בקשתי מהבת שלי שתראה לי בסלולר

לא יודעת מה קרה

עברתי פאזה

הפסקתי לקרוא לה בשם הגנאי ש' והתחלתי לקרוא לה בשמה

הרגשתי שאם אני אראה תמונה של החברה של בעלי זה ישחרר אותי

וזה באמת הקל עלי

הבת שלי היתה מאושרת

היא מאוד אוהבת אותה

היא נסתה לשכנע אותי שאנחנו נורא דומות

וספרה לי על מקרים שהאשה הקודמת והנוכחית חברות

היה לכם מקרה דומה?

יש תובנות?

אני לא מדברת על ה"חברה" של בעלי לשעבר שעבר לגור אתה, אבל נפרד ממנה לפני הגירושין, כי אותה הכרתי היטב. אבל כאשר הוא התחתן- לא רציתי לשמוע את שמה ו/או עליה, זה ממש הקפיץ אותי. רק כשבתי-הנשואה -סיפרה לי שהיא ובני פגשו אותה על פי דרישת אביהם- היא סיפרה לי מעט. לקח עוד זמן מה עד שידעתי מה שמה, אבל כשחברה שלי ניסתה לספר לי עליה- מאד כעסתי. המוזר ביותר היה בעיני כשפגשתי את בעלי לשעבר בפרוזדור(אנחנו עובדים באותו מוסד) והוא שאל אם אני רוצה שיציג לי אותה- כי הם ראו אותי בסופרמרקט וחשבו שאני מתעלמת (דבר שלא היה נכון- למזלי לא ראיתי אותם). הייתי שי בטראומה מכל הענין עד שכשנה אחרי נישואיהם- ילדה בתי בן- והם החליטו, בניגוד לרצוני, ששניהם יופיעו לטכס. הטכס היה במסגרת מצומצמת של משפחה קרובה וחברים קרובים של בתי- כך שהכרתי את כולם, ופתאום ראיתי מישהי שנותנת לבתי נשיקה, ומתחבקת עם הגיסות שלי שלעבר, ולא הבנתי מי זאת. לקח לי כמה דקות טובות לקלוט שזו אשתו! מאז ראיתי אותה כבר מספר פעמים, והיא באמת ניסתה להיות נחמדה אלי- ניגשה אלי לומר "מזל טוב" וכו' אבל אני לא מוכנה עדיין להיות חברה שלה, למרות שהיא לא אשמה בכלל במצבי.

בהצלחה לך עם צרתך- אם א יכולה לחיות עם נוכחותה, זה בודאי מקל על הילדים, אבל אני קשה בקטע הזה... 

אני קיבלתי באהבה מהרגע הראשון.

קוראת בשם, שולחת מתנות ליום ההולדת וכו... שמחה שהמשיך בחייו, מודה על כך שהילדים שלי נהנים כאשר הם שם ולה יש חלק נכבד בכך.

גם אני, כמו רונה, קיבלתי אותה ואת נוכחותה מההתחלה.
בתחילה שמחתי שהיא מתייחסת יפה לבנותיי, במשך הזמן אפילו החלפנו מתכונים, והיום הם מוזמנים לכל הארועים.
אני חושבת שאם תקבלי אותה ...לבתך יהיה יותר טוב
ובסופו של דבר גם את תרווחי.

גם אני כמו כולם קיבלתי אותו (והוא קיבל קרש בראש). -חחחח-

די, מספיק עם השטויות.

 עד היום אני קורא לו : "ההוא שמז**ן את אישתי (לשעבר)"

מה שבטוח לא הייתי רוצה להיות חבר של אשתך לשעבר.

(-: