בשבת תפתח תערוכה של אוסף רפי לביא, שנתרם למוזיאון עין חרוד כשעבר דירה.

http://www.museumeinharod.org.il/hebrew/exhibitions/2008/raffi_lavie/

 האוסף נבנה בשיטת החלפת עבודות, שרפי השריש בארץ, הוא החליף עבודות עם עמיתים ועם תלמידים. הנוהג הזה הפך למקובל בקרב חוגים מסוימים, בעיקר בין מורים ותלמידים.

יעקב מישורי בראיון עם דנה גילרמן הביע התנגדות נחרצת למנהג זה וראה אותו ככוחני.

מה דעתכם ?

בבקשה, בואו לא נהפוך את הדיון לוויכוח על עבודותיו של רפי לביא, מדובר כאן על נושא אחר לגמרי.

צטט: גיל _הלר 2008-04-27 21:25:04

הערת שוליים- לביא לא באמת "המציא" את שיטת החלפת העבודות...השיטה נהוגה כבר מאות שנים וכוללת בתוכה החלפה מפורסמת בין ורמיר לפבריציוס מוֹרוֹ.

מקבלת את ההערה, הניסוח שונה.

יש לך דעה ?

כתבתי ומשום מה לא נשלח - חוזרת שוב

הרעיון של הכרה בכשרון או הכרת תודה על ידי החלפת עבודה - נראה לי טוב בבסיסו -

אם היה מדובר בשוים בין שוים (בין תלמידים או בין חברים או בין מורים).

כשהמעמד אינו שוה- ההחלפה יוצרת תחושה לא נוחה-

המושג כוחניות נראה לי קצת מוגזם - אולי "הפליה" יותר מתאים.

בכל מקרה- כשיש טובים יותר וטובים פחות - יש מערך ביקוש והיצע - זה טבע העולם

ויהיו מי שיהנו ומי שיסבלו מכך.

אם יעקב מישורי חש שמוסד החלפת העבודות פגע יותר מאשר תרם -

אני מניחה שהרגשתו מבוססת.

הכתבה מאוד מעניינת ,

הציעו לי החלפת עבודות זה מאוד קסם לי,

 הרעיון על החלפת עבודות נראה לי נפלא , בשביל השראה ורוח חדשה

אבל

בני ביתי לא הסכימו בתוקף, לצערי נכנעתי.

כאמור לא רעיון חדש

אבל אני מאד אוהב אותו

ומאמין בו עד לגבול היכולת הכלכלית

 קצת כמו אודי,

אני עובדת בסדרות ומכל סדרה שומרת לעצמי אחדות. את אלה "לרטרוספקטיבה" :) 

אני לא בטוחה שאני רוצה בזה. גם ככה אני מייצרת אינסוף עבודות ואני שואלת את עצמי לפעמים, מי צריך כל כך הרבה,  אבל לפעמים קורה שעבודה שובה את ליבי ואז אני מבקשת, כמו , לאחרונה, עבודה מדהימה ומרגשת של חנה נוה על סדין ישן מבית הוריה. 

יום טוב מנונה

אני מסכימה ומזדהה עם דבריו של מישורי (אולי  כי שנינו נולדנו במזל טלה...?:)

והצילום  של טלי שני מקסים.

אני לא מחליפה עבודות ולראיה גם רפי אף פעם לא הציע לי להחליף איתו עבודה אלה קנה ממני עבודה שנגעה לליבו ובהזדמנות אחרת בתגובה לעבודה אחרת שקיבל ממני שלח לי רישום קטן בדואר עם האמירה המפורשת שאני יכולה להמיר אותו במזומנים. זה היה ביטוי  לקשר המקצועי שלנו. לא הייתי תלמידה שלו ולמרות זאת נוצר בינינו קשר מיוחד ללא מילים של קולגות על בסיס מקצועי.

 תמונות 'מאוסף האמן' שלי תלויות כולן על קיר אחד ונספרות על שתי אצבעות כף יד אחת בבית הורי שם הם מרגישות הכי נעים יציב ובטוח.

וכשיתחילו לבוא האספנים אתלה תמונה אחת כעצתו של מישורי על הקיר הלבן אצלי בסלון...

החלפת עבודות בין אמנים כשווה בין שווה ומתוך אהבת אמת לעבודה מסויימת הינה ברוכה. אמנים רבים אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש עבודות.  אם עבודה של חבר מוצאת חן בהחלט כדאי להחליף ולהנות מעבודה של מישהו אחר.

יעקב מישורי צודק באמרו שכאשר פעילות החלפת העבודות נעשית לא בין שווים  וכדי להפגין בעלות או שליטה, הדבר פסול

צטט: כרמלה וייס 2008-04-28 16:28:11

החלפת עבודות בין אמנים כשווה בין שווה ומתוך אהבת אמת לעבודה מסויימת הינה ברוכה. אמנים רבים אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש עבודות.  אם עבודה של חבר מוצאת חן בהחלט כדאי להחליף ולהנות מעבודה של מישהו אחר.

יעקב מישורי צודק באמרו שכאשר פעילות החלפת העבודות נעשית לא בין שווים  וכדי להפגין בעלות או שליטה, הדבר פסול

כרמלה, האבחנה שעשית חשובה.

הגישה של רפי לביא היתה ( כפי שגרבוז אמר, ובעצם צטט אותו ) " אני מגדל עמיתים".

הוא החליף עבודות עם תלמידיו כשסיימו את הלימודים והפכו בעיניו לאמנים טובים. הוא בקש עבודות שלהם שאהב. אבל כמובן שאי אפשר להתעלם מאקט ההכתרה שהיה בפעולה זו.

אני מאוד מסכימה עם מישורי לגבי ה"קיר אמן" הזה. זאת דרך להפגין אם אתה בקליקה וסומנת או לא. אני מעריכה את הישירות שלו ואת ההתבוננות הביקורתית שלו על שדה האמנות.

ללא היתייחסות לאומנות אלא רק לעולם העסקים - סחר חליפין יתבצע לרוב רק כאשר תהיה החלפה של דברים שווי ערך בין המחליפים עצמם ז"א אתה צריך שני קילו עגבניות ואני קילו מלפפונים ואנו מחליפים בינהם. כשמכניסים למשוואה את עולם האומנות הדברים קצת משתנים מכיוון שאין "צורך" ממשי אלא רצון כלשהו שמעוניינים למלא - אני רוצה אצ העבודה הזאת ואני מעוניין להחליפה בעבודה שלי (כמחווה או מפאת חוסר מאחד הדברים הבסיסיים בעלי ערך - כסף).

בזמנו כשהשתתפתי בתחרות "אינסוף לאומנות" - שטוב שהיא נגמרה - הצעתי את אחת מעבודותי להחלפה תמורת עבודה של אמן אחר שמשתתף בתחרות  שתהיה בעלת ערך בעיניי (ז"א אני אוהב אותה וארצה אותה) מלבד אמנית צדיקה אחת (שמציירת ולצערי אין חובב ציורים) אף אחד לא הרים את הכפפה (אולי אז לא היו לעבודותי ערך בעיני אף אחד ?!)  

אני מסכימה עם רוב הדברים שנאמרו כאן ורוצה להוסיף עוד
צד אחד לנימוקים.

החלפתי מספר עבודות קטן מאד ורק כשהציעו לי החלפה (והיא נראתה לי).
אני לא מציעה החלפות מיוזמתי מהסיבה הבסיסית ביותר,

אני לא רוצה לקבל תשובה שלילית.