אני מאד מבקשת לשמור על דיון ענייני ולא להיכנס להתנגחויות אישיות.

כאן היתה תגובה פוגענית ברמה האישית והיא נמחקה.

לא יעלה על הדעת שחבר כלשהו בקהילה הזאת יתקוף אישית חבר אחר.

תודה על שיתוף הפעולה.

 האמת אין לי כח לקרוא את כל הדיון הענק הזה ,

ועיני נחו על דבריך ארז איזה יופי של פרשנות.

צטט: A_Erez 2008-04-26 13:27:19

אנא תקנו אותי אם אני טועה.

 

ההסבר ה"יבש"

 

1. הביאנלה בוונציה הינה בינאלה לאומית שבא כל מדינה אמורה לשלוח אמן המייצג אותה בצורה הטובה והמעניינת ביותר.

 

2. הבחירה לאיזה אמן יציג בבינאלה נעשת ע"י גוף מתוך תוכי הממסד האומנותי הלאומי של כל מדינה.

 

3. הממסד האומנותי בחר לשלוח את רפי לביא ז"ל, לייצג את מדינת ישראל בבינאלה הנוכחית.

 

4. רפי לביא ז"ל מייצג את "דלות החומר".

 

עד פה, הסקת מסקנות "לוגית".

 

מתוך ויקיפדיה

 

"דלות החומר" היא סגנון אמנות ישראלי שהתקיים בשנות השישים, השבעים והשמונים של המאה ה-20. מאפייניו של סגנון זה כללו שימוש בחומרי יצירה "דלים", ברישול אמנותי,"

 

מספר נקודות נוספות, לפי מיטב ידעתי, החומר הנלמד באקדמיה (לפחות בשנה שביקרתי שם, לפני כ 7 שנים), היה מבוסס על פרדיגמות מודרניות/פוסט מודרניות.

חלק גדול מהחומר הנלמד מבוסס על תיאוריות ומלל. הרבה פחות על טכניקה וחומר.

לפי ראות עיני, הרבה מהחומרים שיוצאים מהאקדמיה מבוססים על הסברים תיאורתיים, מלל וטקסט קונספטואלי וכפי הציטוט שנזכר לעיל "ברישול אמנותי".

 

למד אני מכך, שהחומר  הינו עניין משני ולכן ניתן להגיד שהוא "דל"

 

דלות החומר - מצב חברתי/כלכלי

 

מדינת ישראל חוגגת 60.

דרך החגיגות אלה שנויות במחלוקת בעיני חלק רחב מהציבור, הרבה מהמחלוקת הינה עקב המצב הסוציו-אקונומי, הדרדרות מוסרית, קיטוב חברתי ההולך ומתגבר וכו'.

 

לצערי הרב, זה ניראה כי ניתן לעשות סוג של "השלכה" של חלק מהרעיונות העומדים מאחורי "דלות החומר" למצב המדינה בימינו אנו.

 

ואולי אף לא אגזים אם ארחיב ל"דלות הרוח".

 

 

מאוד מאוד מעניין ,תודה על המידע ,  והשאלות שנישאלו (ע"י דנה גילרמן אני חושבת)  היו מצויינות ,והוסיפו לי כיוון חדש לחשיבה,

בעצם אם כל כך הרבה כח כפי שהיה לרפי לביא איך באמת בחייו לא התייחסו לאמנות שלו בחוץ?     אז יכול להיות שאם נסיר את האישיות הכרזימתית שלו בעצם  נמצא מעט מאוד?

מסקרן. 

 קטע מעניין בכתבה של דנה גילרמן .

"את חושבת שהאמנות המינורית שלו יכולה להיראות בתוך פארק השעשועים הענק הזה?

"מי שיש לו עיניים יסתכל. אנחנו יודעים שזו לא פעולה שכיחה בעולם האמנות ובוודאי לא בימים הראשונים של הביאנלה, כשכל אנשי המקצוע מתרוצצים ממקום למקום אחוזי תזזית כדי לראות כמה שיותר ולא רואים כלום. אנחנו מביאים אתנו מתנה. לא הרבה אנשים ראו את רפי ואין לי ספק שלהרבה מהם זה יהיה סוג של גילוי, הנאה צרופה שהדבר הזה ישנו במחוזותינו".

יכול להיות שפתאום יגידו: איזה אמן גדול פעל פה ולא ידענו?

"הארץ לא היתה סגורה על בריח. אני מתארת לעצמי שאוצרים באו לארץ וראו את העבודות שלו. את יכולה לשאול למה אותם אנשים לא הרימו את הכפפה".

למה?

"אני לא יודעת, אני לא הם.

הי חברים,

אנחנו לא נבוא - תודיעו בבקשה לדורית לויטה.

אנחנו לא נבוא - טרי מדי בשבילנו.

אבל שלא תקח ללב - יהיו הרבה זרזירים שיבואו.

שיהיה לה בכייף.

טוב איך לא? - נבחרה לאצור בביאנלה... היו נותנים לי... אפילו לאצור את רפי לביא, הייתי רץ!

באמת למה לא נתנו לי?

צ