זה מדהים איך לפעמים כשהגורל מראה לנו מה הדרך הנכונה בשלטים עם ניאון – ואיך אנחנו בהפגנתיות ממשיכים להתעלם רק כי זה פשוט יותר נח לנו.

עצוב לראות את ההתעלמות התקשורתית המופגנת (מלבד אתר אחד) מהקשר המתבקש בין 2 האירועים שחלו ממש במקרה אותו יום.

בדיוק כשעה לאחר שנסתיימה הצעדה שיזמה מגמה ירוקה למען "חוק אוויר נקי" – אותו חוק שאמור להסדיר את הפיקוח על מפעלים – אירע פיצוץ שהחריד את איזור חיפה והתברר כפליטה לאוויר של חומרים מזוהמים מהמפעל בחקירה הראשונית.

הקונטרסט העצום היה אמור להדליק נורה אדומה אצל כל אותם "שליחי" ציבור היושבים להם בכסאותיהם אולם שוב, הרבה יותר נח פשוט להעביר זאת לסדר היום מאשר לנקוט עמדה שעלולה אחר כך לפגוע במעמדם הרם.

גם ב-2005 אירע פיצוץ נוסף במפעל כרמל אולפינים (חברה פרטית בבעלות משותפת מודגל תעשיות, בז"ן – בבעלות האחים עופר וכתר פלסטיק) אשר גרם לדליפה של אחר החומרים המסוכנים שמיוצרים שם – אתילן ופוליאתילן, המשמש כחומר גלם לייצור מוצרי פלסטיק.

לא ניתן להתעלם גם כן מכוחו של יו"ר בז"ן עידן עופר וככל הנראה, יכולתו הבלתי נלאית להעלים דיווחים הרלוונטים לציבור מהתקשורת בשל קשריו הענפים – אחרת אין הסבר לכך שאין המשך של פרסומים אודות החקירה בנושא.

השאלה שעולה אצלי היא, מדוע ישנו צורך להסתמך על תחנות ניטור שזמנן עבר, למה לא לחייב את המפעל לדווח בשקיפות מלאה על התנהלותו הסביבתית על מה שנחשב כמשאב הציבור מספר אחד – האוויר שלנו על אף היותו חברה בבעלות פרטית.

האם ייתכן שאנחנו מזניחים את החוק הקריטי הזה בצורה פושעת עד כדי כך שאנחנו נכשלים בתשומת לב לקשרים הכל כך מתבקשים הללו, או שמא באמת שאין צורך בחוק הזה?

בכל מקרה, יד הגורל רצתה כי הפיצוץ יתקיים בדיוק ביום בו מתרחש אירוע ציבורי שאמור לקדם מניעה של המפגעים הללו - זה קצת אירוני,

don't you think?

כתבה נוספת על הפיצוץ ה"מבוקר"