל כלל לא בטוח שהוא או היא (לרוב הוא בשכבת הגיל שלי. אני מקווה שבגילאים צעירים יותר המצב שונה) יבלו את הזמן הזה עם המשפחה. הרבה גרמנים ואנגלים מבלים את הזמן בפאב דווקא. אישית, אני מעדיפה ללכת לסרט (לא אוהבת בירה).

חג שמח ומאושר לכולם

אריאנה

אולי זה המקום גם להדגיש את ההבדלים בין המינים.

בעוד גבר יכול להתמזמז עם ג'אנק מייל/ קפה דע מרקר/ ומסנג'ר בעבודה מאחר והוא צריך לעבוד עד שבע בערב לפחות, אנו הנשים צריכות להיות ממוקדות, חדות ויעילות בעבודה ולהספיק לעשות את הכל עד ארבע (אח"כ צריך לקחת את הילדים).

אין לכם מושג כמה זה מקומם אותי!!!

דווקא יש לי.

גם אני התקוממתי ועדיין מתקוממת נגד התרבות שמאפשרת לגבר להיות "בעל משפחה" כשהתרומה שלו ל"משפחה" היא מינימלית. השאלה היא איך את פותרת את המצב הבלתי הנסבל הזה. אני בחרתי פתרון קיצוני (מה לעשות, אני ממש גרועה בפשרות). התגרשתי. כן. החלטתי שאם כל העול ממילא נופל עלי, אני לא רוצה ולא צריכה בעל רק כדי שיהיה מישהו בלילה לידי במיטה. יש דרכים אחרות למלא את הריק במיטה (אפשר להחליף מיטה זוגית במיטת יחיד, למשל) ובמקרי חירום (המצבים היחידים שאפשר היה לסמוך עליו שיגיע) אני יכולה לקרוא לאמבולנס. נשמע, אולי, מרושע וללא ספק קיצוני, אבל עזר לי להיות הרבה יותר מאושרת.

גם בעבודה חתכתי. ויתרתי על תפקיד הניהול ועברתי לעבוד עד 14:00. כשגם זה לא פתר את בעיית הזמן עם הילדים, עברתי לעבוד כעצמאית - מהבית. פתרונות קיצוניים שהתאימו לי.

והתרבות? הנורמות והערכים שכבר לא מתאימים?

את בנותי חינכתי לעצמאות (כלכלית, רוחנית, מחשבתית), לערך עצמי ולעמידה על שלהן. אני שמחה להיווכח שהן מיישמות זאת  יום יום. אני גם לא שותקת. אני מביעה את דעתי על הנורמות והערכים בחברה שלנו. ואני אומרת בגלוי שאני לא רוצה שיוויון. כל עוד עול המשפחה נופל בעיקר על נשים, אני רוצה זכויות יתר שיאזנו את החובות הנוספות. פחות שעות עבודה וגמישות בשעות העבודה זו התחלה טובה. אפשרות לעשות חלק מהעבודה מהבית זה עוד צעד בכיוון הנכון.

חג שמח ומאושר

אריאנה