רוב ההצגות שראיתי עד היום היו מעצבנות עד מטופשות. אולי חשבו שאם לא יצחיקו את הקהל בכוח עם קומדיית טעויות הזויה או הצגה פוליטית עם סימבוליקה נדושה, יאבדו את ועדי העובדים.
לכן אני דווקא מחבבת את התיאטרון הלא ממוסד, פרינג', אם תרצו ולא חסרים כאלה. בתוכם "תמונע", "הסמטה" ו"קרוב" שנעים מהשוליים למרכז ואני מקווה שלא יתקרבו יותר מידי.
המיקום של תיאטרון "קרוב" מפתיע למדי. בממלכת החיילים העייפים, הדיסקים הצרובים (של זוהר ארגוב כמובן) והעובדים הזרים, בלב התחנה המרכזית החדשה.
ברגע שמגיעים לתיאטרון אפשר להבין למה "קרוב". בהצגה "אבירות מתעלפות", הקהל (אפילו הגברים וסבתא חביבה) משתתף ונרתם לתסבוך של הרווקה, הגרושה והנשואה. וכך אפשר לצפות לא רק בהצגה אומנותית ומשעשעת, אלא גם להיכנס לנעליים של הדמויות, שמחליפות בעצמן נעליים בקצב מסחרר. טוב, צריך לראות בשביל להבין.
הרפרטואר של התיאטרון מעיד על הצגות מסקרנות בהשתתפות שחקנים צעירים לצד שחקנים ותיקים שעברו כברת דרך, כמו ניקו ניתאי (זוכרים? התוכי שמכריז "קשת בענן") הבמאי והמחזאי. הכרטיסים במחיר שווה לכל נפש, כך שכולם יכולים ליהנות מהצגות ולא חייבים להיות חלק מועד עובדים.
http://www.telavivcity.com/BDisplay.asp?BusinessCode=1155
הוספת תגובה על "תיאטרון "קרוב""
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה