אני מאחל לך שתעברי את הטכס בדיוק בדיוק כפי שאני וגרושתי עברנו,
בנועם הליכות, עם כבוד הדדי, בלי עורכי דין, נכונות להמשך שמירה על קשר, והתחשבות הדדית.
יש בי תחושת ריחוק מכל אווירת "המלחמה" שאני קורא לא אחת בעולם הגרושים גרושות,
ותחושת סלידה גוברת ככל שהמלחמה הזו נוגעת בעולמם של הילדים.
אל תבואי עם חרב בנדנך,
אל תפתחי חרצובות לשונך,
אל תבחשי בקערת הגחלים הלוחשות,
יהא ליבך קשוב למי אשר אך לפני ימים אחדים היה "אהובך", והיום נותר רק "אב ילדיך",
ואפילו ......אפילו ...... שלף הוא את חרבו, שלבי ידייך והביטי בחיוך סלחני,
כי הזעם הוא רגש בר חלוף, בהמשך, כשזמנו של הטכס מאחוריך על ציר הזמן, כאשר דפוסי החיים כבר מוכרים, ובכן לא אחת בהמשך שכזה, קוטפים את "פירות האיפוק".
עד היום אני וגרושתי בקשר של כבוד הדדי, ומעל הכל עדיין יש אמון ביננו ש.....היא לא תפגע בי ואני לא אפגע בה, כי לעיננו תמיד צאצאנו המשותפים.
ואנו יום יום "נהנים מאכילת פירות הגישה הסובלנות".
בהצלחה
הוספת תגובה על "ב11/5 דיון ראשון בבימ"ש לענייני משפחה!"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה