צטט: איילתעמית 2008-04-17 07:36:15
בלי קשר לדמותו של רפי לביא
בחירה באמן שאיננו עוד היא איזו אמירה כלפי האחרים
שאולי מגמדת את העשיה שלהם
בבחינת - אין מישהו ראוי
אני לא חושבת שיש בבחירה של רפי לביא איזשהיא אמירה כלפי האמנים האחרים שפועלים.
אני חושבת שהבחירה שלו נובעת מתחושה מאוד חזקה של תלמידיו שהוא ואמנותו לא זכו להוקרה המתאימה. כנראה שהחליטו שראוי להצדיע לו במהלך השנה הראשונה למותו.
תחושה שלא יתכן שאדם כל כך משפיע בשדה האמנות הישראלי כל כך לא מוכר ברמה הבינלאומית.
דבי, אני בטוחה שהיתה התיעצות עם אוצרים בבינלאומיים לפני קבלת ההחלטה, ולכן לא חושבת שתהיה נפילה בהתיחסות לאמנות של רפי לביא. לא מאמינה שהיו לוקחים סיכון לביזיון.
לגבי השואלים, מדוע לא בחיו. לפי הבנתי רפי לא רצה שום תארים, פרסים, וכיבודים בכל הקשור לאמנותו. הוא התבטא בצורה ברורה, כשהיה הענין עם גרשוני, ואמר שלא חושב שהמדינה צריכה לתת פרסים לאמנים, ולא שאמנים צריכים לקבל פרסים. לשיטתו אמנים צריכים למצוא דרך להתפרנס ולהיות עצמאיים. ולכן דגל כל כך בחיבור שבין לימודי אמנות וחינוך. דאג ל"סדר" לתלמידיו הנבחירים עבודה בהוראה. לאורך כל הדבר תלמידיו הם שהוקירו את אמנותו ודחפו אותה.
יש בהחלטה זו הפגנת כוח עצומה, שכן תלמידיו של רפי לביא בעצם הם המובילים את עולם האמנות הישראלית. הם ראשי הועדות, הם מנהלים את המוסדות ללימוד אמנות ( בצלאל, מדרשה, אונב חיפה), והם קובעי הטעם.
ולכן טועים הטוענים שהוא לא מייצג את הרוב, הוא כן. הוא בקונצנזוס.
וטועים הטוענים שההחלטה שרירותית ולא דמוקרטית.
/null/text_64k_1#