מבקש חוות דעת על המאמר:

 

 תקציר:

 

הודו הייתה יעד מועדף של משקיעים בשווקים מתעוררים, לאחר המשבר בארצות הברית הנפילות בבורסות בעולם השפיעו על המדדים המובילים בהודו. ההתאוששות האחרונה גרמה גם להודו לעלות יחד עם שאר מדינות הBRIC, אך לא באותו הקצב, האם הודו תצליח לעמוד בקצב של מדינות הBRIC? האם השקעה בהודו עדיפה על סין, רוסיה, ברזיל?

 

המאמר:

 

http://www.menayot.net/archives/5/2008/05/

 

http://www.menayot.net - קישור לעמוד הראשי של הבלוג.

להודו מאפיין דומה לשוק הישראלי- השקעה בהודו היא השקעה בהון אנושי. באנגליה למשל הקבוצה האתנית ששיעור הדוקטורים (Phd) בה הוא הגבוה ביותר היא הודים: 1 מכל 20 הודים באנגליה הוא בעל תואר מתקדם. יש בזה משהו ללמד על אופי העם ההודי. באותה נימה, שיעור המהנדסים בהודו הוא גבוה מאוד והאוניברסיטאות מפוצצות. אולם ההכשרה היא ברמה בינונית ומטה, אך שוב הדבר מצביע על המוטיבציה והרצון להתקדם של ההודים.

 

אתוס ואופי עמים הם לא פחות חשובים ממשאבי טבע (ההיסטוריה מוכיחה שההיפך הוא הנכון): שוויץ מול סעודיה, איראן מול דנמרק, ונצואלה מול ישראל, אוסטריה מול ניגריה. אישית אני לא מבין איך אף לא אנליסט ישראלי אחד מתייחס לבעיתיות של המשקים הרוסי והברזילאי. תביט בשיעור נשאי האיידס ברוסיה (מפחיד), בשיעור האלכוהוליסטים ובמבנה הכלכלה (פרימיטיבית ותקועה למעט מגזרי האנרגיה והבנקים).

אותי המשק הרוסי מפחיד: מושחת, ריכוזי, פגיע ובראשו עומד אדם בעייתי בעל שגעון גדלות. לגבי המשק הברזילאי, אני לא מזהה שום מניעה שבשנים הקרובות יבחר בברזיל מנהיג סטייל צ'אבס, מוראלס או קסטרו- הגל ה-"סוציאליסטי" השוטף את דרום אמריקה הוא לא עניין של מה בכך והוא איום אמיתי על היציבות. ואם מדברים על בעיות מוניטריות- ברזיל היא לא בדיוק שוויץ, ומצבה לא פחות מורכב משל הודו.

 

לטעמי השקעה בסין, הודו, ויאטנם, סינגפור ומלזיה (ובכלל דרום מזרח אסיה) לוקחת בענק השקעות ברוסיה או בדרום אמריקה (להוציא צ'ילה שהיא באמת יוצאת דופן באופיה).

 

לגבי הבחירה סין מול הודו: אין צורך להתלבט- להשקיע בשניהם. שני השווקים מבטיחים מאוד וצפויים להציף ערך רב- בייחוד בערכים הנוכחיים. ההתאוששות האיטית של השוק ההודי עושה אותו רק מעניין יותר, לא ההיפך. וחוצמזה יש בעיה בנתון שאתה מציג: ברור שהשוק ההודי התאושש באופן איטי מהשוק הסיני- כי הוא נפל 20% פחות.

יתכן ואחד היתרונות של סין על פני הודו הוא שאיפותיה האימפריליסטיות- להודו אין מוטיבציה אמיתית להפוך לכלכלה המוצלחת בעולם.

 

ומבחינת ערך השוק המעניין ביותר כרגע הוא הויאטנמי שנסחר במכפיל רווח ממוצע 11, וב- PEG 0.45.

 

עדו, העלת בהחלט נקודות חשובות שאני אתייחס אליהם בניתוחים הבאים. תודה.

בבקשה,

 

ובהצלחה

הי עדו,

 

רוסיה - מסכים לחלוטין עם מה שכתבת. אני לא הייתי משקיע שם, וגם הייתי נזהר מחברות ישראליות שמשקיעות שם.

 

ברזיל - לא מבין הרבה במדינה, אבל אני לא חושב שהנשיא הנוכחי דומה לצאבס. נראה שהוא עושה עבודה לא רעה. שים לב שבאפט השקיע בריאל הברזילאי לאחרונה.

 

הודו - מדינה מאוד מסובכת. לקומוניסטים יש הרבה השפעה בממשל הנוכחי. העולם גדול מספיק, לכן לא הייתי מבזבז זמן להבין את המצב הפוליטי שם. (זאת כמובן רק העדפה אישית שלי)

 

סין - אני חושב שהרבה אנשים לא ממש מבינים את הסכנות שטמונות בהשקעה במדינה זו (כולל ג'ים רוג'רס). כיום 90% מהכסף שלי מושקע בחברות סיניות (כולל הונג-קונג). אבל הסיבות שלי הן סיבות מיקרו ולא מאקרו - המניות הקטנות בהונג-קונג מאוד זולות, ולכן הן מציאות טווח בטיחות מאוד גדול. מצד שני אני לא מאושר מכך שכספי מושקע במדינה דיקטטורית. אם הייתי מוצא בארה"ב חברות זולות כמו שאני מוצא בהונג-קונג, הייתי מעביר את הכסף שלי לאמריקה בלי לחשוב פעמיים. מבחינה גיאו-פוליטית אני מרגיש הרבה יותר טוב עם מדינות דמוקרטיות בעלות ממשל יציב.

 

הממשל בסין לא יציב (למרות שלכאורה זה לא נראה כך), ולכן צריך להיות עם היד על הדופק כשמשקיעים שם.

היי עידו,

ראשית לגבי ברזיל, "לולה", הנשיא הנוכחי, אומנם ייצב את הכלכלה אך משנתו "צ'אבסית" (אתה מוזמן לקרוא על הרקע שלו ואת התבטאויותיו). אומנם הוא מתון יותר, אך הטון דומה וזה מטריד לטווח הארוך.

איני אוהב סטיראוטיפים, אך כל חוקר התנהגות ארגונית יסכים שיש מאחוריהם ממש מסויים, קל ככל שיהיה. אם תבחן את ההתרחשויות בדרום אמריקה בחמישים השנה האחרונות: עליית קסטרו, נפילת קולומביה ובוליביה לברוני סמים (ממש כך), פשיטת הרגל של פרו ולאחר מכן של ארגנטינה (שהייתה המדינה העשירה בעולם לאחר מלחמת העולם השנייה), צ'אבס, מוראלס, הלאמות של חברות פרטיות ועוד ועוד ועוד- עולה ספק אמיתי בנוגע לאיכות היסודות השלטוניים של העמים באיזור.

תופעות עמוקות כאלו קשה לשנות- אין דבר מורכב ומסובך מלשנות מנטליות. ברזיל איננה יוצאת דופן ב-"קלות הדעת" ותרבות ה-"מניאנה" של העם היושב בה. היחידה שעומדת כאי איתן היא צ'ילה- יש שיגידו בזכות פינושה שהשליט שם סדר, ובנה יסודות אייתנים לצ'ילה המודרנית.

ולגבי השקעתו של באפט בריאל: השקעה במטבעות היא מורכבת ומתמטית ביסודה, ככלל אין דינה של השקעה במטבע של מדינה כהשקעה בכלכלת אותה מדינה- זה משהו מורכב יותר.

 

לגבי סין, לנו המערביים יש גישה מעט מתנשאת לגבי שיטות משטר שהן לא דמוקרטיה. דמוקרטיה היא פתרון נהדר אך נראה כי לא מתאימה לכל עם: ראה מה קורה בעיראק וראה מה קרה ברוסיה שמדמוקרטיה בחרה לסגת לשלטון סמי טוטליטרי.

בסין אין שלטון טוטאליטרי- באופן חד משמעי. מי שיגיד ההיפך פשוט חושב באופן שטחי ופשטני. המפלגה השלטת מונה עשרות אלפי פעילים ועסקנים, ורשומים בה מליונים. באופן טבעי, בתוך המפלגה עצמה ישנם תתי מבנים, מחנות, אינטריגטות בין מועמדים ועוד.

 

גם קביעה שהשלטון הסיני (והויאטנמי) קומוניסטי היא לא מדוייקת.

העם הסיני הוא מהעתיקים בעולם, מאז ומעולם סין הייתה אימפריה- ומעולם לא הייתה בה דמוקרטיה. כמי שביקר בסין (ולא בהונג קונג), ופגש סינים- דמוקרטיה היא באמת לא באופיים של רובם: ללא קשר להשכלה או מעמד (הם פשוט חושבים שונה) ומי כמוך יכול להעיד.

 

ומעבר לכך, השחיתות בשלטון הסיני נמצאת תחת שליטה, והיא במגמת נסיגה כבר מספר שנים- לא בכל מדינה מתאבדים שרים שמואשמים בשחיתות, ויש בזה להצביע על נכונות השלטון למגר את התופעה כליל. כמו כן להבדיל מברוסיה ומשקים מתפחים נוספים, אין בסין ולו בעל שררה אחד שלגביו אתה יכול לקבוע: "הוא זה סין וסין זה הוא"- לא ג'יבאו ולא ג'ינטאו, וזה חשוב מאוד ולא מובן מאליו במדינה מתפתחת שנשטפת בטריליונים.

 

סין הודו וויאטנם צומחות בקצב מהיר פי 5 משצמחו ארה"ב ואנגליה בימי המהפכה התעשייתית (על פי חברת הייעוץ ACCENTURE). על כל המגרעות שציינת, הכיוון הוא ברור: אסיה.

 

איפה אתה לומד בהונג קונג?

צטט: ido.spector 2008-05-19 02:32:34

היי עידו,

ראשית לגבי ברזיל, "לולה", הנשיא הנוכחי, אומנם ייצב את הכלכלה אך משנתו "צ'אבסית" (אתה מוזמן לקרוא על הרקע שלו ואת התבטאויותיו). אומנם הוא מתון יותר, אך הטון דומה וזה מטריד לטווח הארוך.

איני אוהב סטיראוטיפים, אך כל חוקר התנהגות ארגונית יסכים שיש מאחוריהם ממש מסויים, קל ככל שיהיה. אם תבחן את ההתרחשויות בדרום אמריקה בחמישים השנה האחרונות: עליית קסטרו, נפילת קולומביה ובוליביה לברוני סמים (ממש כך), פשיטת הרגל של פרו ולאחר מכן של ארגנטינה (שהייתה המדינה העשירה בעולם לאחר מלחמת העולם השנייה), צ'אבס, מוראלס, הלאמות של חברות פרטיות ועוד ועוד ועוד- עולה ספק אמיתי בנוגע לאיכות היסודות השלטוניים של העמים באיזור.

תופעות עמוקות כאלו קשה לשנות- אין דבר מורכב ומסובך מלשנות מנטליות. ברזיל איננה יוצאת דופן ב-"קלות הדעת" ותרבות ה-"מניאנה" של העם היושב בה. היחידה שעומדת כאי איתן היא צ'ילה- יש שיגידו בזכות פינושה שהשליט שם סדר, ובנה יסודות אייתנים לצ'ילה המודרנית.

ולגבי השקעתו של באפט בריאל: השקעה במטבעות היא מורכבת ומתמטית ביסודה, ככלל אין דינה של השקעה במטבע של מדינה כהשקעה בכלכלת אותה מדינה- זה משהו מורכב יותר.

לגבי סין, לנו המערביים יש גישה מעט מתנשאת לגבי שיטות משטר שהן לא דמוקרטיה. דמוקרטיה היא פתרון נהדר אך נראה כי לא מתאימה לכל עם: ראה מה קורה בעיראק וראה מה קרה ברוסיה שמדמוקרטיה בחרה לסגת לשלטון סמי טוטליטרי.

אז מה אתה רוצה להגיד שבעיראק תחת סאדם או ברוסיה תחת סטלין היה יותר טוב?

 

בסין אין שלטון טוטאליטרי- באופן חד משמעי. מי שיגיד ההיפך פשוט חושב באופן שטחי ופשטני. המפלגה השלטת מונה עשרות אלפי פעילים ועסקנים, ורשומים בה מליונים. באופן טבעי, בתוך המפלגה עצמה ישנם תתי מבנים, מחנות, אינטריגטות בין מועמדים ועוד.

פה אתה פשוט טועה. בסין חד משמעית יש דיקטטורה. השלטון הסיני לא עומד במדדים של דמוקרטיה שהם - שלטון חוק, שוויון בפני החוק, חופש דיבור, הפרדת רשויות ושלטון נבחר.

גם קביעה שהשלטון הסיני (והויאטנמי) קומוניסטי היא לא מדוייקת.

אופס.. אני לא אמרתי שהשלטון הסיני הוא קומוניסטי

 

העם הסיני הוא מהעתיקים בעולם, מאז ומעולם סין הייתה אימפריה- ומעולם לא הייתה בה דמוקרטיה. כמי שביקר בסין (ולא בהונג קונג), ופגש סינים- דמוקרטיה היא באמת לא באופיים של רובם: ללא קשר להשכלה או מעמד (הם פשוט חושבים שונה) ומי כמוך יכול להעיד.

מה זאת אומרת "דמוקרטיה היא לא באופיים"? כאן אתה מתנשא כלפי הסינים. אתה טוען שדמוקרטיה מתאימה רק לאדם הלבן?

אם דמוקרטיה לא מתאימה לסינים, איך זה שיש דמוקרטיה בטאיוואן?

חוץ מלמדינות החדשות שהוקמו במאות השנים האחרונות, לאף מדינה לא הייתה מסורת דמוקרטית (מתי ספרד נהייתה דמוקרטיה?). זה לא מנע מהן לעשות את המעבר.

ומעבר לכך, השחיתות בשלטון הסיני נמצאת תחת שליטה, והיא במגמת נסיגה כבר מספר שנים- לא בכל מדינה מתאבדים שרים שמואשמים בשחיתות, ויש בזה להצביע על נכונות השלטון למגר את התופעה כליל. כמו כן להבדיל מברוסיה ומשקים מתפחים נוספים, אין בסין ולו בעל שררה אחד שלגביו אתה יכול לקבוע: "הוא זה סין וסין זה הוא"- לא ג'יבאו ולא ג'ינטאו, וזה חשוב מאוד ולא מובן מאליו במדינה מתפתחת שנשטפת בטריליונים.

אני מסכים. לא הכל שחור לבן. סין היא לא השטן. סך הכל המשטר שם (למרות שהוא טוטליטארי) כן מנסה לעבוד בשביל העם, ובכל זאת להשקעה במדינה טוטליטארית יש הרבה סיכונים. אני יכול לתת לך מספר רב של דוגמאות מהשנים האחרונות שההשקעות שלי נפגעו באופן ישיר מהחלטות חפוזות של הממשל הסיני. החלטות שלרוב לא היו מתקבלות תחת משטר יותר נאור.

למשל הקפאת מחירי הנפט, שפגעו בחברות נפט. מס דרקוני על השקעות בנדל"ן, הגבלתם של משקיעים זרים בהשקעות נדל"ן ועוד הרבה...

תראה למשל את מה קרה לפני כחודש - ממשלת סין הפסיקה לחלוטין להנפיק ויזות עסקים לסין. זאת בלי שום הודעה מוקדמת. מעבר לכך, שר החוץ הסיני עמד מול העיתונאים ושיקר להם בפרצוף כשאמר שאין שום שינוי במדיניות הויזות לסין.

אולם הלכה למעשה סין הפסיקה להנפיק ויזות עסקים עד לאחרי האולימפידה.

הדבר פוגע אנושות באנשי עסקים קטנים שצריכים לנסוע תכופות לסין, אבל זה כמובן לא מעניין את המשטר הסיני.

כמו שאמרתי, כיום אני מושקע בעיקר בהונג-קונג ובסין, אבל סין היא רחוקה מלהיות מדינה עולם ראשון. כשאתה משקיע במדינת עולם שלישי, אתה צריך להיות מודע לסיכונים ולדרוש טווח ביטחון מתאים.

סין הודו וויאטנם צומחות בקצב מהיר פי 5 משצמחו ארה"ב ואנגליה בימי המהפכה התעשייתית (על פי חברת הייעוץ ACCENTURE). על כל המגרעות שציינת, הכיוון הוא ברור: אסיה.

גם יפן, קוריאה, תאילנד וכו' צמחו מהר - עד שהן הפסיקו. שלא תבין לא נכון, אני מאמין שסין והודו יצמחו ויהוו חלק גדול מהכלכלה העולמית. אבל לשתי המדינות יש הרבה בעיות, וקשה לדעת איך הן תתמודדנה איתן (ועוד בכלל לא דיברתי על כך שביותר מ-50% מהשטח של סין מתגוררים "מיעוטים" עם שאיפות בדלניות)

איפה אתה לומד בהונג קונג?

אני לא לומד. אני גר כאן 7 שנים. לפני כן גרתי בסין 5 שנים.

אני בדיוק ההיפך ממתנשא: שלא כמוך (לא אישי כמובן) ורבים אחרים אני לא מחזיק בדעה דמוקרטיה היא שיטת המשטר הלגיטימית היחידה. וכן המצב בעירק היום רע משהיה בתקופת סדאם. אוי לנו אם שאיפותיו של בוש יתממשו וגם מצרים, סעודיה ומדינות המפרץ (שנהנות משלטון יציב) "יפלו" לדמוקרטיה. וכן המצב ברוסיה היום טוב משהיה בתקופת ילצין.

 

השאלה שהעלת: "מדוע התפתחה דמוקטיה ביפן וטייוואן ולא בסין" היא שאלה יפה מאוד שדורשת מחקר אנתרופולוגי: אין עליה תשובה פשוטה, אך אילו העובדות.

 

סיפורן של קוריאה ויפן לא דומה בכלל להתפתחותן של הודו וסין- זה סדרי גודל אחרים לחלוטין. ובלי שום קשר אדם שהשקיע ביפן בשנות ה-60 ובקוריאה בשנות ה-80 לא התחרט.

 

 

אני לא רוצה להכנס כאן לוויכוח איזו שיטת ממשל עדיפה - דמוקרטיה או דיקטטורה, כי זה לא הפורום המתאים.

 

אם לחזור לדיון המקורי, אני באופן אישי לא הייתי משקיע במדינה שאני לא ממש מבין אלא אם כן הייתי מוצא שם השקעה עם הרבה הרבה טווח ביטחון.

ישנן שתי סיבות שאני משקיע בסין כיום:

א - כי אני גר כאן הרבה שנים, מדבר את השפה, מכיר את התרבות, קורא כל יום עיתונות מקומית וכו'.

ב - כי המניות פה זולות בלי פרופורציה למה שאני רואה בארה"ב.

 

אם היום היו באים אלי ומציעים לי להשקיע בקוריאה, הודו, ברזיל, או כל מדינה אחרת שאני לא ממש מכיר, הייתי דורש הרבה הרבה טווח ביטחון - כלומר הייתי דורש שהחברה (חברות) המדוברת תהייה זולה בהרבה מחברות שנסחרות במדינות אותן אני מבין יותר.

אני חושב כרגע במצב השוק הנוכחי יש לזנוח את ההשקעות לפי מדינות ולהשקיע לפי מגזרים

יש לבחור מגזרים בפינצטה במיוחד לאור עליית מחירי הסחורות והשפעתם על מוצרי הלוואי שלהם.

כמו בכל משבר עולמי יש להשקיע במחקר ופיתוח ועל כן אני ממליץ על חברות הטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה וכמו תמיד להשקיע בענפי התעשיה הישנה ספנות, פיתוח, מזון