בשיחות שונות שהיו לי לאחרונה עם מנהלים ואנשי עסקים השאלה הזו צפה ועלתה. היו שהתלוננו על מחיר כבד ששילמו על כך שהשקיעו בעסקים או באנשים כי "הלב אמר להם" שזה מה שנכון עד שגילו ששגו מאד. לעומתם, היו שהתחרטו על כך ש"לא הקשיבו ללב" וויתרו על הזדמנויות שלא נראו טוב על הנייר אבל נגעו לליבם.

המאמר "מקומו של הלב בעבודה ובעסקים" נכתב בעקבות השיחות האלה ופורסם במגזין דה מרקר האחרון.

בנוסף העליתי שאלת סקר בנושא זה שאתם מוזמנים לענות עליה.

איך אתם בוחרים את בחירות העבודה והעסקים שלכם? מתי אתם מקשיבים ללב ומתי לניתוחים הרציונליים?

זו נראית לי שאלה טובה לפסח, לא?

חג שמח לכולכם.

ערב טוב שמוליק

זו שאלה טובה

ישנם מספר סוגים של אנשים אשר פועלים באופן שונה לאותה פעולה בעסקים.

ושניים מהם

הרציונל: מונע על ידי ההגיון הוא מחליט על בסיס עובדות ונתונים והוא יסכים לקחת סיכון רק אם הוא מחושב והגיוני. וישתמש במונחים"אני חושב".....

הרגשי: מונע על ידי הרגש הלב ופועל ומחליט על בסיס תחושותיו מה הוא מרגיש ,תחושת בטן.

וישתמש במונחים "אני מרגיש".....

ולפעמים אנשים נכשלים כי הם פעלו לא לפי הערכים שלהם ואז הם מרגישים שהם נכשלו ולקחו סיכון.

ולכן טוב שיהיה באירגון אנשים שונים אך שידעו לזהות אך כל אחד פועל מתוך איזה ערכים הוא מונע,כך אפשר לגשר, ולסנכרן,וליצור סינרגיה באירגון.

חג שמח לכל בקוראים

חג חרות ושלווה

נדין ח

מאמנת אישית להצלחה בחיים

המפתח להצלחה נמצא בידך. 

אצלי השכל הוא המנכ"ל והלב הוא יועץ בכיר למנכ"ל :)

חג שמח !

כאשר מטרת העסק או העיסקה הינההשאת תשואה מירבית לבעלים (וזה המצב על פי רב)  תהליך קבלת ההחלטות צריך להיות מונע על פי שיקולים שכליים בלבד שהרי אין בשיקולים הנובעים מ"הרגש" כדי לסייע למטרה זו.

כמובן ששיקולי השכל בניהול נכון של ארגון מחייבים יצירת תנאים מתאימים לצורך הנעת העובדים והגברת תחושת השייכות שלהם לארגון אך גם כאן מדובר בשיקולי שכל גרידא.

ולבסוף - נראה כי יישום "הגישה השכלית" בצורה טוטאלית כמעט ואינו ישים ככל שמדובר בבני אנוש. 

אצלי השכל הוא המנכ"ל והלב הוא יועץ בכיר למנכ"ל :)

תודה לאלי - מאוד אהבתי...

כמו הרבה דברים בחיים - הכל שאלה של איזון.

בכל החלטה עיסקית/ארגונית - יש להכין את שיעורי הבית - לבדוק את כל ההיבטים, לעשות אנליזה ו...  גם להשתמש באינטואציה ובלב.

חג שמח

שמוליק חג שמח זו שאלה נפלאה.

אני חושבת שכמו שאלי אמר זה גם וגם. באופן כללי אנשים עושים עסקים עם אנשים אחרים ועל כן  יש צורך ביחסים טובים ( אמון , כבוד ) גם מחקרים מראים שהרבה פרוייקטים עסקיים נכשלים לא בגלל שאין מטרות משותפות אלא בגלל הרמה של היחסים. כלומר מעניין לשאול מנהלים שחשו אכזבה לגבי החלטות מסוימות שביצעו מה לא עבד האם התוכן של ההחלטה היה שגוי או שמשהו ברמת היחסים האישיים השתבש.

בקבלת החלטות אסטרטגיות למשל חשוב לחפש כל ידע רלונטי על מגמות השוק , המוצר , המתחרים לאחר מכן להקשיב לאינטואציה ( האינטואציה מבוססת על רגש ניסיון העבר ועוד מרכיבים) אם האינטואציה תומכת

בממצאים ובידע ברור שכדאי ללכת על זה. אם לא הייתי מנסה להעמיק ולחקור שכלית וגם רגשית מה מפריע מה לא מסתדר. ניתן למנף את חוסר ההתאמה הזו להעמקה שתביא בסופו של דבר או להתאמה של האינטואציה לידע או למסקנה שהם לא מתישבים. במידה והם לא מתישבים אני באופן אישי לא הייתי הולכת על

זה.

אספקט חשוב נוסף הוא שבקבלת החלטות בשוק הנוכחי יש מרכיב גדול של חוסר ודאות ועל כן בסופו של דבר

אחרי כל הידע שאספנו יש צורך להחליט האם לוקחים את הסיכון והולכים על זה. כישלונות הם חלק מהיכולת

לקבל החלטות אמיצות.

חג שמח

נאוה.  

כנראה שאני אהיה חריג ברשימה לעיל,

בפעמים שעשיתי התחשבנות שיכלית

"משתלם או לא משתלם כלכלית...

כשהלב אותת פשוט לרדת מהעניין,

בחרתי במשתלם כלכלית..בטווח הרחוק

יותר ובדעבד הסתבר שטעיתי שלא שמעתי

בקול הלב. חח כנראה שהלב שלי לא משקר,

לדעתי כשהלב אומר משהו זה לאחר שעבר

את העיבוד של השכל. דברים שמתיישבים בלב

הם הבינה האמיתית.

אלי

הגדרה יפה

שכל מנכ"ל

לב יועץ בכיר

תודה

הי שמוליק,

נכנסתי לומר שאני מאד אוהבת את השילוב של לב עם עבודה ועסקים.

ונקודה למחשבה:

בהחלטות חשובות גם הלב וגם הבטן מדברים אלינו. הלב יכול לדבר על מה שמאוד היינו רוצים לעשות.

הבטן היא המקור של האינטואיציות. מה שנקרא "תחושת בטן" .  

לעיתים הלב אומר דבר אד והבטן דבר אחר.......

תודה לך

לב ללא שכל ושכל ללא לב שניהם חלקים מאדם נכה קשות.

ומי שיודע למה היה משקל רב יותר בהחלטתו, שיוציא על זה פטנט.

כמה פעמים אנחנו משתמשים בשכל כדי להצדיק החלטות "של הלב" ?

החלטות מתקבלות בעירוב של אין ספור חושים ויכולות שאין לנו מושג אפילו שהם מעורבים.

אנחנו קוראים מפות לא מפורשות. אנו קולטים תדרים ומצבי רוח באויר ואנחנו פועלים על פי השפעות של למידה והיסטוריה לא מודעת. אנחנו יכולים להיות מושפעים אסוציאטיבית מריח שיש באויר או מחויה ויזואלית שלא עברה לסף הכרתנו כשהיינו בדרך לעבודה שהתחברה לנו באסוציאציה לתמונת ילדות שגם היא לא מודעת.

אנחנו אורגניזם שלם וככל שרבות חויותינו וידיעותינו ופתיחותינו וצניעותנו כן ההחלטות שנקבל יהיו נכונות יותר.

ניהלתי הרבה מאד שנים והשתמשתי בכל ידע וכל חויה וכל חוש וכל אינסטינקט ואינטואיציה ונתתי לכל לעבוד והיה נפלא.

דאגתי רק להרחיב את טווח הרשות הפנימית לקחת מהכל . ספרי ניהול. פסיכולוגיה. פילוסופיה. פו הדב, גבעת ווטרשיפ, אומנות, מוזיקה ובעיקר כל החושים והיה נפלא. הכי חשוב הוא לזהות מהיכן באות ההשפעות ולא לפסול אף אחת מהן.