יותר ויותר אני פוגשת בארגונים ש"אירחו" לרגע יועץ ארגוני ואפילו זכו ב"מתנה" מרהיבה בדמותו של ספר עב כרס המכיל רשימת המלצות נרחבות לשינוי , אך שי זה מונח לו על המדף כאבן שאין לה הופכין ... ואולי לא בכדי.
נקודתית , די ברור לי למה ארגון זה או אחר לא אימץ לעצמו את ההמלצות , גם אם מצא בהן היגיון ואחיזה במציאות. בדרך כלל זה בגלל חוסר המוכנות של ההנהלה ו/או העובדים לבצע שינוי.
אם כך עולה השאלה , האם על היועץ לבחון את מוכנות הארגון לשינויים ואולי אף לבצע תהליך יעוצי לביצוע שינויים לפני החפירה הסיזיפית בנבכי התהליכים?
----
ושאלה נוספת היא , מה היא מידת האחריות של היועץ לבחינה של יכולת הארגון , טרם התחלת התהליך היעוצי?
----
ארגון שמזמין יועץ ארגוני (או מתכופף לעיתים לנוכח יכולתו השיווקית - פסיכולוגית של היועץ) נמצא במצב של רב הנסתר על הגלוי. חוסר יכולתו לבצע תהליך התייעלות בעצמו מעמיד אותו במצב של חולשה אל מול הידע והדרייב של היועץ החיצוני , עובדה שמעיבה על יכולתו לקבל החלטה נכונה לגבי מהלכי ההתייעלות או למיין נכון את המניעים לתהליך.
השלב הראשון שיועץ אמור לנהל בעבודה עם ארגון שמתעד לבצע שינויים ותהליכי התייעלות , הוא לוודא כי הארגון מוכן לכך .
על הארגון להבין בשכל את ההשלכות והעלויות של השינוי (ואני לא מתכוונת רק לשכר היועץ אלא למשאבים הנוספים שידרשו ממנו) , להיות ערוך ריגשית להשפעות השינוי על העובדים ולהטמיע בגנטיקה שלו את הצורך הבלתי נדלה להשתפר באמת , כתנאי הכרחי.
לפני כל אלו , אין טעם לחרוט אותיות ומילים על גבי דפים שיעלו אבק על המדף בחדרו של המנכ"ל.
הנזק המצטבר לתהליך שאינו אפקטיבי הוא עצום.
האמון של המנכ"ל והארגון בכלל ביועצים - נפגע , הבטחון של הארגון והעובדים ביכולתם לבצע שינוי - פוחת , מתהווה השרשה עמוקה של חוסר היעילות הקיים כשגושפנקה עצומה ניתנה לכך באמצעות "חוסר ההצלחה" של תהליך השינוי הקודם.
ניתן להשוואת זאת לאדם שדורש לעצמו טיפול פסיכולוגי.
כואב לו , הוא לא תמיד יודע למה (או בעצם , בדרך כלל אינו מבין את הסיבה) , הוא מספר לעצמו סיפורים כבר שנים רבות עד כי לא מבחין בין מי הוא לבין מי הוא צייר לעצמו מחדש והוא מצפה מהפסיכולוג לשלוח יד ולסחוף אותו החוצה מתוך המערבולת בה הוא נמצא.
אך ידוע כי אין ביכולתו של מטפל לעשות זאת.
קיימת חשיבות רבה מאוד לכך שמטופל ירכוש את הכלים להתבונן , להבחין , להחליט ולבצע את השינוי כשהמטפל , לכל היותר , מגיש לו יד או מכוון את הפנס לעבר הנקודות שעליהן צריך להאיר כדי לסמן את הדרך לשינוי.
אם מטופל אינו מוכן לתהליך , האינטגרטי של המטפל מחייבת אותו לאבחן זאת ולא להתחיל בו עד שיהה זה בשל לכך.
מניסיוני האישי לפני שנים רבות , אני יכולה לשתף כי פגשתי במטפלת ששלחה אותי "לעשות סיבוב נוסף" ולחזור אליה כשבאמת ארצה לעשות שינוי ולא כדי לסמן V על שניסיתי וכנראה אין ישועה.
הלא כך ראוי שיתקיים בתהליך של ארגון מול יועץ ארגוני?
האם היועצים מסוגלים לראות באמת את טובת הארגון , גם אם לעיתים "טובת" הארגון היא לאמר לו "אתה לא מוכן?!! (ואולי ניתן לשאול את השאלה הזו לגבי כל מוצר או שירות נשוא תהליך מכירה)
לאור בקשה:
(אין בדבריי להאשים או לרמוז לכוונת זדון של יועצים כאלו ואחרים , אולי אולי להאיר את אותו מקום של חולשה אנושית שחלקים לוקים בה)
הוספת תגובה על "תפסת מרובה , לא תפסת"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה