הי,
ובכן, אני לא אוהבת את המונח "אלטרנטיבית" - כי אנחנו לא אלטרנטיבים לאף אחד, אם כבר הרפואה הקונבנציונלית היא האלטרנטיבית! (וסליחה שזה נשמע קיצוני, אני עונה כך רק בהקשר הדיון הזה כדי להעביר מסר מאוד מסויים - כולם יודעים שאני בעד הרפואה הקונבנציונלית ויש מקומות שאנו ממש זקוקים לה!!!)
אני גם לא בוחרת להסתכל על המילה "משלימה" בקטע של השלמה של משהו - כי זה מוריד בעיני מאוד מערכה הרב של הרפואה המשלימה! אנחנו לא משלימים אף אחד - אם כבר משלימים אותנו
:-)
אז אתם שואלים איך אני בוחרת לראות את זה?
ובכן: משלימה מלשון שלמה.
הנה - קראו כאן - רפואה משלימה???
לגבי רפואה משולבת - אחלה שם, הבעיה היא שכל המקומות בארץ שבהן יש רפואה משולבת הם בעצם מובלים ומסורסים (סליחה על המילה, לא מצאתי בשעה מאוחרת זו מילה טובה יותר) על ידי הרפואה הקונבנציולית שקובעת את הכללים.
וכעת לשאלתך - בוודאי שיש מקום לשיתוף פעולה ואף רצוי.
אין יום שבו אני לא שואפת לכך - רק שהצד השני מגיב לא תמיד בשלום :-)
אך זה לא מונע ממני להמשיך ולנסות.
לפעמים זה אפילו מרחיק לכת עד כדי כך שרופא מונע מחולה בדיקות דם מסויימות רק בגלל שנאמר לו שהבקשה הגיעה ממטפל טבעי. לצערי אנחנו תלויים ברופאים בדברים רבים, בואו נקווה שניפול יותר ויותר על רופאים עם ראש פתוח ועם אגו מאוזן.
(דרך אגב, לשמחתי אני מכירה כמה רופאים מדהימים שאין להם שום בעיה להפנות אלי אנשים).
חייבת לשתף אתכם בקטע מספרו של ד"ר אנדרו ווייל (שאולי אני אעיז בחוצפתי לכנותו "אבי הנטורופתיה" למרות שקדמו לו רבים אחרים וטובים כמו היפוקרטס :-))
ד"ר אנדרו וייל הלך ללמוד רפואה כדי להפוך לרופא ואז......
הנה דבריו, הוא מביע אותם בצורה כל כך מושלמת שכל המוסיף גורע:
"...שלוש שנים קודם לכן, ב- 1969, כאשר סיימתי את ההתמחות הקלינית הבסיסית שלי, קיבלתי החלטה מצפונית לא לעסוק בסוג הרפואה שזה עתה למדתי. עשיתי זאת משתי סיבות, אחת רגשית ואחת הגיונית. הראשונה היתה פשוט תחושת בטן שאילו הייתי חולה, לא הייתי רוצה שיטפלו בי כפי שלימדו אותי לטפל באחרים, אלא אם כן לא היתה אלטרנטיבה. לפיכך, חשתי אי נוחות לטפל כך באחרים. הסיבה ההגיונית היתה שרוב הטיפולים שלמדתי לעשות ב-4 השנים בבית הספר לרפואה בהארווארד לא ירדו לשורשי תהליך המחלה או עסקו בקידום הריפוי, אלא בעיקר דיכאו את אותם תהליכים, או פשוט פעלו כנגד הסימפטומים הנראים לעין של המחלה. לא למדתי כמעט כלום על בריאות והשמירה עליה, על איך למנוע מחלה - מחדל גדול, משום שתמיד האמנתי שהתפקיד הראשון במעלה של רופאים צריך להיות ללמד אנשים איך לא לחלות מלכתחילה. המלה "דוקטור" מקורה בלטינית מהמלה "מורה". הוראת מניעה צריכה להיות העיסוק הראשוני, ואילו טיפול במחלה קיימת - העיסוק המשני.
אופייה המדכא של הרפואה הקונבנציונלית מעורר בי חוסר נוחות. אם תבחנו רגע את שמות של מרבית הקטגוריות הנפוצות של תרופות הנמצאות בשימוש כיום, תגלו שרובן מתחילות בקידומת "אנטי" - נוגד. אנחנו משתמשים בנוגדי-מתחים, נוגדי-דיכאון, נוגדי-הפרעות קצב הלב, נוגדי-אלרגיה, נוגדי שיעול, נוגדי-חום ונוגדי דלקת, וכן בנוגדי קולטני H2 וחוסמי בטה.
מה לא בסדר בזה? אתם עשויים לשאול....."
".... ריפוי ספונטני הוא תופעה נפוצה, לא מאורע נדיר. לעיתים אנחנו צוהלים לנוכח הפוגה ספונטנית בהתקדמות סרטן, אבל כמעט שלא שמים לב לפעילות שכיחה יותר של מערכת הריפוי, כמו הגלדת פצעים......"
(מתוך: "ריפוי ספונטני" הוצאת מטר1997, עמוד 19)
מסקרן?
ספר שווה לכל הדעות, שינה בי המון - מומלץ!
לילה טוב,
הוספת תגובה על "קונבנציונלי ומשלימה הולך?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה