עומר - חג שמח

 

התגובה שלך מאד חריפה ומשקפת את התסכול האישי

אבל יש בה אי דיוקים לגבי דמויות משמעותיות שאתה מתאר.

ההחלטה ליצור בדרך הבעה מסוימת לא מעידה על כך שהאמן אינו יודע לרשום

או אינו בעל בסיס ידע רחב.

הדרך של הממסד סירסה חלק מהאמנים היוצרים אך גם דרך אחרת היתה מסרסת עבור החלק הנותר. מסכימה איתך גם שידע טכני לא קיבל מקום ראוי בהנחלת האמנות לדורות הבאים, אבל הוא אינו עומד בפני עצמו בכדי להפוך יצירה למשפיעה ומרגשת.

דווקא היום יש מקום נכבד לציירים שמציירים היפר-ריאליסטי ואתה בהחלט יכול לחזור

אל אהבתך הישנה (ואגב- לא חייבים לצייר בשביל הכרה של הממסד, אפשר גם סתם בשביל ההנאה).

 

מקוה שתשוב אל המכחול

 

איילת

 

צטט: עומר ס 2008-04-19 11:40:40

 אני מחזק את ידי יעקב וכותבים אחרים. אני מזועזע קשות מעצם רעיון האיוולת למנות את רפי לביא כנציג לביאנלה. אין זה אלא מעשה של בזיון לאומי, טמטום, חוסר הבנה באמנות, שרלטנות, פרטאש, פגיעה באמנים חיים ופועלים כיום.

 

 

האיש ודומיו, לדעתי גם הקליקה של אפקים חדשים בעבר הרחוק יותר, הרסו את האמנות הישראלית לעשרות שנים. באו אנשים כמו רפי לביא, שלפחות מעשיהם לא מעידים על יכולת טכנית כלשהי בציור ורישום - ונהיו פתאום מורי הדרך. ברור לחלוטין שכל מי שכן היה מוכשר ברישום, צבע, פיסול איכותי - נדחק ונפגע עד כדי פגיעה בפרנסתו, כבודו העצמי ובריאותו.

סביר להניח שאמנים מצוינים רבים מתו מוות מוקדם בצער ובעוני כי הממסד האמנותי נשלט על ידי הדוגלים בדלות החומר וקשקושים מסוג יצירותי של לביא. לדעתי מדינת ישראל הפסידה מאות אנשי אמנות בגלל אנשים כמו רפי לביא.

 

 

יעקב טען כי "רפי לביא ז"ל הפך את אי-הידיעה לצייר באופן מסורתי למטבע זהב עובר לסוחר" - אני יכול להעיד מנסיוני האישי שכך אכן קרה.

 

 

 בשנים 1986-1990 למדתי בביה"ס תלמה ילין. ידעתי לצייר ברמה יחסית טובה, והתעקשתי ללמוד קודם את הטכניקות , דבר שהיה לצנינים בעיני חלק מהמורים (לא כולם).

בבגרות באמנות קיבלתי כמעט 100 בתולדות האמנות, ו - 50, כן, 50 בבגרות בציור. לא חלילה בגלל שלא ידעתי לצייר, להיפך - ציירתי מאד ריאליסטי ולהערכתי הסובייקטיבית גם טוב ומעלה, אלא שהמורים שבדקו את הבחינה, היו אולי מאותה אסכולה של רפי לביא, אסכולה המדברת ומשקשת על אמנות ולא בהכרח יודעת לצייר בפועל. אחת מהבוחנים היתה ה"ציירת" ששמה - אלימה. כן, זו לא טעות, אלימה באות א' (שגם בתלמה ילין טענה כלפיה אחת המורות כי אלימה אינה יודעת לרשום).

 

 

כשראיתי שהממסד האמנותי בישראל בתחילת שנות התשעים היה מוטה בצורה כל כך חריפה נגד ציור ריאליסטי ופיגורטיבי, ולקראת סיום שירותי בצהל הייתי צריך להחליט על כיוון , החלטתי לעשות תפנית של 180 מעלות והלכתי ללמוד תחומים אחרים לחלוטין באוניברסיטה. אני מכיר אישית צעירים שציירו מעולה - הרבה יותר טוב ממני, נשברו מהממסד ועזבו את התחום או שהמשיכו ליצור רק לעצמם, ללא הכרה חיצונית.

 

 

אני מקווה מאד שאנחנו חוזים בגסיסתה של האסכולה הפרטאצ'ית הארורה הזו - ומאחל לכל האמנים האיכותיים היודעים לצייר וליצור דברים איכותיים (וכן, גם פיגורטיביים ואסתטיים) הצלחה רבה והובלת האמנות הישראלית בעתיד.

 

צטט: yacovgabay 2008-04-17 22:37:36

דורית היקרה...

 

מה שכתבתי על "החטא הכפול" מכוון בכולו לממסד האמנותי בישראל שבחר לאחרונה עבודות של רפי לביא שייצגו את ישראל בביאנלה של וונציה. בחירה שאינה הגיונית ואינה מוסרית.

ולשאלתך על חורבן האמנות הישראלית יש להשיב שאין היום אמנות ישראלית ממש כפי שאין אמנות סינית או הולנדית כך שאין גם מה להרוס.

אבל בהחלט אפשר להרוס צעירים וצעירות שרוצים ללמוד את מלאכת הציור. הדרך הפשוטה - למנות באקדמיה לציור מורה שאינו יודע לצייר. בענין זה לא היה רפי לביא ז"ל הראשון, קדמו לו אחרים שנחשבו במקומותיהם לציירים מהליגה האחרונה. ההבדל ביניהם הוא שרפי לביא ז"ל הפך את אי-הידיעה לצייר באופן מסורתי למטבע זהב עובר לסוחר....

 

 

 

איילת תודה על תגובתך.

 

להבהרה - אכן כתבתי מנקודת מבט סובייקטיבית ואני מודע לכך. כמו כן, ייתכן שאני אישית אכן לא הייתי מתאים להיות אמן כדרך חיים - יש אנשים טובים וראויים ממני בתחום הזה.

 

אלא שרציתי להעיד בפני חברי הקהילה על עצם התופעה שהיתה נהוגה של דחיקת בעלי כשרונות (לא מדבר בהכרח עליי) והאדרת הכלום. אחד מהתלמידים בכיתתי, ידע כבר בכתה ט' לצייר כמו רנואר. הנער היה עילוי כבר בגיל 14 - אך נשבר מהיחס ליצירותיו, הפסיק לצייר, הפסיק להשקיע וסופו שסולק מביה"ס. איני יודע מה קורה איתו היום אך הוא בוודאי החמצה גדולה של האמנות הישראלית.

 

למרות האמור לעיל, אני מבקש להדגיש שהיו ב"תלמה ילין" גם מורים מצוינים משכמם ומעלה, כשרוניים, איכותיים ומפרגנים.

 

כמו כן, מגיע לדעתי צל"ש לבוני פרויקט הקפה דה-מארקר, שבזכותו יצא לי לראות אינספור אמנים ישראלים המציגים כאן דוגמאות ליצירותיהם . נוכחתי לשמחתי לראות כי יש אמנים רבים בני כל הגילאים ששוב לא מתביישים להציג ציור איכותי מבחינה טכנית, רישומית וצבעונית, עם אלמנטים פיגורטיביים . אני מקווה שהמגמה הזו תפרח ותשגשג.

 

חג שמח.  

 

[ נ.ב. - ייתכן שדווקא היות ואיני מתפרנס מאמנות, לא תלוי במבקרים, מוסדות, מוזיאונים - אני יכול לומר פה את הדברים בשמם של אלו שכן חיים מאמנות ונאלצים לסכור את פיהם ומחשבותיהם מטעמים ברורים ]

 

 

 

 

 

 

צטט: איילתעמית 2008-04-19 11:50:01

עומר - חג שמח

 

התגובה שלך מאד חריפה ומשקפת את התסכול האישי

אבל יש בה אי דיוקים לגבי דמויות משמעותיות שאתה מתאר.

ההחלטה ליצור בדרך הבעה מסוימת לא מעידה על כך שהאמן אינו יודע לרשום

או אינו בעל בסיס ידע רחב.

הדרך של הממסד סירסה חלק מהאמנים היוצרים אך גם דרך אחרת היתה מסרסת עבור החלק הנותר. מסכימה איתך גם שידע טכני לא קיבל מקום ראוי בהנחלת האמנות לדורות הבאים, אבל הוא אינו עומד בפני עצמו בכדי להפוך יצירה למשפיעה ומרגשת.

דווקא היום יש מקום נכבד לציירים שמציירים היפר-ריאליסטי ואתה בהחלט יכול לחזור

אל אהבתך הישנה (ואגב- לא חייבים לצייר בשביל הכרה של הממסד, אפשר גם סתם בשביל ההנאה).

 

מקוה שתשוב אל המכחול

 

איילת

 

 

נו, מזל שיש הרבה "אולי" בפוסט המתרעם על המורים בתלמה, שאולי היו שייכים לאסכולה וגו'.

בתי לומדת שם היום, נהנית עד הגג, מקפידים אתם גם על טכניקה ויסודות ומאידך מקפידים שיהיו מעודכנים מה קורה היום בשדה האמנות.

 

אשר לדיון - האם רצוי לתת לאדם "שאינו יודע לצייר" לנהל מוסד ללימודי אמנות:

אפשר לתקוף את העניין מכמה וכמה כוונים:

 

ראשית מה זה "שאינו יודע לצייר"? האם ידיעת הציור מסתכמת בהבנת הפרספקטיבה, צבע, הנחתו ויכולת ריאליסטית בלבד? ראיתי כבר הרבה ציירים מקצועיים וחובבים בעלי יכולת ריאליסטית טובה ולעיתים אף יוצאת מגדר הרגיל, אולם העבודות שלהם לא "עושות לי כלום" וכנראה גם לאחרים לא, שהרי אם היה כן, היו נמכרות/נרכשות. לעומתם ישנו זרם ריאליסטי עכשווי (בישראל מובל על ידי ישראל הרשברג ובוגרי הסדנה שלו) שעושה ריאליזם (הם קוראים לזה ציור מתוך התבוננות), וחלקם יכולים לגרום להתרגשות רבה בציוריהם (כבר העלתי כאן כמה דוגמאות בעבר). 

 

האם מנהל טוב צריך להיות בקיא ברזי הרזים של "המוצר" שהארגון שנמצא תחת ניהולו?

לצורך כך אפשר לשאול האם ביל גייטס יודע לתכנת, ובמיוחד בשפות שפותחו בחברתו - אני מניח שהתשובה שלילית.

 

הבה ננסה לראות מה היה קורה עם המדרשה לולא "השתלטו" עליה לביא וגרבוז. קרוב לוודאי שהיתה נשארת מדרשה להכשרת מורות וגננות (וזה לא נכתב מתוך שובינזם) נשכחת, ואין סיכוי שהיתה מגיעה למצב של המקום השני בביקוש ללימודי אמנות בישראל.

 

מכרה שלי הלכה ללמוד שם כדי להיות מורה או גננת (בשנת 1978)  וסיפרה לי בהשתאות רבה על "השיעורים של רפי" זה היה פחות או יותר ההיפך ממה שצתה לקבל במוסד שכזה. ולמרות שלא הפכה לאמנית, מוקירה לו עד היום הרבה תודה על מה שלימד (כן במילים ולא בהדגמה כיצד לצייר נכון).

 

לא הכרתי את רפי באופן אישי, כנער לא הבנתי את ציוריו, והם גרמו לי לא מעט צחוקים. אבל אהבתי מ-א-ו-ד לקרוא את הביקורות שלו על אמנות בעתון "העיר" אפילו הייתי דואג שיגיע אלי לבסיסים המרוחקים בהם שירתתי, רק כדי לקרוא אותו ואת פסיקותיו כגון "לא ללכת!!!" על תערוכה מסויימת. בשמירות (במגדלים ברפיח) , נהנתי להקשיב לתוכניות המוסיקה שלו בהם השמיע וגילה לי את שטוקהאוזן (הלחם האדום), ברוקנר ואחרים.

צחקתי הרבה ממנו, מההסברים, שאינם מחוייבים לאיש. ועל כך אני מוקיר. 

גם כבוגר, לקח לי לא מעט זמן לעכל את ציוריו, יש כאלה שעדיין לא הצלחתי.

כשראיתי לפני שנה את עבודותיו האחרונות  בגלריה גבעון התרגשתי (גם בתי).

 

 חג שמח

 

עדן 

 

 

 

 

עומר היקר.

האמנות והחשיבה הפילוסופית

אינן מיקשה אחת, רבות פנים להן.

מתחילת המאה העשרים צמחו

בשדה האמנות עשרות אם לא מאות

זרמים, סגנונות וגישות ברחבי העולם,

מדינת ישראל היא גם חלק ממנו.

לשרבב את "אופקים חדשים"

ורפי לביא כגורמים "לדעיכת"

האמנות הישראלית אף גובלת בבורות.

לידיעתך היו די הרבה אמנים בארץ שלא

נמנו על "אופקים חדשים" וקבוצתו של

רפי לביא והצליחו מאוד.

מאבקי כוח ושליטה בין אמנים "וממסד"

קיימים בעולם משחר האנושות.

במאבקים מסוג זה יש גם נפגעים.

עם הזמן חלק מהאמנים הטובים באמת

שהיו מרוחקים ממקורות ההשפעה

והתעניינות הציבורית זוכים גם הם להכרה.

(רמברנט, ואן- גוך, פרידריך,ורמר ועוד)

הריאליזם אינו עוד זרם יחיד, לאחר עידן

הרנסאנס וגילוי המצלמה אף עלה דווקא

בעיתות של משבר רעיוני.

כחלק מחופש המחשבה והביטוי אני אומר

לך חד-משמעית שאני לא מסכים אפילו

עם מילה אחת ממה שכתבת, אך שומר

על זכותך המלאה להביע דעה אחרת.

כמו גם חופש הדעה האמנותית הוא

הבסיס להמשך קיומה של היצירה.

 אביחי, חג שמח גם לך

א. סליחה שהישטלחתי בך אבל האמת שעצבנת אותי פעמיים.

פעם על הזילזול בדברי והתיחסות אליהם כקישקוש (למרות שהיה כאן גם רמז דק לגבי רפיא לביא, אני מניח?) המבטאת לדעתי חולשה אינטלקטואלית של הרבה מדי אמנים שאינם מאמינים בשיח תרבותי שיכול לקדם שינוי והכל אצלם תאכלס, כאילו.

ופעם שניה על הזכות שלקחת לעצמך לשטר כאן על מה ב"אמת" חשוב ומה לא. ועל זה בדיוק הרי כתבתי. על הארוגנטיות הקיימת בממסד להחליט עבור אחרים מה טוב, מה חשוב ומה רלונטי.

אני מודה לרונה על ההערה שלה ומתנצל על הפניה אלייך באפן בוטה מדי. רציתי להעביר מסר בעצמה אבל לא לפגע . לפי העבודות שלך אתה לא האויב שלי זה בטוח ואפילו יותר מכך.

אז שוב סליחה, שיהיה לך באמת חג שמח ושכולנו נצא לחופש משרירות ליבם שכל אלו המקשים את ליבם כנגד הרצון  ליצוג שווה בביאנלות כאלו או אחרות.

יוסף

 

צטט: flyart 2008-04-18 15:06:48

 

צטט: דורית ב. 2008-04-18 14:23:05

רפי לביא נבחר לייצג את ישראל בביאנלה בוונציה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3532309,00.html

לראשונה נבחר לייצג את ישראל, אמן שאינו בין החיים.

מה דעתכם ? האם נכון לבחור באמן עבר במקום באמן עתיד ?

תיקון עוול ? הפגנת כוח ? למי מופנת המחווה ?

אדון יוסף הנכבד,

זו לשון פתיחת הדיון כפי שנכתבה ע"י דורית.

הדיון החל לגלוש לכיוון טיב אמנותו ועבודותיו של הנפטר ז"ל. ואם איני טועה, זו לא היתה כוונתה של דורית. לכן מצאתי להעיר לדיון בכללותו.

אין לי מושג על מה יצא קיצפך, ולמה השתלחת כפי שעשית.

טוב תעשה אם תקרא אתה שוב את מטרת הדיון .

 

מעבר לכך, ומכיוון שאינך מכיר אותי - אני מוצא את תגובתך טיפשית ותו לא. (שכן לא היית מגיב כך).

 

חג שמח,

אביחי

 

אני מצטרפת ללואיס בהסתיגות מדברי עומר.

אתה יוצא כנגד מגמות הציור בעולם, מדוע אתה שופך את תסכולך על רפי לביא ?

נכון שהוא זה חיבר את ישראל למגמות העולמיות, אך לא המציא אותם.

כפי שעדן תאר, היום יש לכל סגנונות הציור מקום, כמובן גם לפיגורטיבי. תלוי מה עושים עם זה.

להיות צייר טכני מעולה , לא מספיק. להבנתי, אף פעם לא הספיק.

 

צטט: רונתי 2008-04-18 15:20:44

אהמ, כחכח, אפשר קצת לעגל קצוות? אין שום סיבה להשתלח זה בזה... כולה דיון לגיטימי... כל אחד רשאי כמדומתני להביע את דעתו ויותר מזה - גם אם הדיון נגרר לכיוונים אחרים - אז הוא נגרר! זה לא טוק שואו עם מנחה  בטלוויזיה. איש הישר בעיניו יעשה. כל כך הרבה דיונים פתחתי שסטו מדרך הישר... אז מה?

 

 תודה על השפיות ועל הקול המרסן.

ראובן תודה על תגובתך.

 

משנת 1993 ואילך לא עסקתי באופן ישיר באמנות ואיני מעודכן ברמה טובה לגבי הנעשה כיום בארץ, מודה באשמה. אני לא חושב שאפקים חדשים זהים לרפי לביא וייתכן שאני לא מספיק מכיר את היצירות.

 

עם זאת - אני דוגל בגישה ישירה, באינטואיציה טבעית. אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ונשמע כמו ברווז - זה ברווז. אם יצירה נראית לא מקצועית, אינה מכילה אלמנט כלשהו המעיד על יכולת טכנית או ספיריטואלית של האמן - יש סיכוי סביר שהיא אכן יצירה לא טובה.

 

אין זאת אומרת שכל המופשט הוא רע, להיפך. קנדינסקי למשל יצר יצירות מופת בסגנון הסינאסתזיה , הייתי שמח להחזיק מיצירותיו בבית. אני יכול להבין ולקבל כיצד פייט מונדיאן למשל, הגיע להפשטה הקוביסטית המוחלטת שלו בדרך מדורגת. אני יכול להבין ולקבל סוגים רבים ושונים של אמנות. 

 

אבל מה שאני לא יכול קבל באופן אישי - זו שרלטנות  וכוחנות, המחפות על חוסר ידע וחוסר מקצועיות - בכל תחומי החיים, ולצערי גם באמנות.

כוח וכוחנות בעולם האמנות - גם זה קיים כמובן וזה גם נושא בפני עצמו לדיון חדש, שייפתח פה ביום מן הימים. אם אתה רוצה אתה מוזמן לפתוח דיון בזה.

עומר הנכבד שלום.

מה שאמרתי קודם על רפי לביא ומשנתו ההזויה קם לתחיה בדמות צעירים כמותך שסבלו מתורת השקר שלו. חבל שאין עוד רבים כמוך שמרהיבים עוז לאגיד את האמת הפשוטה בפניהם של כל אותם "מחסידיו הנאמנים". האיש היה נביא שקר .

על תשים לב לכל המסנגרים שהתקבצו כאן להגן על כבוד המשנה האמנותית שהטיף לה ומטיפים לך מוסר. הם במיעוט. הרוב הדומם מבין היום את הדברים בצורה מפוכחת אך מסיבותיו שלו מעדיף שלא להחשף כאן ולומר את דבריו.

בברכת חג אביב שמח לכולנו......

 

עומר היקר,

אני לא בא להגן כלל על שרלטנות באמנות

ולדעתי לא זריצקי ולא רפי לביא היו שרלטנים.

רפי הבין היטב את רוח הזמן וגם ידע להעריך

ולהוקיר את הידע הטכני. בין 60 האמנים שהציג

בתערוכות +10 היו גם אמנים ששלטו היטב

ברזי הטכניקה הריאליסטית בינהם שמואל בק

ובתיה אפולו.

רפי לביא פתח בפני קבוצת אמנים גדולה

את דלתות הגלריות והמוזיאונים.

לדעתי בניגוד מוחלט לדעתך ולדעת אחרים כאן

בפורום, רפי לביא נתן הזדמנות לאמנות

איכותית, פלורליסטית ומגוונת יותר בישראל,

השפעתו חיובית מאוד על העשייה האמנותית

בארץ גם היום.

לסיום דבריי. אצטט לך כמה מילים על אחת

מתערוכות אמני +10 שכתב אז אלייקים ירון,

מורי לתולדות האמנות, היום מבקר תיאטרון.

"חשיבות רבה לתערוכה זו, דווקא בצורתה

הנוכחית, בהיותה מאפשרת לקבל חתך מעניין

של הנעשה בקרב המשמרת הצעירה - ועם

זאת הנועזת ביותר - של הציור הישראלי.

יותר מכל מעידה התערוכה, לא על השפעותיהן

של מגמות שונות בעולם האמנותי, כי אם על

מידת קליטתן ועיכולן של השפעות אלו, הדיה

של תערוכה זו ימצאו בוודאי את ביטויים ביצירתם

הבאה, אף של אמנים שאינם נוטלים בה חלק".

 

לרפי מגיע את מלוא הכבוד, וגם לייצג את

ישראל בביאנלה חי או מת.

 

 

 

צטט: joeralt 2008-04-19 13:37:06

אביחי, חג שמח גם לך

א. סליחה שהישטלחתי בך אבל האמת שעצבנת אותי פעמיים.

פעם על הזילזול בדברי והתיחסות אליהם כקישקוש (למרות שהיה כאן גם רמז דק לגבי רפיא לביא, אני מניח?) המבטאת לדעתי חולשה אינטלקטואלית של הרבה מדי אמנים שאינם מאמינים בשיח תרבותי שיכול לקדם שינוי והכל אצלם תאכלס, כאילו.

ופעם שניה על הזכות שלקחת לעצמך לשטר כאן על מה ב"אמת" חשוב ומה לא. ועל זה בדיוק הרי כתבתי. על הארוגנטיות הקיימת בממסד להחליט עבור אחרים מה טוב, מה חשוב ומה רלונטי.

אני מודה לרונה על ההערה שלה ומתנצל על הפניה אלייך באפן בוטה מדי. רציתי להעביר מסר בעצמה אבל לא לפגע . לפי העבודות שלך אתה לא האויב שלי זה בטוח ואפילו יותר מכך.

אז שוב סליחה, שיהיה לך באמת חג שמח ושכולנו נצא לחופש משרירות ליבם שכל אלו המקשים את ליבם כנגד הרצון ליצוג שווה בביאנלות כאלו או אחרות.

יוסף

 

 יוסף,

דווקא את שכתבת אתה - מצאתי די מעניין. כנראה שחוסר ההבנה נוצרה מהסיבה שהתגובתי הגיעה לאחר תגובתך. ממש לא היה כאן שום כוונה לשטר. אני בטוח שתסכים איתי שדיון בעבודותיו של הנפטר - נמצא אותו כדיון שאין לו סוף. ודווקא מצאתי יותר עיניין בשאלות שדורית העלתה: אמן נפטר, שנוי במחלוקת, שמייצג את האמנות הישראלית  בביאנלה. לא יותר מכך.

עצה לי אליך, אל תשפוט אינטלקטואל של אחרים, כמו גם השקפת עולמו של האחר, כמו גם השקפת דעתו האמנותית של השני. מגוון של דיעות, איזה שלא יהיו, מוסיפים הרבה צבע לאספקט המדובר. וצבע זה מרכיב מאוד חשוב בעולמנו... נא לא לזלזל.

כל דבר אחר יראה כניכוס האמנות שלא לשמה. 

נראה לי שפנייה שלך, אליי, במסר פרטי לבירור העיניין - היתה פותרת את כל הטירחה הנ"ל.

 

חג שמח לך, איש

רק בריאות,

אביחי