עדי, את צודקת בהחלט,
אני חייב לומר שחוץ משני מקרי המלטה (בדירות של חברים, מו-אה-אה-אה!).
לא שמתי לב לחתלתולים קטנים שבדרך כלל רואים באיזור. (ככר דיזינגוף).
אין מצב. אין מצב לחיסול המוני של חתולים. נראה לכן? ועוד לקרוא על זה יום אחרי יום השואה.
צבועים. אומללים. (אולי) מעלים על נס את זיכרון האדם ורומסים ללא מחשבה חיים בכל דרך אפשרית אחרת.
בפגישה הקרובה של הפורום שהבנתי שמתקיימת. חשוב שתתארגן קבוצת מחאה.
אפשר לשוחח עם פעילים בעירייה ולעכב את התחלתו של התהליך הנורא הזה.
לא לתת לגיטימציה לכל הקבלנים המסכנים (שלא יודעים שכר עבודתם) להרוג חתולים.
מוכן לעזור ולתמוך בכל שלב בתהליך. (אם היה לי יותר זמן חופשי בידיי הייתי מוביל את המהלך בעצמי).
כתבתי דוא"ל לעירייה בנושא. ובצער בעלי חיים ת"א (שגם ככה יצא לי לגלות את פרצופם האמיתי) לא מבינים על מה אני מדבר.
(לקרוא בסבלנות)
לאחרונה (צעקתי) על אחת מהמשתתפות בדיונים. סתם בגלל שיצא לי על זה שאנשים לא מתקשרים אחד עם השני ויותר עם החתולים שלהם (נשים רווקות בעיקר). הכל נאמר בחיוך כמובן.וממעמקי האגו הקטן שלי. אבל הבנתי היום משהו חשוב. הרגישות אל החיים עצמם בכל צורה היא זו שחשובה היא זו שקובעת את הקשר. מסכמת אותו. חיי החתול והכלב חשובים לי כחיי האדם. לא הייתי בוחר בין כלב לאדם שמכוון אליהם אקדח הייתי דוחף את היורה לחור שממנו יצא.
צער כל בעלי החיים.
מה צער? מה? בעלי העמותות צריכים ללמוד שיעור בחמלה.
בקצרה סיפור שסופר לי וסיפרתי.בטיול האחרון.פגשתי במנזר.בחור צעיר (16) נזיר שאהב לשחק בפלייסטיישן היחיד שהיה באיזור. בגלל שגם אני די פנאט. עם כל הרוחניות שאפפה אותי. נכנסתי לשחק קצת טקן 3 (משחק שבו שני שחקנים נאבקים). הבחור היה שם והיה מקסים. דיברנו ושיחקנו. בסוף. הוא שאל אותי אם אני נהנה מהמשחק. (פה יש דיון של שעתיים שאחסוך מהקורא).בסופו הוא סיפר לי משל.או סיפור. על נזיר שפגש כלב חולה ומוכה פצעים פתוחים.בפצעים התגלו תולעים.בודהה שטייל באותו איזור פגש בנזיר שראה שהוא רוכן מעל הכלב ומלקק את פצעיו.שנשאל למעשיו הסביר הנזיר.כי הוא מציל חיים.
הוספת תגובה על "משרד החקלאות: עיקור חתולי הרחוב יקר מדי"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה