דורית היקרה.

 

בדרך כלל אני מסכים אם דבריך ומעריך את סגנונך, אבל הפעם אני נאלץ לחלוק עליך ובגדול.

רפי לביא ז"ל ותלמידו המוכשר ושיזכה לחיים ארוכים יאיר גרבוז חינכו דור שלם של אמנים בישראל ל.....כלום.

האיש הרס והשמיד דור שלם של אמנים. תעבורנה שנים רבות עד שעולם האמנות בישראל יתאושש מהאסון הזה.

לגבי הביאנלה זה יותר מברור שמדובר בהחלטה "פוליטית" ועסקית. (אל תשכחו שיצירותיו נמצאות אצל מספר סוחרי אמנות שמצפים לעלית ערך בעקבות הופעתו בביאנלה של וונציה).

 

בברכת חג אביב שמח...

 

צטט: יוסף פרידמן עו"ד 2008-04-17 14:05:50

 

מה אעשה ויצירה מסוג זה לא עושה לי כלום.

 

http://www.artispo.com/ExhibitionDetails.aspx?ExhibitionCode=948

 

תמיד מזכיר לי את הילד הקטן הצועק: "המלך עירום".

 

יוסף,

אפשר להעריך אמנות בלי שזה "יעשה" לך את זה.

גם אני הרבה שנים לא הבנתי מה מוצאים בעבודות שלו.

היום, אני מבינה שמה שהכי חשוב בעבודות שלו זה מה שלומדים מהם.(כמו חלק גדול מהעבודות של דושאן )

 

וגם, חלק מהעבודות, דווקא האחרונות, מתחילות לדבר אלי. זה חלק מתהליכי ההבשלה שאני עוברת. ביום עיון שהיה לזכרו במדרשה, דברו על עבודותיו אמנים חשובים ומובילים בארץ.

כל אחד הציג אותם באופן שונה לחלוטין, כל אחד מצא בהם משהו אחר, בעיקר את עצמו.

 

וגם למדתי להפריד בין אמנות שאני מעריכה ומוצאת בה ענין לבין מה שאני אוהבת. זה לא תמיד הולך ביחד.

עלו כאן שתי נקודות חשובות

1. למה אמן שאינו חי?

2. הרלוונטיות של עשייתו.

 

   יש לנו אמנים מצוינים, וזו לא התמונה שיראו בביאנלה.

 

חבל שבגלל שיקולים זרים, ישראל לא תיוצג כראוי.

 

 

הי דורית,

 

אז מה, יצירתו של רפי עושה לך את זה.

ככה זה או שאיתו לגמרי או שבכלל לא.

ככה זה גם בחזרה בתשובה,

עם הרבי,

עם המאסטר,

עם הגורו...

קשה מאד להבין איך האחר לא מבין,

האחר הוא בבחינת תינוק שנישבה ואינו מבין את יצירתו של האמן.

 

אל לך לקחת דברים באופן אישי, בגינו של רפי - לדעתי הוא דווקא היה נהנה מהדיון הזה.

 

את כותבת:

רפי לביא חינך דור שלם של אמנים מצוינים והם היום המובילים את השדה.

מה הבעיה עם זה? אתה מכיר מחנכים אחרים? אתה מכיר מגמות רציניות וחשובות שנדחקו?

שנדחקו

זו מילת המפתח!

משום שדור שלם של אמנים (שלא היו חברים בכת) נדחקו משך חצי מאה - משום כך אין כמעט - מורים, תלמידים, אמנים...

 

דבי כותבת יפה:

יש לי הרגשה שלא תהיה התייחסות, שהרי אמנותו של רפי, שהיתה חדשנית בזמנו אינה אקטואלית ביחס למה שנעשה עכשיו בעולם.

אני חושבת שה"קשקושים" שלו יראו ארכאים לעומת הפרוייקטים הגרנדיוזים שבודאי ימלאו את חללי הביאנלה.

 

אכן האמנות של רפי התאימה לתקופתה שנות ה-60/50  (ואגב למיטב ידיעתי, לא היתה חדשנית, כי אם מיובאת).

ומאז בכח הכריזמה האישית והורבליות השופעת, הנציח אותה רפי - זה הישג שאין שני לו.

הישג מדהים לכל הדעות - אבל האם זו אמנות?

האם בזכות זה ימתינו כל השאר לביאנלה הבאה?

 

כנראה שכן - חבל.

 

צ

 

 

 

 

דורית, למרות המקטרגים על הערותייך

אני מסכים עם מירב הדברים שכתבת

ובעיקר שדרושה לו לאדם תקופת הבשלה כדי להבין

את עבודותיו של רפי לביא.

(רציתי להבהיר שאני לא בוגר מדרשה ולא הכרתי

את רפי לביא, את לימודי האמנות שלי עשיתי

בפריז כך שאין דעתי "משוחדת")

יש גם אמנים/ציירים שלא הפנימו עדיין שאחרי

המזרקה של מרסל דושאן פני האמנות השתנו 

ולא ניתן להחזיר עוד את הגלגל אחורה.

לטוענים שאמן מת לא מייצג. האם אפשר להסיק

מכך שכאשר האמן מת גם יצירתו מתה עימו?

 

מה השטויות האלה????

 

המנטרה רפי לא מת, רפי לא מת, רפי לא מת .... מתגלגלת אצלי עוד מאז מאי 2007 והתערוכה בגבעון אותה אצר בסוף חייו בידיעה ברורה שהיא תוצג בגלריה לאחר מותו רק חיזקה אותה.

 בחירתו ליצג את ישראל בביאנלה בונציה היא בעיני המשך ישיר ל'תעלוליו'.

 בחייו כך גם במותו ממשיך לשבור ריטינג לבעוט ולעורר מחלוקות, להעלות חיוך או זעם בליבם של הצופים  הנשארים נאמנים תמיד .

 

 

לא מת רפי לא מת רפי לא מת רפי לא מת רפי לא מת רפי לא מת רפי לא מת רפי לא מת רפי לא מת רפי לא מת רפי לא מת רפי לא מת רפי

 

צטט: z-217 2008-04-17 16:23:30

 

 

הי דורית,

 

אז מה, יצירתו של רפי עושה לך את זה.

ככה זה או שאיתו לגמרי או שבכלל לא.

ככה זה גם בחזרה בתשובה,

עם הרבי,

עם המאסטר,

עם הגורו...

קשה מאד להבין איך האחר לא מבין,

האחר הוא בבחינת תינוק שנישבה ואינו מבין את יצירתו של האמן.

 

 

הי צביקה,

אם כבר אתה מחליט ללכת על תגובה אישית, לפחות שתהיה רלוונטית .

 

המילים שלי :

"

אפשר להעריך אמנות בלי שזה "יעשה" לך את זה.

גם אני הרבה שנים לא הבנתי מה מוצאים בעבודות שלו.

היום, אני מבינה שמה שהכי חשוב בעבודות שלו זה מה שלומדים מהם.(כמו חלק גדול מהעבודות של דושאן )

 

וגם, חלק מהעבודות, דווקא האחרונות, מתחילות לדבר אלי. זה חלק מתהליכי ההבשלה שאני עוברת. 

וגם למדתי להפריד בין אמנות שאני מעריכה ומוצאת בה ענין לבין מה שאני אוהבת. זה לא תמיד הולך ביחד.  "

 

האם אלו מילים של הערצה עיוורת לגורו ?

האם אלו מילים של מישהו שלא מבין מדוע אחרים לא אוהבים את העבודות שלו ?

 

 

 

יצירה לא מתה כול עוד יש תיעוד שלה.

 

האם צרפת תשלח לביאנלה יצירה של אנגר למשל?

יצירתו חיה ונפלאה.

 

צטט: louis14 2008-04-17 17:56:08

דורית, למרות המקטרגים על הערותייך

אני מסכים עם מירב הדברים שכתבת

ובעיקר שדרושה לו לאדם תקופת הבשלה כדי להבין

את עבודותיו של רפי לביא.

(רציתי להבהיר שאני לא בוגר מדרשה ולא הכרתי

את רפי לביא, את לימודי האמנות שלי עשיתי

בפריז כך שאין דעתי "משוחדת")

יש גם אמנים/ציירים שלא הפנימו עדיין שאחרי

המזרקה של מרסל דושאן פני האמנות השתנו 

ולא ניתן להחזיר עוד את הגלגל אחורה.

לטוענים שאמן מת לא מייצג. האם אפשר להסיק

מכך שכאשר האמן מת גם יצירתו מתה עימו?

 

מה השטויות האלה????

 

 

צטט: yacovgabay 2008-04-17 14:38:42

האיש הרס והשמיד דור שלם של אמנים. תעבורנה שנים רבות עד שעולם האמנות בישראל יתאושש מהאסון הזה.

...

הי יעקב,

מילים מאוד קשות. לא פעם ראשונה שאני שומעת אותם.

על איזה הרס מדובר ? האם האמנות הישראלית נראית לך הרוסה ?

אני שואלת בכנות, לא מבינה את הטענות האלה.

 

על החטא הכפול :

בשנת 1969-70 התבקשה ממשלת ישראל ע"י ממשלת צרפת להציג בפריז תערוכת ציורים של אמנים ישראלים /יהודים נבחרים. לא הוצגו שם ציורים משל לודויג בלום למשל או שמואל בק אבל רפי לביא שימש שם כוכב עליון. הממסד האמנותי בישראל ראה אותו כ"איילת השחר ",כבר אז הוא רקם על הדגל את האימרה : "הציור מת. יחי הדיבור ! ".

שליחת  "עבודותיו " של רפי לביא לביאנלה בוונציה היא למעשה חטא כפול.

נותנים כאן אישור לדרכו של האיש שבמתק שפתיו הביא חורבן על צעירים שחפצו להיות ציירים.

החטא השני של הממסד האמנותי שהוא מציג את האמנות כאן בישראל של 2008 כאנכרוניסטית.

 

מכיוון שיש כאן כל כך הרבה מבינים

שלא אוהבים את הקשקושים של רפי לביא

אם יש מישהו מהם שיש ברשותו במיקרה

קשקוש או קולאג' על לבד של רפי והוא מעוניין

להתפטר "מהזבל הזה" אני מעוניין לקנות.

 

 

הי דורית,

 

אם נפגעת אישית ממה שכתבתי - אז קבלי התנצלותי מעומק הלב - לא כתבתי דבר בכוונה לפגוע!

 

אפילו רשמתי במפורש "אל לך לקחת דברים באופן אישי, בגינו של רפי - לדעתי הוא דווקא היה נהנה מהדיון הזה. "

 

ברור שאנו רואים באופן שונה לגמרי את יצירותיו של לביא.

והדיון שפתחת חשוב וההתלהמות בו טבעית.

אצלך רפי עדיין "טרי"

אני הולך איתו בראש ובבטן כבר שנים רבות.

ההבשלה?

אצלי הפכה כבר לריקבון...

לומדים מהעבודות?

כמה זמן אפשר לערבב את אותו מתכון?

 

אז אם את כן מבינה את האחר - אותי - את שחושבים כמוני - טעיתי! 

ושוב סליחה אם פגעתי.

 

צ

 

 

צטט: דורית ב. 2008-04-17 18:02:23

 

צטט: z-217 2008-04-17 16:23:30

 

 

הי דורית,

 

אז מה, יצירתו של רפי עושה לך את זה.

ככה זה או שאיתו לגמרי או שבכלל לא.

ככה זה גם בחזרה בתשובה,

עם הרבי,

עם המאסטר,

עם הגורו...

קשה מאד להבין איך האחר לא מבין,

האחר הוא בבחינת תינוק שנישבה ואינו מבין את יצירתו של האמן.

 

 

הי צביקה,

אם כבר אתה מחליט ללכת על תגובה אישית, לפחות שתהיה רלוונטית .

 

המילים שלי :

"

אפשר להעריך אמנות בלי שזה "יעשה" לך את זה.

גם אני הרבה שנים לא הבנתי מה מוצאים בעבודות שלו.

היום, אני מבינה שמה שהכי חשוב בעבודות שלו זה מה שלומדים מהם.(כמו חלק גדול מהעבודות של דושאן )

 

וגם, חלק מהעבודות, דווקא האחרונות, מתחילות לדבר אלי. זה חלק מתהליכי ההבשלה שאני עוברת. 

וגם למדתי להפריד בין אמנות שאני מעריכה ומוצאת בה ענין לבין מה שאני אוהבת. זה לא תמיד הולך ביחד.  "

 

האם אלו מילים של הערצה עיוורת לגורו ?

האם אלו מילים של מישהו שלא מבין מדוע אחרים לא אוהבים את העבודות שלו ?