המנהל הטיפוסי האמריקאי, בדומה לחברו הגרמני ובדומה לחברו היפני, עובד יותר לפי נהלים מהמנהל הישראלי, שעיקר פעילותו הינה "מחוץ לקופסה". למנהל הישראלי קל יותר, באופיו, להסתדר עם תנאי אי וודאות, מאשר לחבריו בארצות אחרות. השוני באופי בין הישראלים ובני עמים אחרים מתחיל כבר בגילאים נמוכים. תלמידי ישראל מדורגים, לצערנו, במקומות הנמוכים ביותר במבחני המתמטיקה הנעשים בארצות העולם המערבי. מאידך הם מדורגים במקום גבוה ביותר במבחני הבטחון העצמי בהקשר ללימודי המתמטיקה. בדיוק הפוך מהילד היפני המדורג גבוה בידע המתמטי ונמוך בבטחון העצמי שלו. אולי זו הסיבה שבארצות מתקדמות כמו גרמניה, מספר הפטנטים ומספר חברות ההזנק הינו נמוך משמעותית  ממספרם בישראל, גם לנפש וגם באופן מוחלט. במדינה כמו סינגפור, הנחשבת למסודרת וליעילה ביותר, אין חברות הזנק כלל. הסיבה העיקרית היא שבתרבות הסינגפורית הכישלון הינו דבר שלילי. במדינות אחרות, כולל בישראל, כשלון הינו ערך שאפשר להוסיף אותו ברקורד כניסיון אישי. הבעיה אצלנו הינה שבטחון עצמי הופך בקלות לבטחון מופרז, ובהמשך הופך לתרבות של חפיפיות, חוסר מקצועיות, ועבודה מ"חוץ לקופסה", גם כאשר לא צריך. תרבות הנהלים, כאמור,  אינה קיימת בישראל, בין השאר, גם בגלל הבטחון העצמי המופרז שלא צריך אותם בשביל לפעול ולהצליח. לימוד ניהול בתנאי אי וודאות הופך כיום למקצוע נדרש בארה"ב, בגלל אי יכולתו של המנהל הטיפוסי האמריקאי לפעול ללא נהלים ומול אתגרים בלתי צפויים. שיטת העבודה האמריקאית פועלת כך שב- 90% מהמקרים העבודה תעשה בצורה הנכונה ביותר, אם יפעלו עפ"י נהלים שנקבעו מראש. הבעיה היא עם אותם 10% בהם האמריקאים נתקלים בנושאים בלתי צפויים שאינם מגובים בנהלים מתאימים, ואז יכולתם לפעול מוגבלת. אצל הישראלי המספרים הפוכים, גם כאשר התנאים זהים, כלומר הישראלי מפעיל שיקולי ניהול בתנאי אי וודאות גם כאשר אין צורך בכך. גם בישראל מלמדים כיום את מקצוע הניהול בתנאי אי וודאות. תכנית הלימודים בישראל צריכה להיות שונה לחלוטין. את המנהל הישראלי צריך ללמד שאת עיקר עבודתו עליו לבצע על בסיס וודאות. אסור שהוא ילמד שביצוע עבודה בתנאי אי וודאות הינו בעדיפות הראשונה. הישראלי הינו מהטובים בעולם המערבי בגישתו לניהול בתנאי אי וודאות אבל מהגרועים לניהול בתנאי וודאות, כלומר עפ"י נהלים שנקבעו מראש. את לימוד נושא הניהול בתנאי אי וודאות בארץ יש להסב לעבודה, בעדיפות ראשונה, לפי נהלים ולפי שיטות עבודה מסודרות. ככל שנגדיל את היחס של עבודה לפי נהלים לעומת עבודה ללא נהלים, למצב הקיים בארה"ב, כך ייטב לנו. את יכולתנו לפעול בתנאי אי וודאות לא נאבד, גם אם נלמד לפעול, ברוב המקרים, בצורה יותר מסודרת ומאורגנת.

זה עתה יצא לאור הספר:  "לדעת להחליט" שכתבתי מתוך ההוויה הישראלית.
הספר מעוצב כמתנה (לחיים...) ועוסק בשאלות הבאות:

-מתי צריך להחליט וכיצד מתגברים על הקושי להחליט?
-מהי החלטה שקולה ומה עושה את ההחלטה לנכונה?
-מהם הכלים העומדים לרשותנו וכיצד ננצלם ביעילות?
-כיצד מתמודדים עם מצבי אי-ודאות ועם פרשנות מוטעית?
-מתי צריך לסמוך על השכל ומתי ניעזר בתחושות בטן?
-כיצד מיישמים את ההחלטה וכיצד משלימים אִתה?

פרטים נוספים: תצלום הספר, תוכן העניינים ועמודים לדוגמה
ניתן לראות באתר:
    http://www.zoom-in.info

שלום יואב סרנה

קראתי בעיון רב את מה שכתבת לגבי הבדלים בהתנהגות ובתרבות שיש בין ישראלים לעמים אחרים.

המימד שהשתמשת בו- עבודה בתנאי אי ודאות, הוא אחד מחמשת המימדים בהם השתמש G.Hofstede לניתוח של השפעת התרבות על עולם העבודה במחקריו.

מסקרן אותי מה מביא אותך לכתוב על כך? האם בעבודתך כמהנדס אתה נתקל בבעיות רבות של תהליך עבודה (תקין או לא תקין) בשל אי קיומם של נהלים.

מניסיוני כאשר עבדתי כעורכת במרכז תיעוד בחברה, הקושי המרכזי היה להעביר את המסר של הנוהל בצורה קריאה ונוחה. הנושאים הם כל כך טכניים, שהקריאה של הנוהל לפעמים כמעט מרדימה. היובש של התוכן. ואני לא בטוחה שניתן להעביר את המידע באופן אחר, כי מדובר על מצבים טכניים גרידא.

איך אתה רואה נקודה זו?

 

מבחינת שימוש ויצירת נהלים, זה תלוי בתרבות ארגונית- בחברות ציבוריות, חברות תרופות, חברות בטיחות, וחברות שקשורות לחברות אמריקאיות, נראה לי שיש יותר תקינה- גם בגלל חוקי SOX וFDA ועוד מוסדות שמחייבים עבודה לפי תקנים.

 

מזוית הראייה שלי כיום כמנחת קבוצות לתחום הבין תרבותי החשוב, הוא להביא למודעות של הגיוון תרבותי שקיים בין קבוצות/צוותים שעובדים יחד, ולנסות ליצור מנגנון עבודה מודע ומכבד שיוצר חיבור בין האנשים, כך שכמות האי הבנות מסיבות בין תרבותיות תפחתנה. וכך האמור גם על מימד העבודה בתנאי חוסר ודאות.

 

מה דעתך?

 

ולגבי הספר של froni אשמח לדעת איך בספר אתה מציע להתייחס לקבלת החלטות בתנאי אי ודאות. תודה.

אולי זה ישמע מוזר , אבל יש לי הרגשה שדווקא להגדיר את המטרות זה החלק הוודאי של התהליך ודווקא כשצריך לפרוט את המטרה ל-דרך , למדדים , לפעולות , לבקרה , לנתונים שם מגיעה ההתנגדות.

מה שהביא אותי לחשוב שחוסר הוודאות עליו כתבת מצוי בדרך ולא בתוצאה.

 

"מבחן התוצאה" הופך יותר ויותר למבחן העיקרי באמצעותו מודדים את העובד ואת הארגון בכלל. לעיתים מבחן התוצאה לא כולל בתוכו תחשיב של "אי איכות" ולכן אינו מדוייק בעיני גם אם התוצאה שמוצגת נכונה , היא פשוט לא מלאה.

עובדה זו מעודדת באופן סמוי את העובדים שלא להתייחס לחוסר היעילות בעבודתם אלא להספק בלבד.

אם נתבונן נראה שזו מגמה חברתית ולא רק עסקית.

כשקניתי לביתי מתנה על מאמץ שהשקיעה ב... למרות שלא הגיעה לתוצאה שאליה היא כיוונה חברה שאלה אותי בתמהון למה אני חושבת שמגיע לה?

עניתי לה שאני מתגמלת על המאמץ ולא על ההישג עצמו. ככל שיושקע במאמץ , בחיבור עם היכולת כך יש סיכוי שתגיע היא לתוצאות טובות יותר.

 

בתהליכים שאני עוברת עם לקוחותיי אני נתקלת יותר ויותר ביכולת (הטובה יחסית) להגדיר את המטרה אך כשאני מבקשת לפרוט את המטרה לאמצעים , למאמץ , למדדים , לנתונים וללו"ז שם אני מזהה את הבעייתיות.

בשם "המטרה" זונחים את הדרך. שם לטעמי מתחילה החפיפיות עליה כתבת.

 

נהלים , הם בעצם תאור מוקדם ומוסכם של רצף פעולות ומשאבים הנדרשים מנקודה אחת לשניה כדי להשיג את המטרה. לכן , נהלים הם דבר שאנשים מתרבות כמו שלנו לא ממש אוהבים.

אף פעם לא קישרתי את זה לחוסר הוודאות ועכשיו הוספת לי פאן נוסף להסתכלות.

 

אני חוזרת לקרא אותך שוב... פתחת נושא ענק לדיון וחשיבה.

תודה לך

בספרו של גוז'ף הלר (אלוהים יודע) שואל דוד את אלוהים את אותה שאלה פעמים רבות

מה יהיה?

ואלוהים עונה לו יהיה אשר יהיה

ניתן לסכם את ההבדלים במשפט אחד

תרבות "יהיה בסדר"

מילדות אנו שומעים את הביטוי תלמד להסתדר

מגיעים לצבא מתעסקים עם דברים שבני נוער בגילנו יכלו רק לחלום

חיים ומוות

אחריות על פרויקטים ותקציבים שבשום מקום לא היו נותנים לחסרי הידע והנסיון בגיל זה לגעת

ואז יוצאים לאזרחות

עם הידע שאנחנו יודעים הכל ומסוגלים להכל

אז מה הפלא שמזלזלים בחוקים ,בהוראות או בנוהלים הרי אנחנו יודעים יותר טוב ממי שכתב אותם

לומדים לחשוב עצמאית ולפעול לפי מה שאנחנו מבינים ולא לפי מה שכתוב

אז מה המרחק מפה לניהול באי וודאות

היתרון שלנו הוא במהירות התגובה לתנאים משתנים

היתרון שלנו הוא ביכולת האלתור

אבל אני מאמין שאנחנו משלמים באיכות ההחלטות ובאיכות הניהול

כי בסופו של החלטה מובנית יעילה יותר מהחלטה מהבטן

יואב

תודה על הנושא המרתק שהעלת. קבלת החלטות בתנאי אי ודאות היא נושא שמנהלים צריכים להתמודד איתו יום יום . אני מסכימה איתך שלנו הישראלים ם יש יותר יכולת טובה יותר לעבוד בתנאי אי וודאות , אילתור ויצירתיות אבל זה לא בה במקום איסוף נתונים ידע על מגמות השוק ,המתחרים וכדומה. 

כלומר כאשר מדברים על המושג של אי ודאות זו לא אי ודאות ( בינארית ) שמקבלת ערך של 0 או 1 אלא 

אי וודאות על רצף למשל מ 1-4 כלומר חלק מההחלטות אי הודאות כלל לא קיימת ( בשוק הנוכחי אין הרבה החלטות מסוג כזה )  עד מצב שיש אי  ודאות טוטלית כלומר שאין אנו יודעים כלל מה יהיו מגמות השוק ( למשל הכניסה לכל המסחרהמקוון לפני 10 שנים הייתה קבלת החלטות בתנאי אי ודאות מוחלטים )

 

כלומר אי ודאות אינה מה שאנחנו לא יודעים אלא מה שאין באפשרתנו לדעת. הישום של הגישה הזו היא שיש

לאסוף את כל הידע הסיסטמטי הקיים לגבי קבלת החלטות בנושא מסויים ( אלא אם כן זה אי ודאות מסוג 4 שלא ניתן לדעת דבר לגבי השוק ואז כמובן ההחלטה היא בעלת מקדם סיכון גבוה מאד) . ואז לקבל החלטה שהיא מבוססת נתונים .

 

יכולת אילתור , עבודה בכאוס ויצירתיות ( התנהגויות ישראליות ) בתוספת עם איסוף נתונים סיסטמטי   ( התנהגויות אמריקאיות , גרמניות ) יביאו לקבלת החלטות טובה בתנאי אי ודאות.

נאוה

NSG Consulting

מריון, כמובן שהגעתי לנושא מתוך עבודתי כמנהל בתחום ההנדסה, אך בעיקר מעבודתי בארה"ב, שם נחשפתי לתרבות ניהול אחרת לחלוטין. לסגנון הניהול האמריקאי גם יתרונות וגם חסרונות, כפי שקיים גם בסגנון הניהול הישראלי. ההבדל בין שני הסגנונות הוא גדול. השילוב בין השניים הינו המתכון הנכון ביותר. לראיה, ישראלים, המשתלבים בארגונים אמריקאים  ושומרים על סגנונם הטבעי (במידה הסבירה) מאד מצליחים. הם מוסיפים לצוות את מה שחסר מאד לאמריקאים. מצד שני, אנחנו בישראל (פרט לחברות אמריקאיות כמו אינטל לדוגמה) לא הצלחנו לשלב בתוכנו את היתרונות של הניהול האמריקאי. סדר, ארגון וקיום נהלים הינו מתכון בסיסי חשוב ביותר לכל ארגון. השילוב שלהם עם פעילות "מחוץ לקופסא" (אי וודאות, פתרון נושאים בלתי צפויים, יציאה ממשברים וכו'...) הינו אידיאלי. זהו האתגר, לדעתי, למנהל הישראלי.

נאוה, את צודקת במאה אחוזים. כאמור, השילוב הוא הפתרון המנצח. את האלתור והיצירתיות שלנו יש לשמור רק לאותם נושאים בהם לא ניתן להגדיל את ממד הוודאות. עלינו לצמצם, ככל שניתן, את העבודה בתנאי אי וודאות. אינני חושש מאיבוד יכולת האלתור שלנו, שהיא מאד חשובה. אנחנו לא נהפוך לאמריקאים או לגרמנים שהם חלשים בעבודה בתנאי אי וודאות. אנחנו נהפוך להיות מנהלים יותר טובים שנעבוד, ככל שניתן, בתנאי וודאות, ונדע לפעול גם, כשצריך, בתנאי אי וודאות.
 

 

 

  

בראל,

  אכן, כושר האלתור שלנו והיכולת לפתור בעיות בלתי צפויות הוא נכס שערכו גדול. אבל אנחנו מגזימים! אנחנו משתמשים ביכולת שלנו גם כאשר לא צריך, ואז הנזק גדול מהתועלת. ברוב המקרים צריך לקבל החלטות ניהוליות על בסיס עבודת הכנת ראויה, ורק בחלק קטן מהמקרים, כאשר אין ברירה, צריך  להפעיל את הכושר האלתור. אם היינו מעבירים חלק מסגנון העבודה שלנו כמנהלים, מעבודה מאולתרת לעבודה לפי נהלים, היינו מנהלים טובים יותר.

אני חושבת שיש יותר דגש על כניסה ושימוש בנהלים בחברות כיום. אבל זו רק תחושה, שנובעת מכך שחברות נהיות בינלאומיות, או לפחות בקשר עם לקוחות וספקים בחו"ל, וגם בגלל חוקי SOX וחוקים שדורשים מתן דיווח רב יותר, ולכן מחייבים כתיבה של נהלי עבודה רבים יותר.

שלא לדבר על חברות פרמצבטיקה שמחוייבות ליצירת נהלים בתוך המעבדות ומחסנים של שימור תרופות.

 

הנקודה היא מבחינה תרבותית- האם ארגון שלוקח על עצמו כתיבת נהלים, גם מכליל כחלק מתוכנית העבודה גם הסבר על משמעות של נהלים, היתרונות שלהם וכדומה, כך שעבור העובדים הוא לא יראו רק כסירבול תהליכי עבודה, או כאיום בשל עריכת ביקורות של רו"ח או אנשי FDA כדוגמאות?

יואב

הנושא מרתק ותודה שהעלית אותו.

אנו מפעילים סדנה למנהלים בחיק הטבע העוסקת בניהול משאבים ואנשים בתנאי עמימות ואי וודאות והתוצאות מאלפות.

מניסיוני בליווי מנהלים אין סתירה בין נהלים לאילתור - בדרך כלל אילתור של מערכת נהלים חדשה תוך כדי תנועה.

ניתן להתרשם חלקית מכמה תמונות באתר הבית שלנו:

www.hadracha.co.il

 

למי שהתעניין - ראשי פרקים של הפרק העוסק בהחלטה בתנאי אי וודאות

בתנאים של חוסר ודאות ניתן לפעול בכמה כיוונים:1.    לפעול בשלבים

2.    לפעול במקביל

3.    לבחור את הרע במיעוטו

4.    לגייס תגבורת

5.    ללכת בעקבות הלב

6.    לחוש את העתיד

 

רוני

זה מקסים אהבתי! בהצלחה עם הספר החדש.

צטט: froni 2008-05-22 08:19:36

למי שהתעניין - ראשי פרקים של הפרק העוסק בהחלטה בתנאי אי וודאות

בתנאים של חוסר ודאות ניתן לפעול בכמה כיוונים:1.    לפעול בשלבים

2.    לפעול במקביל

3.    לבחור את הרע במיעוטו

4.    לגייס תגבורת

5.    ללכת בעקבות הלב

6.    לחוש את העתיד

 

 

אני עובדת בחברה אמריקאית הפועלת בישראל. ההיכרות עם עולם הנהלים היתה מוזרה מאד בהתחלה, ולעיתים נראתה כטרחה מיותרת . עם הזמן למדתי להעריך את הנהלים ולהבין עד כמה תשתית של נהלים מסודרת מקטינה את הסיכונים.  קשה לשכנע ישראלים בנחיצות הנהלים, ורק כשקורה ארוע כלשהו, שניתן היה למונעו ע"י תכנון מדוקדק מראש, הם חוזרים ומעדכנים את הנהלים הרלוונטיים. בשעת חירום- אנחנו מעולים- ויודעים להתמודד עם כל דבר, אבל בשיגרה..........