בעקבות דיון סוער שהיה לי עם אוטוריטה בתחום, עולות שאלות נוקבות.

נכון, יש פה מחזור מים ושימוש חוזר, כמובן לאחר שהמים עברו את הטיהור המתאים שהוא מכאני וביולוגי גם יחד! (טיפול חלקי יכול להסב נזק עתידי).

עם זאת, אף אחד לא נותן דעתו על האיזון של מערכות הביוב.

מערכות אלו תוכננו לקלוט X מוצקים ו X נוזלים.

מה קורה כשהמאזן הזה מופר? כיצד מערכת הביוב תתמודד עם עומסים אחרים לחלוטין המורכבים בעיקר ממוצקים ובקושי מנוזלים.

אני מעלה את השאלה הזאת כרגע ללא חישוב כמויות אפילו ראשוני, אך חושבת שטמונה פה סכנה גדולה ממערכות צנרת סתומות  ומט"שים שיעמדו על סף קריסה.

מה דעתכם?  

לימור ברכות

על ההארה הפתאומית הזאת!!

 

 זאת בדיוק הבעיה

 

 

האמת היא שמערכות ביוב הן פשוט המצאה גרועה שמתאימה לחשיבה של אנגליה במאה ה 17, אבל לא למאה ה-21.

 

מה ההיגיון לקחת מים ברמת שתיה, לערבב אותם עם צואה אנושית, דטרגנטים ולכלכוך תעשייתי ? יש לנו עודף מים? יש לנו רצון לערבב את המקורות למזון (צואה) יחד עם המקורות לזיהום א-אורגני (פסולת תעשיה) ?

אין שום סיבה להמשיך ולדבוק בו כאילו הוא "תורה מסיני".

 

צואה אנושית וצרכים אנושיים - צריכים לעבור למקומות מהם אפשר להכין מהן קומופוסט (בצורה בטוחה).

מים שמוצאם ממפעלי תעשיה - צריכים לעבור טיפול מיוחד

מים שמוצאם מבישול ומרחצה (עם סבון אקולוגי) צריכים לשמש כמי השקיה (אני מניח שאתם יודעים יותר ממני לגבי איך מטפלים).

מים שיוצאים מכביסה - צריכים לעבור טיפול אחר.

 

 

יש מקומות שמיישמים את הגישה שתיארת כאן?

צטט: האזרח דרור 2008-05-11 10:03:25

האמת היא שמערכות ביוב הן פשוט המצאה גרועה שמתאימה לחשיבה של אנגליה במאה ה 17, אבל לא למאה ה-21.

 

מה ההיגיון לקחת מים ברמת שתיה, לערבב אותם עם צואה אנושית, דטרגנטים ולכלכוך תעשייתי ? יש לנו עודף מים? יש לנו רצון לערבב את המקורות למזון (צואה) יחד עם המקורות לזיהום א-אורגני (פסולת תעשיה) ?

אין שום סיבה להמשיך ולדבוק בו כאילו הוא "תורה מסיני".

 

צואה אנושית וצרכים אנושיים - צריכים לעבור למקומות מהם אפשר להכין מהן קומופוסט (בצורה בטוחה).

מים שמוצאם ממפעלי תעשיה - צריכים לעבור טיפול מיוחד

מים שמוצאם מבישול ומרחצה (עם סבון אקולוגי) צריכים לשמש כמי השקיה (אני מניח שאתם יודעים יותר ממני לגבי איך מטפלים).

מים שיוצאים מכביסה - צריכים לעבור טיפול אחר.

 

 

 

מדוע שמפר האיזון קרי המטפל במים אפורים לא יטפל בהפרת האיזון - טיפול במוצקים

שהיה אמור להשליך לביוב במסגרת המערכת ?

עד כמה שאני יודע - לא. 

 

 

שינוי כזה דורש שינויי גישה ושינויי תכנון בכל מיני רמות.

 

לגבי צמודי קרקע - נראה שיש פתרונות - לפחות ברמה תאורטית (לא מסחרית). לדגומה בפארק קנדה יש שירותים אקולוגיים - כשה"זבל האנושי" משמש לקומפוסט. למרבה הפלא למרות שאלו שירותים ציבוריים אין בכלל ריח - שונה מאוד מאשר "בול פגיעה". - לא יודע למה (אולי בגלל איוורור טוב?)

 משאית באה כל כמה זמן להוציא את הצואה לשימוש. 

 

יש את הספר שתרגמה טלייה שניידר "זבלאנושי" אולי שם יש פרטים נוספים בנוגע לזה.  

 

ההתפתחות של מערכות ביוב היה דבר חיוני עבור ערים - שבלי דבר זה היו פשוט , סליחה על הביטוי - מוצפות בחרא. בתקופה ההיא היה חשוב מאוד להפריד את בין מערכות המים לשתיה לבין מערכות הצואה שכן אחרת - כמו בעולם השלישי כיום - יש בעיה של מי ביוב שמזהמים את מקורות השתייה. 

 

מובן שחלק מזה נפתר עם דגמים כמו "ערים ללא מכוניות" שבהם יש גישה קלה לשטחים פתוחים - יש מקום לשים קומופסטרים ולהשתמש בזבל. 

 

כמובן שטיפול נפרד במי תעשיה הוא דבר שייקר את התעשיה (בטווח הקצר, כל עוד אין הפנמת עלויות) ובעולם שנשלט על ידי תעשייינים שיכלו לגור רחוק מהמפעלים דבר כזה הוא נדיר , מאוחר יותר נכנסו תקנות נגד סוגי זיהום שונים, שעיקרן נטרול ודילול הפסולת (ובדרך כלל לא טיפול רציני יותר - כמו במקרה של אקולוגיה תעשייתית - שבה חלק מהשפכים של מפעל אחד הם חלק מהמקורות של מפעל אחר). 

 

 

חבל שנתת לי לחיות בבערות עד היום...

מדוע אתה שומר את האינפו' הזאת כ"כ קרוב לליבך ולא משתף אחרים?

 

 

צטט: Dede 2008-05-11 09:51:15

לימור ברכות

על ההארה הפתאומית הזאת!!

 

 זאת בדיוק הבעיה

 

 

 

דרור,

מים אפורים רחוקים מלהיות מים ברמת מי שתיה.

אין חשיבות אם המים מכילים 50,000 קוליפורמים או 500,000 קוליפורמים.

במים האלו יש לטפל לפני שעושים בהם שימוש.

אני כן בעד לטפל בכל המים של בית. שחורים ואפורים גם יחד (ויש מערכות שיכולות לטפל בכך), העניין הוא האבסורד בתשלום כפול למערכת הביוב המוניציפלית ולמערכת נוספת שתטפל בשפכים indoor.

 

לגבי חשיבה של אנגליה במאה ה17... דווקא אליהם אתה לא יכול לבוא בטענות.

באנגליה יש פתיחות גדולה לטיפול בשפכים במערכות אקסטנסיביות. ועל כך אני מורידה להם את הכובע...

צטט: האזרח דרור 2008-05-11 10:03:25

האמת היא שמערכות ביוב הן פשוט המצאה גרועה שמתאימה לחשיבה של אנגליה במאה ה 17, אבל לא למאה ה-21.

 

מה ההיגיון לקחת מים ברמת שתיה, לערבב אותם עם צואה אנושית, דטרגנטים ולכלכוך תעשייתי ? יש לנו עודף מים? יש לנו רצון לערבב את המקורות למזון (צואה) יחד עם המקורות לזיהום א-אורגני (פסולת תעשיה) ?

אין שום סיבה להמשיך ולדבוק בו כאילו הוא "תורה מסיני".

 

צואה אנושית וצרכים אנושיים - צריכים לעבור למקומות מהם אפשר להכין מהן קומופוסט (בצורה בטוחה).

מים שמוצאם ממפעלי תעשיה - צריכים לעבור טיפול מיוחד

מים שמוצאם מבישול ומרחצה (עם סבון אקולוגי) צריכים לשמש כמי השקיה (אני מניח שאתם יודעים יותר ממני לגבי איך מטפלים).

מים שיוצאים מכביסה - צריכים לעבור טיפול אחר.

 

 

 

אביאן,

 

בנייה פרטית - נכון להיום אין בבתים פרטיים מערכות שמטפלו בכל שפכי הבית, אלא פתרונות של  בורות ניקוז (במקומות בהם אין ביוב מוסדר), כאשר פתרונות אלה בעייתיים כשלעצמם ויכולים להסב נזק למי תהום (בעיקר כאשר הם יושבים על סלעי קירטון).

 

מפעלי תעשייה - נכון להיום קיימת מגמה ההולכת וצוברת תאוצה, בה המפעלים נדרשים לטפל בשפכים שלהם indoor ורק אחרי הטיפול להזרימם לביוב המרכזי. כאן קיימות הקצאות של המשרד להגנת הסביבה לגבי איכות וכמות השפכים אליהם המפעלים נדרשים להגיע.

 

מים שמוצאם בשפכים הנקיים של הבית... ראה כותרת הדיון.

מים שמוצאם בכביסה הינם מים השייכים לשפכים הנקיים של הבית ועליהם לעבור טיהור מכאני וביולוגי ע"מ להרחיק כלורידים, בורון  ופוספאטים.

 

צטט: אביאן 2008-05-11 10:25:02

יש מקומות שמיישמים את הגישה שתיארת כאן?

צואה אנושית וצרכים אנושיים - צריכים לעבור למקומות מהם אפשר להכין מהן קומופוסט (בצורה בטוחה).

מים שמוצאם ממפעלי תעשיה - צריכים לעבור טיפול מיוחד

מים שמוצאם מבישול ומרחצה (עם סבון אקולוגי) צריכים לשמש כמי השקיה (אני מניח שאתם יודעים יותר ממני לגבי איך מטפלים).

מים שיוצאים מכביסה - צריכים לעבור טיפול אחר.

 

 

 

 

המיחזור של מים. (ניצול חוזר של מים משומשים או מים אפורים) בקני מידה גדול יגרום לקריסת מערכות הטיהור העירוניות כפי שהן פועלות היום.

מערכות הביוב בנויות כך. שהמים שאנחנו משתמשים בהם. הם המוביל של השפכים. מוצקים או רכים, מלבד זה, ריכוז גבוה מידי של חומרים כמיים כמו אמונייה, ניטריט, ניטראת, כלוריד, פוספאט יגרמו לבעיות נוספות בתהליך העדין של פירוק הביולוג הכימי  או המיכני. 

 

הבעייה עם צואה אנושית לצורך שימוש בחקלאות מוכרת למי שעדיין זוכר את תקופת החולרה.. נדמה לי בסוף שנות השישים.. מאז לא משקים במי שופכין.. (אם אני לא טועה..  )

בכדי לייצר קומפוסט משפכים אנושיים. נראה לי שיהייה צורך בטיפול טרמי. עולה הרבה אנרגייה .באירופה חל איסור על מכוני הטיהור להוציא בוצת שפכים לחקלאות. וזאת לא בעיה פשוטה..

 

כבר עכשיו קיימת טכנולוגיה שמאפשרת לבנות יחידות דיור שלא זקוקות לרשת הביוב בכלל.  המערכת מצוידת במיכלי איסוף למי גשם והכנתם לשימוש כמי שתייה, בפילטר ממברנה "להפרדת קומפוננטים מוצקים ". ומערכת מיחזור מים אפורים.

עודפים מטוהרים משמשים בדרך כלל לחלקות חקלאות משפחתיות קטנות כפי שמקובל באיזורים כפריים באפריקה למשל.. באיזורים אחרים נתן להשתמש בעודפים לבריכות נוי (?)

כמובן שישנו צורך בפינוי סדיר של הקומפוננטים המוצקים   ..

 

כמובן שגם המערכת הזאת תלוייה בהספקה סדירה של מי שתייה.. (תלוי באיזור).

 

חברה שאני עובד איתה בנתה באטיופיה את המפעל הראשון לבניית מערכות דיור מהסוג הזה. מי שהנושא באמת מעניין אותו מוזמן ליצור קשר. 

 

 

בהחלט חשיבה אקולוגית.

 

זה נכון שמערכות הביוב זקוקות למים על מנת להסיע את המוצקים, אבל בבסיס המחשבה יש שני דבריים אקולוגיים מאוד: ביזור והפרדה במקור.

 

כדרכם של הדברים, פתרונות נקודתיים דוגמת הצעת החוק הצפוייה בעניין, פותחים פתח לצרות,  אבל נדמה לי שאם מתייחסים לזה כאל צעד בכיוון של התייחסות בסיסית  אקולוגית  יותר לשפכים, זה יביא לפתרונות נוספים (שירותים ביולוגיים למשל).

 

מה שהכי מעניין בכל הסיפור הזה הוא שלמרות שקיימות כיום מערכות לטיפול מקומי כולל בשפכים ביתיים, כמעט ובלתי אפשרי להתקין אותן. קיימים מחסומים חוקיים, וגם אילוץ משפטי (שקיבל  גושפנקא מבית המשפט) להמשיך ולשלם אגרת ביוב בלי קשר לשימוש שעושים או לא עושים במערכת הביוב.

תגובתי הכללית:
1. אין בעיה במיחזור מים אפורים. זה לא ישפיע על הרשת העירונית בגלל העלאת כמות המוצקים האורגניים.
למה? כי המוצקים האורגניים, הקקי והפיפי, נשטפים בהרבה מאוד מים יחסית.

2. הפתרון היעיל ביותר הוא טיהור השפכים השחורים, כל השפכים בבית, כאשר המוצקים, הקקי והפיפי מעוכלים ומטוהרים בתהליך ביולוגי / כימי כלשהוא.
משהו כמו בקישור הזה: http://www.hametaher.co.il/content/view/22/57/ (יש שם כמה דפים לדפדף בהם)
אני לא רואה שום סיבה למה לא לאשר שימוש במערכות כאלה, שלדברי המשווק בארץ, חברת המטהר, נושאות תו תקן אירופאי.

3. מאחר ורק חלק מהשפכים שלנו מטוהר והשאר מתבזבז, יהיה יעיל הרבה יותר מבחינה אקולוגית למנוע יצירת בוצה שעולה כסף להיפטר ממנה, לחסוך בבניית מכוני טיהור שפכים, לחסוך בשטחים פתוחים המיועדים כיום לבניית מכוני טיהור שפכים, להקטין את קוטר צינורות השפכים העירוניים וכו' וכו' - פשוט ע"י אישור למיחזור ביתי של מים שחורים!

חברים שלומות

כמה נקודות לציון בעיניין:

1. מחזור המים בארץ הוא הגבוה ומהמפותחים בעולם סביב ה70% מהשפכים ממוחזרים לחקלאות ולתעשייה.

2. מים אפורים יוצרים בעייה אקולוגית של שטיפת מינראליםמהקרקע דבר המוריד מערכה ויוצר חוסר איזון לגבי הצומח.

3. ערבוב מי שפכים מתעשייה או אם רמות זיהום גבוהות אם שפכים ביתים רק מפשטים את התהליך הזיהומים הקשים זקוקים לטיפול מיוחד ובכל זאות מעובבים עם מים נקיים להבאתם לרמת שימוש נוסף.