כמו שתראו בבלוג של ליאור קודנר, הקפה מתמלא אט אט בדיווחים מהקומ.בנשן (שאפו על השם) של הדה מארקר שעיסוקה באינטרנט.

ברשותכם, אני לא אתן דיווח עיתונאי על מה היה ומי היה,את זהתוכלו למצוא בדה מארקר עצמו וגם בפוסטים בקפה שליאור מפנה אליהם.

אני רציתי להעלות שתי נקודות שהדוברים בכנס העלו ונראו לי מעניינות לדיון.

האחת: של מי הזכויות האלו לעזאזל, או - למי צריך לשלם כדי שאני אקנה סחורה של מישהו באינטרנט?

השניה: מה עדיף, להיות נאמן לעצמי ולאמת שלי או למצוא מודל כלכלי מניב?

ונתחיל בראשונה. דיוויד סייבל מוונדרמאן אמר באמירה שהקפיצה רבים מהקהל, שלמעשה מי שצריך לקבל תשלום על כך שאנחנו הגולשים קונים מהמוכרים באינטרנט זה אנחנו ולא גוגל ויתר האתרים המפנים. למה שאני אקנה אצל מישהו כזה ולא מישהו אחר? למה שאני אלך עם חולצה עם לוגו של סוס פולו ואפרסם אותם?

היום, גוגל, אתרי האפיליאייטס ויתר הגופים המפנים לאתרי רכישות מקוונות נהנים מעמלות שמשלמים על קניות שאנחנו מבצעים בהם. השכל הישר אומר שמי שצריך להינות מכך שאנחנו משאירים את כספנו באתר כזאו אחר הוא אנחנו, והרשת תלך/צריכה ללכת לכיוון הזה.

יופי של תיזה, אבל אני רוצה קצת לקלקל את המסיבה.

קודם כל, לאף אחד אין אינטרס ליצור מנגנון שמישהו אחר ירוויח. שימו לב מי יוצר את מנגנוני עמלות? מי שיש לו רווח מכך. אם הרווח ילך אלינו, לגולשים, ולא לאתרים המתווכים, מי ייצור מטעמנו, הגולשים, את המנגנון (אולי אתר ויקי/קוד פתוח שיהנה מפרסומות.... אבל אז שוב הוא יקבל את העמלות ולא נחנו).

דבר שני, בעצם גם אנחנו מקבלים עמלות מקניות באינטרנט. עמלות עקיפות באמצעות היכולת למצוא את המוכר האמין ביותר או הזול ביותר, אבל עדיין אנחנו מרוויחים לא רע מהאינטרנט במרבית המקרים.

מה דעתכם?

הנקודה השניה שרציתי להעלות היא מה עדיף: האמון באמת הפנימית שלנו או מציאת מודל עסקי מניב.

אתחיל מכך שזה הכנס השלישי ובכל כנס מחדש יש לפחות פאנל אחד שמטרתו: "איך מממשים את הפוטנציאל הכלכלי ברשת". נדמה לי שעד היום הזה, לא רבים מצאו את התשובה.

אחד מאלו שמצא את התשובה היה אח של ג'ורג' קוסטנזה, הידוע יותר בשמו קרייג ניומארק (שנהנה להצחיק את הקהל עם איזכורי סיינפלד ו"חנוניות"). קרייג, מפעיל קרייגליסט, האתר הגדול בעולם למודעות סיפר כיצד התחיל לפני כ-10 שנים ברשימת מייל על אירועים שקרו בסן פרנסיסקו שנשלחה לחבריו. לאורך הזמן, קיבל בקשות שונות מקהל מקבלי ההודעה לכסות נושאים שונים, וכך אט אט התפתח האתר למה שהוא היום.

האתר היום כמעט ולא עבר שינויים מהותיים, אלא רק נוספו לו נושאים לבקשת הקהל, מכיוון שקרייג החליט להיות נאמן לעצמו. לדבריו, נתקבלו אצלו כבר הצעות רכש לאתר בסכומים של בליוני דולרים והוא סירב. הוא מפעיל אתר "רזה" עם עובדים לא רבים, ונהנה מכל רגע.

הנקודה המעניינת בדבריו היא שלאורך התקופה הופעל התר כתחביב, בלא מודל מסודר, וגם היום עיקר מטרתו אינה להרוויח כסף אלא להגשים את האני מאמין של קרייג.

מצד שני, בפאנלים כמו "כיצד ממשים את הכסף ברשת" ובבחירת הסטארטאפים המוצלחים עלו פעם אחר פעם השאלות - מה המודל העסקי שלכם וכיצד אתם מגיעים לשוק.

אז מה עדיף? למצוא משהו שתאמינו בו שיקח אתכם הלאה, או להתחיל ולחפש את המודל ואז למצוא את אמונתכם בו?