שבוע טוב!

נתחיל בסקירה השבועית של פריזמה:

בעולם

שבוע של חדשות טובות הוביל לעלייה ניכרת בשוקי המניות בעולם. נתוני מאקרו טובים מהצפוי (מכירות קמעונאיות ואינפלציה), צמיחה חיובית מפתיעה בעוצמתה ביפן ובגוש האירו, סביבת דו"חות כספיים משופרת וחזרה הדרגתית לגיוסי אג"ח קונצרניות תוך ירידה במרווחי הסיכון, כל אלה הובילו לעלייה במדד השווקים המתעוררים בשיעור של 4.3% ובמדד ה-MSCI World בשיעור של כ-2.8%.

כפי שהערכנו לאחרונה, המסר שמשדר הפד הוא עצירת הורדות הריבית והמשך הזרמת הנזילות לגופים הפיננסיים. השבוע הסתיים מכרז נזילות נוסף בהצלחה וסיפק אף הוא רוח גבית לשוק המניות. סביבת האינפלציה המתמתנת בארה"ב תאפשר סביבת ריביות נמוכה לזמן ממושך.

הערכות לגבי השלכות רעידת האדמה בסין והעלאת התחזיות של גולדמן זקס הובילו להמשך עליית מחיר הנפט בשבוע שעבר. בעקבות זאת, הנשיא בוש הפעיל לחץ על ערב הסעודית להגדיל את תפוקת הנפט. לאחר שערב הסעודית הסכימה להגדיל את תפוקת הנפט ב-300 אלף חביות ביום, (כמות המהווה כ-3% מסך התפוקה), מחיר הנפט התמתן מעט וחזר לרמה של כ-126 דולר שנרשמה בשבוע שעבר.

כפי שציינו בשבוע שעבר, התמתנות מחירי האנרגיה הינה חיונית להמשך מגמת העליות בשוקי המניות בתקופה זו. רעידת האדמה בסין עלולה ליצור לחץ נוסף על המחירים בתקופה הקרובה. יחד עם זאת, בטווח ארוך יותר אנו מעריכים התמתנות במחירי הסחורות, הן בעקבות התמתנות בפעילות הריאלית והן בעקבות הלחצים הפוליטיים, בדומה לאלו שהופעלו בסוף השבוע האחרון. נמשיך ונזכיר, כי נרשמת התמתנות במחירי הסחורות החקלאיות שתמתן את המשך העלייה במחירי המזון.

אנו ממשיכים להעדיף את שוק המניות האמריקאי בראיה של סיכוי-סיכון. מלבד ארה"ב, שווקים שעשויים ליהנות (לפחות בטווח הקצר) מהשינוי החיובי הם השווקים המעוררים ובפרט במזרח אסיה. לטווח הבינוני, אנו מוסיפים להעריך כי הפעילות האגרסיבית של הפד והממשל בארה"ב, הצמיחה הנאה בשווקים המתעוררים ותמחור נוח מוסיפים לתמוך במגמה חיובית בשוקי המניות.

בישראל

מדד המחירים לחודש אפריל עלה בשיעור חודשי חד מהצפוי של% 1.5. מלבד העלייה במחירי האנרגיה והמזון גם מדד זה מוסיף להצביע על סביבת ביקושים חזקה.

עיקר ההפתעה נרשמה בסעיף הדיור (מחירי הדירות בבעלות עלו בשיעור חודשי של 1.4%, זאת על רקע ייסוף של 1% בתקופה). התפתחות זו מעידה על ירידה חדה בתמסורת בין שער חליפין למחירי הדיור, ועל עליית מחירים אמיתית הנובעת מביקושים לדיור. סעיף נוסף אשר הפתיעה הוא מחירי ההבראה והנופש לחו"ל אשר עלה בשיעור חד. המדד הכללי עלה ב-12 החודשים האחרונים בשיעור גבוה של 4.7%, כאשר המדד מנוכה עליית מחירי הסחורות מחו"ל (אנרגיה ומזון) עלה ב-2.9%, קרוב לגבול העליון של יעד המחירים.

מדד חודש מאי צפוי לעלות בשיעור חודשי של 0.6%, והמדדים לחודשים יוני-יולי צפויים לעלות בשיעור של 0.4%, כל אחד. האינפלציה בשניים עשר החודשים הקרובים צפויה להסתכם בעלייה של 3.3%. אנו מניחים שמחירי הדיור ימשיכו לעלות בחודשים הקרובים (על אף הייסוף) ולהתמתן ברבעון האחרון של השנה, ושמחירי הפירות והירקות צפויים להתמתן באופן ניכר בחודשים הבאים.

בנק ישראל צפוי לשנות את מדיניותו על רקע האינפלציה בפועל המצויה רחוק מעל לגבול העליון, אך יותר מכך על רקע הציפיות האינפלציוניות הצפויות לשייט מעל הגבול העליון של הבנק לאורך כל העקום. להערכתנו, במידה ובישיבת הריבית הקרובה ייעמדו הציפיות האינפלציוניות סביב רמות של 3.3%-3.5%, ייעלה הבנק את הריבית בסוף החודש ב-50 נקודות בסיס, כאשר הבנק יכוון לריבית ריאלית קצרה הנעה סביב 1.5%-2%. לפיכך בטווח הבינוני הריבית צפויה לעלות לכיוון של 4.5%.

בנק ישראל לא ירגיש נוח להתחיל במהלך העלאת ריבית על רקע חוסנו של השקל והייסוף החד בשער חליפין לרמות של 3.36 שקל/דולר, אנו חוזרים על דברינו מהשבועות האחרונים לכך שגדלה מאוד ההסתברות להתערבות הבנק במסחר במט"ח. התערבות הנחוצה על רקע הירידה ברווחיות היצוא כתוצאה ממהלך הייסוף החד של השקל.

אין שינוי בהערכה לגבי שוק האג"ח: האג"ח הצמודים במח"מ הבינוני לא יספקו הגנה משמעותית לאינפלציה, בשל הפסדי ההון הצפויים ממהלך העלאת הריבית הקרב. העקום הצמוד והשיקלי יעבור תהליך של התמתנות (ירידה בתלילות) דרך עליית תשואות במח"מ הקצר - בינוני. לפיכך, אנו ממשיכים להחזיק בעמדתנו מהשבועות האחרונים בדבר קיצור המח"מ בתיק האג"ח המקומי, הגדלת הנזילות והגדלת האחזקה בגילון באפיק השקלי.

תחזית המדדים של פסגות אופק:

מדד חודש מאי צפוי לעלות ב0.6%.

תחזית מאי מבוססת על שער חליפין 3.45 בממוצע. המדד צפוי להיות גבוהה משמעותית ממדדי מאי בשנים האחרונות, הסיבה העיקרית הינה עליות המחירים הגלובליות המציפות אותנו לאחרונה ועלייה חדה במחירי האנרגיה.

המשך הסקירה בקובץ המצורף

הסקירה הטכנית של תטא 1:

 מעוף, מחיר אחרון: 1099.03
בשבוע שעבר המשיך מדד המעוף לנוע בטווח שבין 1072-1107 נקודות, שהוגדר בתחזית האחרונה כאזור שאינו מורה על כיוון ברור לטווח הקצר. ההערכה נשארת בעינה שכל עוד המעוף לא שובר את רמות ה- 1065-1072 נקודות, ייתכן ונראה את המדד מגיע לרמות יותר גבוהות של כ- 1130-1140 נקודות לפני חידוש גלי הירידות שיורידו את מדד המעוף ל-900-930 נקודות.
למרות התחזית, אנו פועלים על פי תוכניות מסחר מסודרות שלעיתים מורות לנו לפעול בצורה שונה. אחת המטרות של תוכנית מסחר היא להוות מנגנון בקרה למצב של טעות בחיזוי כדי שלא יימשכו הפסדים. כעת החשיפה שלנו לשוק היא נמוכה מאוד.
דולר שקל, שער אחרון: 3.3672
הדולר שב להיחלש השבוע מול השקל. אם תישבר הרמה הנוכחית צפוי המטבע האמריקני תוך זמן קצר מאוד להגיע לרמה של כ-3.28 שקלים לדולר.
דולר יורו בעולם, שער אחרון: 1.5577
כפי שצפינו, ההתחזקות של הדולר בארץ ובעולם הייתה זמנית. היורו שב להתחזק השבוע לאחר שנתמך ברמות של כ- 1.54 דולרים ליורו. ההערכה היא שהמטבע האירופאי ימשיך להתחזק בטווח הקצר ויבחן שוב את רמות ה- 1.585-1.59.
עדיין לא רואים את היפוך המגמה ארוכת הטווח והתחזקות של הדולר.
נאסדק, מחיר אחרון: 2528.85
בניגוד למה שהערכנו בתחזית האחרונה, התחזק הנאסדק ואף פרץ את רמת ה-2500 נקודות בשבוע החולף. אין עדיין מספיק סימנים להמשך התחזקות בטווח הקצר. במידה ותימשך המגמה החיובית והמדד יצלח את רמות ה- 2540-2575 נקודות, צפוי מדד הטכנולוגיה האמריקני להגיע תוך חודשיים לרמות של 2700 נקודות. היה והרמות האלה לא יפרצו, צפויים להתחדש גלי הירידות שיורידו את הנאסדק עד 2000-2100 נקודות.
 
דולר ₪/דולר יורו – תחזית לטווח ארוך: היחלשות הדולר נמשכת כבר שבע שנים שבמהלכן התחזק היורו מ-0.825 עד 1.6. עדיין אין סימנים להיפוך הכיוון אבל צריך לזכור שמחזורי מחיר במטבעות נעים בטווח של 10-5 שנים ושאנו לקראת סיום החלשות הדולר בטווח של השנתיים הקרובות. עדיין לא רואים סימנים להתחלת התחזקות ארוכת טווח של הדולר אבל אני מזכיר שצריך להיות ערניים להיפוך.
מעוף – תחזית לטווח ארוך: עד לתקופה שבין אוקטובר 2009 למאי 2010 צפוי המעוף לרדת עד 700-650 נקודות.
נאסדק – תחזית לטווח ארוך: עד לתקופה שבין אוקטובר 2009 למאי 2010 צפוי הנאסדק לרדת עד 1800-1600 נקודות.
הכותבים ו/או לקוחותיהם עשויים להחזיק פוזיציות בנכסים הנ"ל. כל מי שפועל על סמך התחזית הנ"ל עושה זאת על אחריותו בלבד.      

הסקירה של מנורה מבטחים

התרחיש המרכזי של בנק ישראל קורס,

הריבית תעלה והאינפלציה – תישאר איתנו.

האם התדהמה שאחזה את בכירי המשק והכלכלנים בעקבות מדד אפריל שעלה ב-1.5% מוצדקת?

הרי בחודשים האחרונים מיטב התחזיות מתנפצות אל מול הלחצים האינפלציוניים הגואים ולמרות שכל החזאים מעדכנים את תחזיות האינפלציה שלהם כלפי מעלה.

המדד הגבוה של אפריל מסמל את קריסת הקונספציה שבנק ישראל מחזיק בה. מיסקונספציה זו היא שהובילה אותו בחודשים האחרונים לנקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה, שמשמעותה כי הריבית הריאלית כיום בישראל הינה ריבית שלילית (ריבית מוניטרית של 3.25%, בעת שקצב האינפלציה , בגילום שנתי, עולה על 4.5%) והיא משקפת מדיניות אמיצה ובו זמנית גם שגויה מצד בנק ישראל. 

לפי התרחיש המרכזי שפישר דוגל בו, ועל בסיס היכרותו הקרובה של הנגיד עם המשק האמריקאי ועם נגיד הבנק הפדראלי בארה"ב בן ברננקי, ההאטה בארה"ב תתגבר, תפגע בצריכה הפרטית ולפיכך אינה יוצרת סביבה מתאימה להתפרצות אינפלציונית בארה"ב. המשק הישראלי, על פי פישר, ירגיש גם הוא בהאטה הגלובלית ולפיכך, למרות העלייה הזמנית במחירי הסחורות והאנרגיה בעולם ואצלנו – לא מתקיימים התנאים בישראל להתפרצות אינפלציונית אמיתית וברת קיימא. לפיכך, העניק פישר עדיפות למאמץ לאושש את הייצוא והצמיחה באמצעות שמירת ריבית מוניטרית נמוכה מדיי וכן על ידי התוכנית שהוחל בישומה לרכישת דולרים בהיקפים משמעותיים ע"י בנק ישראל.

אם בנק ישראל צודק – אין להתרגש גם ממדד אפריל ואפילו ממדד מאי הצפוי לעלות בשיעור של קרוב ל-0.8% ויש להשאיר הריבית על כנה.  בעקבות ההפתעה במדד אפריל, ברור כי הנגיד מנהל דו קרב צמוד עם האינפלציה – והוא צפוי למצמץ ראשון ולהעלות את הריבית בסוף החודש, בשיעור של עד חצי אחוז.

מדוע הוא עדיין מתלבט? ראשית, כי הוא מאמין שתוך מספר חודשים נרגיש אצלנו את ההאטה בארה"ב והאינפלציה תחזור לקצב של כ- 3%. שנית – כי לא ברור עד כמה העלאת ריבית אצלנו, תסייע במיגור אינפלציה שמרביתה אקסוגנית ונובעת מעליות מחירי הסחורות, המזון והאנרגיה בעולם.המלכוד בו נתון בנק ישראל ברור: עליו להעלות ריבית כדי להילחם באינפלציה. אולם העלאת הריבית תמשיך ותחזק את השקל אל מול הדולר. ולראייה – קריסת הדולר ביום שישי לאחר פרסום המדד בשיעור של 1.8% לשפל של 3.362 ₪ לדולר.  טועה בנק ישראל בהערכת עמידותם של המשק הישראלי, החברה הישראלית ושוק ההון הישראלי להתפרצות אינפלציונית בסדר גודל כזה, תהיינה סיבותיה אשר יהיו, גם אם היא זמנית בלבד.    

אז מה צפוי בבורסה בימים הקרובים?

איננו צופים קטסטרופה, למרות הקונצנזוס לפיו העלאת הריבית אצלנו החודש היא עובדה מוגמרת. מדוע? בראש ובראשונה כיון שגם אם הריבית תעלה, היא תיוותר ריבית ריאלית נמוכה מזו אליה הורגלנו בשנים האחרונות והיא עדיין מהווה כר נוח לצמיחה בפעילות העסקית ובצריכה הפרטית במשק.

שנית – כיוון שקיים סיכוי לפיו התרחיש המרכזי בו מחזיק פישר יתגשם ולפיכך העלאת הריבית הצפויה בסוף החודש אינה מהווה בהכרח תחילתה של מגמת העלאות ריבית על ידי הבנק המרכזי. שוק המניות – צפוי להגיב בירידות שערים בתחילת השבוע, על רקע הציפיות להעלאת הריבית ולגידול בהוצאות המימון של החברות במשק. לפגיעה האפשרית באמינות הבנק המרכזי עלולה להיות גם השפעה שלילית על המשקיעים הזרים, המחזיקים באחוזים משמעותיים מהסחורה הצפה במניות החברות המובילות במדד ת"א 25.

באג"ח, צפוי האפיק השקלי לסבול מהעלייה בסביבה האינפלציונית ומהציפיות להעלאת ריבית ע"י בנק ישראל. מה שהתחיל בשבוע האחרון במק"מ, שעקום התשואות שלו עלה משמעותית במטרה להתאימן לאינפלציה הגואה, יגלוש גם לשחרים, לכל אורך עקום התשואות. התשואות באפיק השקלי צפויות לעלות וככל שמח"מ האג"ח השקלי ארוך יותר, תהיינה ירידות השערים כואבות יותר למשקיעים.

מנגד, התנהגותם של צמודי המדד הממשלתיים יותר קשה לחיזוי. מצד אחד – הציבור מפנה יותר ויותר כספים לאפיק הצמוד, במיוחד הקצר והבינוני ולפיכך מגמת עליות השערים שאפיינו את האפיק הצמוד מתחילת השנה אמורה להתחזק. מנגד, העלאת הריבית מאיימת על כל משקיעי האג"ח ולפיכך סביר כי נראה עליות שערים בצמודים הקצרים והבינוניים כשדווקא צמודי המדד הארוכים צפויים לסבול מחולשה, עקב רגישותם הגבוהה להעלאות הריבית הצפויות.

ירידות השערים הצפויות באפיק השקלי והעליות הצפויות במח"מים הקצרים והבינוניים באפיק הצמוד, משמעותם עלייה נוספת בציפיות האינפלציוניות הצפויות לחרוג מ-4% במח"מים הקצרים ומ- 3.25% במח"מים הארוכים. הנגיד פישר צריך לשקם את אמינותו לפני שהפעילים בשוק יחזרו וייצבו את הציפיות האינפלציוניות היכן שהוא בתוך יעד האינפלציה הממשלתי הנע בין 1% ל- 3%. כאמור – המצב מורכב ויש לקוות כי בנק ישראל לא יחזור על הטעויות שהביאונו עד הלום.

הסקירה של ורד דר הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות פסגות:

מדד חודש אפריל עלה ב-1.5% מעל הציפיות בשוק (תחזית פסגות היתה לעליה של 0.9%). המדד ללא ירקות ופירות עלה ב-0.4% והמדד ללא דיור עלה ב- 0.2%. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-4.7%. מראשית השנה עלה המדד ב-1.6%. סעיפים בולטים במדד אפריל: סעיף הדיור – 1.1% (צפי 0.2%-), מחיר המזון עלו ב-1.5%, סעיף תחבורה שעלה ב-2% וסעיף חינוך תרבות ודיור שעלה בשיעור של 1.5% (עונתיות). סעיף הלבשה והנעלה עלה ב-7%.

האינפלציה וההפתעה במדדים:
צריך לערוך הבחנה בין יצרני האינפלציה לבין מי שגרם להפתעת האינפלציה. זה לא אותו דבר וזה חשוב.  גורמי האינפלציה ידועים לנו מזה חודשים: כל מה שקשור במחירי סחורות חקלאיות ומחירי אנרגיה: סעיף המזון (עלה ב-11% ב-12 החודשים האחרונים), הפירות והירקות (22% ב-12 החודשים האחרונים) וסעיף אחזקת הדירה (7%). הסעיפים הללו עולים בהמון, אבל העליה בהם היתה צפויה, ואם שני המדדים האחרונים היו עולים לפי הצפי, השוק והעתונים היו מתרגשים הרבה פחות.

הסעיף שגרם להפתעת האינפלציה, הוא סעיף הדיור בכלל. אבל עם כל ההפתעה שבסעיף הדיור, הוא לא ייצר אינפלציה עד כה. מראשית השנה הוא בכלל ירד ב-1% וב-12 החודשים שעברו הוא עלה בסה"כ ב-1%.

השאלה החשובה היא האם יש משהו בשני המדדים האחרונים שצריך לגרום לנו לשנות את המודלים שלנו קדימה. במידה מסוימת כן. סעיף הדיור ניתק כמעט לחלוטין מהדולר. אם עד לפני שנתיים, בערך 90% מחוזי השכירות החדשים היו צמודים לדולר, הרי שהיום רק 40% עדיין צמודים לדולר. המשך החלשותו של הדולר לא ממש עוזרת, והמעבר מחוזה דולרי לשקלי מיצרת עליות חדות במדדים (אבל אז זה לא מסביר מדוע בחודשיים הראשונים של השנה, סעיף הדיור דווקא הפתיע כלפי מטה). גילמנו את זה בסעיף הדיור בתחזיות הבאות (עד הפעם הראשונה בה המדד יפתיע בחצי אחוז כלפי מטה, בגלל סטיה למטה בסעיף הדיור. זה רק ענין של זמן).

תחזיות מדדים קדימה:
מדד חודש מאי צפוי לעלות ב-0.9%. הסעיפים הבולטים צפויים להיות סעיף המזון - עלייה של 1.5%, סעיף פירות וירקות שצפוי לעלות ב-7% וסעיף תחבורה ותקשורת עם עלייה של 1.1% בעקבות עלייה של 4.6% במחירי הדלקים. מדד חודש יוני צפוי לעלות בשיעור של 0.7%.
 

החלטת הריבית בסוף מאי:

לפני שבוע הוצאנו מייל ובו תיארנו את דילמת הריבית של בנק ישראל: אי שינוי או העלאה ב-50 נקודות. העלאה ב-25 נקודות נראתה לנו לא לכאן ולא לכאן. הערכנו אז שאם המדד יעלה על פי התחזית, הנגיד לא יעלה את הריבית. אם תהיה הפתעה כלפי מעלה, אמרנו, נדבר עוד פעם.
אז הנה אנחנו מדברים: העלאה של 50 נקודות, זו התחזית החדשה. נחזור בקצרה על

השיקולים לכאן ולכאן:
אי העלאה:

זו אינפלציה של היצעים – זה לא אומר שאי אפשר להוריד אותה בעזרת העלאת ריבית, זה כן אומר שבשביל להוריד אותה, תידרש העלאת ריבית משמעותית יותר מאשר באינפלציה של ביקושים, שיתבטא במחיר כבד במונחי צמיחה.

העלאת הריבית תשפיע רק בעוד 8-10 חודשים – זה פרק הזמן הרגיל הנדרש לפעולתה של מדיניות ריבית. עד אז, על פי התחזית של בנק ישראל (וגם שלנו), כבר לא תידרש העלאת הריבית. עד אז כבר יהיו סימני האטה משמעותיים יותר בישראל (שישפיעו על הביקושים) ואולי גם מחירי הסחורות יירגעו.

חשש לייסוף משמעותי של השקל – לא צחוק. גם האטה ישראלית בגלל האמריקאית, גם האטה ישראלית בגלל העלאת הריבית וגם לגמור את הייצוא בגלל שהשקל ב-2.90 לדולר?! לא נסחפנו (כלומר, אנחנו בבנק ישראל). במו ידינו אנחנו מעצימים את ההאטה הקלה הצפויה ושולחים רבבות עובדי יצוא ללשכות התעסוקה. בעתונות ניתן היום למצוא פרשנים שלא מתרגשים מזה, ואומרים שבנק ישראל פשוט ירחיב את ההתערבות מה-25$ מיליון ביום, עליו כבר הצהיר, להרבה יותר ככל שיידרש: 300, 600$ ליום. מה הבעיה. כך, גם יוכל להעלות את הריבית וגם לא יפגע ביצוא. אז זהו, שיש בעיה. זה לא עובד כך. השיקול של ייסוף השקל במפורש יעמוד לנגד עיניו של הנגיד.

"במקרים של זעזועים אשר יביאו לסטיות של האינפלציה מהיעד... לא תידרש הפעלה של מדיניות מוניטרית חריפה לתיקון מהיר של הסטיות". ציטוט זה לקוח מתוך מאמר שפרסם בנק ישראל ביולי 2007. הוא נכתב בעיצומה של אינפלציה שלילית (מינוס 1.3%), שנבעה מייסוף מאוד חד של השקל, ונועדה להסביר מדוע בנק ישראל לא מתפרע עם הפחתות ריבית חדות ומתמשכות. הבנק טען אז שלא נכון יהיה לכנס בכוח את האינפלציה אל גבולות היעד בתוך פרק זמן קצר. זה יעבור, הם אמרו, וצדקו כמובן. גם היום מדובר בזעזוע, גם היום זה יעבור, גם היום לא נכון לכנס את האינפלציה במהירות אל גבולות היעד באמצעות העלאות חדות ומתמשכות של הריבית.

העלאה ב-50 נקודות:
אמינות. אם השוק והמשק יחשבו שבנק ישראל וויתר על השגת יעד האינפלציה, הציפיות ישתוללו (כבר עכשיו הן קצת מגזימות, להערכתנו), ויגמר נזק מאוד חמור למשק, לשוק ההון ולבנק ישראל.
 

מה גובר?
כבר אמרנו: אנחנו חושבים שהחשש מפני אובדן אמינות יגבר והריבית תעלה ב-50 נקודות. זאת למרות שכל אחת מארבע הנקודות שצוינו לעיל, בגנות ההעלאה, מאוד תקיפה.

האם כדאי לעשות שינויים בתיק השקעות ? או להמתין ולראות מה קורה.

האם כדאי למכור ולקנות  דירה  עכשו?

לגבי דירה אני לא יודע להגיד לך.

לגבי תיק ההשקעות במרכיב הסולידי שלו צריך להיות לדעתי בלבד  במחמ קצר-בינוני באפיק המדדי (כיום הייתי מחזיק שם 50% מהרכיב הסולידי) 45% באפיק שקלי קצר מקמ ושחרים עד שנתיים. ומרכיב עיקר של גילוני. 5% ליתר בטחון על הדולר היום בשילוב מי שרוצה במטבעות אקזוטים כדוגמת דולר אוסטרלי.