בזמן האחרון אני נתקלת יותר ויותר באנשים שקנו דירות (או לפחות כך חשבו) ואחרי זמן מה גילו שלא ממש מכרו להם דירות. דוגמא, אחות של חבר רכשה דירת מרתף (בטאבו כתוב דירה) אבל כשבאה למכור הרוכש הביא שמאי שמיד ראה שהגובה לא מתאים לדירה ובאמת בהיתר דובר על חדר הסקה. הגיעו אלי זוג לקוחות שקנו דירה מקבלן, אבל נאלצו לבטל (לאחר שנכנסו כבר לדירה) את חוזה המכר כי הקבלן פיצל דירת דופלקס וקיבל כתב אישום מהעיריה.

למה כשקונים אוטו לוקחים לבדיקה וכשקונים דירה בסכומים הרבה יותר גבוהים לא מוכנים להשקיע עוד כמה אלפי שקלים לבדוק אם יש חריגות? רק חסכנות?

באנגליה יצרו עכשיו חוק שמחייב מוכרים להציג חבילת מידע ולהראות בשקיפות מלאה את המצב התכנוני ואת רשיונות הבניה - האם לא הגיע הזמן לחייב מוכרים לעשות זאת גם? דרך אגב באנגליה פתרו את בעיית העלות בכך שהמוכרים יכולים לדרוש מרוכשים פוטנציאלים כסף עבור חבילת המידע (בגובה עלותה).

אשמח לשמוע דעתכם

שושי,

אני מחזקת את ידיך. הנושא חשוב ביותר ועשוי לחסוך כסף רב ועגמת נפש לקונים ולמוכרים כאחד.

היה לי מקרה של משפחה עם ילד בעל צרכים מיוחדים, שרכשה דירת גן חדשה מקבלן, עם הבטחה שאיש לא יוכל "להציץ" לתוך הגינה שלהם.

חצי שנה לאחר שעברו לגור החל להתרומם הבניין הצמוד אליהם בבליטה של מטר וחצי לעומתם, כך שנגזלה מהם הפרטיות בתוך הגינה, בתוך חדרי השינה, וזה מבלי להזכיר את ההצללה.

כל זה היה מנוגד להבטחה של הקבלן, אך הופיע שחור על גבי לבן בתכניות המאושרות. חישבו איך הכל היה שונה אם בעל מקצוע היה בודק לפני העסקה עם הקבלן ומתריע ...

ארכ' אנדה פריאלניק, שמאית מקרקעין וארכיטקטית 

צודקת ב- 100% למעט ההשוואה לבדיקת רכב לפני קניה: כשקונים דירה צריך גם לדעת הכל על הסביבה שבה קונים- צריך לברר על השכנים, אם יש בעיות שקשורות לאיכות סביבה, אם לא הולכים להפוך את הבית הקטן לגורד שחקים אחרי שהדייר שגר בו נפטר, בדיקה של שמאי ובדיקה של מהנדס.

כגודל ההשקעה כך צריכה להיות גם מידת ההשקעה בבדיקה לפני רכישה, ולצערי לא כולם עושים את זה.

בשבוע שעבר, חברה הודיעה לי שהיא עוזבת דירה שעברה אליה לפני חודשיים בגלל שכנים שמטרידים אותה, מרעישים ומלכלכים. למזלה היא רק שוכרת.

בדק בית | מבתים

שושי, תורידי כבר את משקפי השמש, שנראה עם מי אנחנו מדברים

מכל מקום, יש כאן שילוב של בורות ורצון לחסוך. בורות, משום שרוב הקונים סבורים שהם יצאו ידי חובה, בשכירת שירותי עורך דין מטעמם, וממילא הם משלמים עבור שמאי, לצורך קבלת האישורים מהבנק למשכנתאות.

אנשים גם סבורים, שנסח טאבו הוא "תעדות יושר" לנכס, ואחרי שראית את הנסח והכל בסדר, והעו"ד נתן את האו.קי, סימן שהכל תקין.

מכיוון שמדובר בפורום של מקצוענים, אין צורך לפרט מה הטעות הגדולה במחשבה התמימה הזו.

בנוסף, אנשים רוצים לחסוך כל פרוטה.

אנחנו יכולים לשאול - "מה, אתם רוצים  לסכן עיסקה של מיליון שקל ויותר, בגלל סדר גודל של 1,000-2,000 שקל שכר טירחת שמאי שיעשה עבורכם את העבודה?" התשובה תהיה פשוטה: "כדי להגיע לסכום העיסקה לקחנו משכנתא מטורפת, רתמנו את ההורים ואת העתיד, יהיו לנו הוצאות נוספות על הובלות, ריהוט, עיצוב ושיפוצים, שלא לדבר על מיסוי, ואין לנו עוד". תראי מה קרה עם חפציבה וערבויות חוק המכר.

אני רוצה להזכיר, שעד לפני מספר שנים, קוני דירות יד ראשונה הסתמכו על העו"ד מטעם הקבלן, כשחתמו על הסכם המכר, ושבעסקות יד שנייה, המוכרים והקונים היו לוקחים לעצמם עורך דין משותף, שיסדיר את העיסקה.

נדמה לי שבשנים האחרונות התופעות הללו פחתו, והיום רוב האנשים מבינים, שהם צריכים לשכור שירותיו של בעל מקצוע שיגן על האינטרסים שלהם ושלהם בלבד, ולא לסמוך על אחרים (נ.ב., הגיע הזמן שהמתווכים יפנימו את זה גם כן).

זה מראה, שלמרות הכל, אנחנו מתקדמים עם הזמן. אני מעריך שגם ענף הבדיקות השמאיות עבור קניית נכסים, יצבור תאוצה.

נ.ב.

כבר שנים שאני לא לוקח את המכוניות שאני קונה לבדיקה, אלא מסתפק במוסכניק ופחח, שיבחנו אותן. נוכחתי שהבדיקות הללו אינן אמינות ושבחלק גדול מהמקרים, במקום לתת חוות דעת על מצב המכונית, הן מבלבלות ותוצאותיהן ניתנות לפרשנויות.