אוי לדיסלקטיות שלי - התכוונתי לכתוב קודם "תערוכת בוגרים של בצלאל"

צטט: יריב אגוזי 2008-10-11 21:51:39

לצערי כבר הרבה מאד שנים, צורח לי ילד קטן לאוזן ימין שלי ש"המלך הוא עירום" ושמרבית האומנות העכשווית הנוצרת בישראל בעשורים האחרונים היא לא יותר מ'כלום עם שום דבר', ביינונית במקרה הטוב ונחותה, ריקנית ומשעממת במקרה הפחות טוב.

אני מבקר סידרתי בתערוכות, גלריות מוזיאונים וכו' ובמרבית המקרים עומד בחלל של גלריה נחשבת, מתבונן על היצירות ולא מבין מה יש בהן? הרי לשיטתם כל מי שמלפף עם חוט תיל ערמת צמיגים ישנים ומתיז על זה צבע אדום הוא אומן? האם בשם האומנות יכולה אומנית נחשבת ליצור תמונות ממדבקות משרדיות עגולות, לקשקש שירבוטים בעט ולקרוא לזה אומנות - תנו לילדי מתנ"ס דרום דימונה לשרבט בצבע על קרטונים ישנים ותלו בגלריה ואיש לא ידע שזו לא אומנות נחשבת.

זה הבל הבלים, רוב האומנים בארץ לא יודעים לרשום שלא לאמר לצייר כמו שצריך.

נכון, שאני מגיע מעולם קלאסי ושמרני, שמקדש אסטתיקה יותר מאמירה.

אבל גם אמירה צריכה להגיע עטופה באיכות ולו מינימלית.

שיטוט בכל תערוכת בוגרים של בתחאל ואתה נחרד לגלות שרובם לא יודעיחם לצייר!!!!

הם מציירים כמו ילדי גן והכל מותר, והכל נכון והכל עובד ולהכל ישנה משמעות עצומה.

ואסור לבקר כי אז אתה סתם לא מבין.

חברים...הילד שצורח לי באוזן ימין צודק!

המלך באמת ערום.

ולהציג גבר שמן ומקריח (וערום) מלך או לא מלך, כדוגמה להוט-קוטור - זו הגזמה פראית.

ועוד דבר...עם כל הכבוד לדנציגר, תומרקין וכו...להלחים ערמת פסולת ברזל חלוד ולקרוא לזה אומנות?!

כשכול רתך מתחיל בבסיס של חיל חימוש יכול לעשות את זה...זו לא אומנות! זו פארסה.

 

?

 

הי יריב

אל תתייחס אליו ברצינות,, הוא רק ילד, ואלו צורחים גם עבור סוכריה בסופר.

אכן העמדה שאתה מציג היא עמדה שמרנית, אני מבין שאתה גם רוכב לעבודה על סוס ושולח אגרות על יוני דואר.

לפי העמדה שאתה מציג יש רק דרך אחת לתאר את המציאות שהיא הייצוג החיצוני שלה. וכל ניסיון לתאר ערכים מופשטים הוא לא אמנות בעיניך. ואם פיקאסו זכאי לתואר אמן הרי זה רק בזכות שידע לצייר "קלאסי" בצעירותו. אך אמן אחר שלא הוכיח את שליטתו ברישום ברמה של דירר לפחות לא יכול להיות שייצר אמנות משמעותית.

האם האסתטיקה כלואה בדימוי, האם ציור או פיסול אבסטרקטי לא יכול להיות אסתטי??

צטט: יריב אגוזי 2008-10-11 21:51:39

לצערי כבר הרבה מאד שנים, צורח לי ילד קטן לאוזן ימין שלי ש"המלך הוא עירום" ושמרבית האומנות העכשווית הנוצרת בישראל בעשורים האחרונים היא לא יותר מ'כלום עם שום דבר', ביינונית במקרה הטוב ונחותה, ריקנית ומשעממת במקרה הפחות טוב.

אני מבקר סידרתי בתערוכות, גלריות מוזיאונים וכו' ובמרבית המקרים עומד בחלל של גלריה נחשבת, מתבונן על היצירות ולא מבין מה יש בהן? הרי לשיטתם כל מי שמלפף עם חוט תיל ערמת צמיגים ישנים ומתיז על זה צבע אדום הוא אומן? האם בשם האומנות יכולה אומנית נחשבת ליצור תמונות ממדבקות משרדיות עגולות, לקשקש שירבוטים בעט ולקרוא לזה אומנות - תנו לילדי מתנ"ס דרום דימונה לשרבט בצבע על קרטונים ישנים ותלו בגלריה ואיש לא ידע שזו לא אומנות נחשבת.

זה הבל הבלים, רוב האומנים בארץ לא יודעים לרשום שלא לאמר לצייר כמו שצריך.

נכון, שאני מגיע מעולם קלאסי ושמרני, שמקדש אסטתיקה יותר מאמירה.

אבל גם אמירה צריכה להגיע עטופה באיכות ולו מינימלית.

שיטוט בכל תערוכת בוגרים של בתחאל ואתה נחרד לגלות שרובם לא יודעיחם לצייר!!!!

הם מציירים כמו ילדי גן והכל מותר, והכל נכון והכל עובד ולהכל ישנה משמעות עצומה.

ואסור לבקר כי אז אתה סתם לא מבין.

חברים...הילד שצורח לי באוזן ימין צודק!

המלך באמת ערום.

ולהציג גבר שמן ומקריח (וערום) מלך או לא מלך, כדוגמה להוט-קוטור - זו הגזמה פראית.

ועוד דבר...עם כל הכבוד לדנציגר, תומרקין וכו...להלחים ערמת פסולת ברזל חלוד ולקרוא לזה אומנות?!

כשכול רתך מתחיל בבסיס של חיל חימוש יכול לעשות את זה...זו לא אומנות! זו פארסה.

 

 

ברור שיש מקום גם לאומנות קונספט וכל אומנות עכשווית שלא נראית כמו ציור של ישראל הרשברג - אבל לפני זמן מה ביקרתי באחת הגלריות המובילות בת"א, בתערוכה של אחד הקנונים החשובים, מה שראיתי שם היו בדים בפורמטים גדולים מאד, מרוחים בחומר שהזכיר ואזאלין ועליו הושפרצו כתמים שנראו כמו מיץ פטל אדום.

זו אומנות? הרי אפשר ליחס לזה כל משמעות ולשיטתך זה יהיה בסדר ונכון.

זו פארסה.

זו שטות.

לפי השטיה הזו, כל  מריחת צבע, כל הלחמה של ברזלים חלודים, כל שיפוד של 400 אבטיחים על חוט ברזל בתוך בריכת מים - נחשב אומנות.

ראיתי עבודה של סיגלית לנדאו (וידאו) שכל מה שרא שם זה מישהי רושמת שם בחול והים מוחק אותו וחזר חלילה - נו באמת...באותה מידה יכולתי לצלם את השכנה שלי מטגנת לביבות עומדת על ערמת שחת כשהיא מרוחה בצבע צהוב ולקרוא לזה אומנות!

בגלריה אחרת בת"א מובילה עוד יותר ראיתי מיצב וידאו שתואר בעיתונות כחשוב - שכל מה שהראו בו זה נשים מלאות מתקלחות עם בגדים ומתחלפות במקלחת (במשך 45 דקות!!!) נו... ב א מ ת, תעשו לי טובה, זו אומנות?איפה עובר הגבול?

 

ועוד דבר...עם כל הכבוד למרסל דושן...אסלה זו אולי יצירה עיצובית - אבל זה שאתה שם אותה באמצע מוזיאון (זה אולי אוונגרד) זו בטח לא אומנות.

 

כמו ש99% מפסל החוצות בערי ישראל מזכירים יותר פסולת בניין מאשר אומנות - אבל זה עלה למשלם המיסים כמו אומנות גבוהה.

סיבוב קצר בכל שכונה בראשון לציון, צפון ת"א, פתח-תקווה וכו יגלה מאות פסלי חוצות שנראים כמו גליל ברזל חלוד, 4 ברגים גדולים או סתם ריבוע בתוך ריבוע בתוך ריבוע בצבע אדום...זה מתחיל בביינוניות במוזיאונים ובבתי הספר לאומנות, דרך הגלריות המסחריות, שעוטפות את הזבל החלול הזה בערמות של פוזה וחשיבות עצמית יהירה וזה מחלחל עד לכיכר העיר עם פסל החוצות ההזוי שבה.

"לפי השטיה הזו, כל  מריחת צבע, כל הלחמה של ברזלים חלודים, כל שיפוד של 400 אבטיחים על חוט ברזל בתוך בריכת מים - נחשב אומנות.

ראיתי עבודה של סיגלית לנדאו (וידאו) שכל מה שרא שם זה מישהי רושמת שם בחול והים מוחק אותו וחזר חלילה - נו באמת...באותה מידה יכולתי לצלם את השכנה שלי מטגנת לביבות עומדת על ערמת שחת כשהיא מרוחה בצבע צהוב ולקרוא לזה אומנות!

בגלריה אחרת בת"א מובילה עוד יותר ראיתי מיצב וידאו שתואר בעיתונות כחשוב - שכל מה שהראו בו זה נשים מלאות מתקלחות עם בגדים ומתחלפות במקלחת (במשך 45 דקות!!!) נו... ב א מ ת, תעשו לי טובה, זו אומנות?איפה עובר הגבול? "

 

 ------------------------------------------------------------------------------------

מומחה לאומנות ?     מוזר לא?

 

כמו שאני רואה את זה, הציור הינו שפה, לא יותר, הכוח שיש לציור על פני שפה של מילים ולא של כתם, טון וקו לא ניתן להעברה במילים אלא רק להמחשה ויזואלית (שלא לפגוע חלילה בכבודה של המילה).  כשלמדתי בסטודיו של ישראל הרשברג הבנתי שהציור הריאליסטי עוסק בעיקר במבט חד- פעמי, בספציפיות מוחלטת של המבט, התבוננות דקדקנית ולא התבוננות קונספטואלית מכלילה.בדיוק כמו בשירה, עיקר ההנאה היא מן השימוש או החיבור בין המרכיבים התחביריים של השפה,בפירוש לא מן הרעיון (אני מזכיר שהדיון הוא על ציור ריאליסטי) המילולי שבמקרים רבים מחליש את הציור ו"מלכלך" אותו בקונספט. כמובן שגם לעניין זה יש גישות שונות ומגוונות ואני מכבד את כולן עד האחרונה, זוהי תפיסתי את המדיום הזה.

בעניין מר אימאן מלקי, לא ניתן להתכחש לעובדה שהעבודות מרשימות מבחינה טכנית, אבל, יש כאן משהו לא טהור, הציורים שלו גובלים באילוסטרציות, אני חושב שאם רצית לדון בציור ריאליסטי היית צריך לבחור דוגמה אחרת, יש המון דוגמאות מתאימות יותר.

ברור!! לפי התגובה שלך זה ממש לא ברור.

למה בעיניך ציור של אביר על סוס מחזיק חרב ביד (רובנס) זה יותר אמנות מכתמים כחולים של צלליות נשים (איב קליין) ?

אני לא מביע עמדה. אני שואל שאלה.

 

צטט: יריב אגוזי 2008-10-12 03:09:26

ברור שיש מקום גם לאומנות קונספט וכל אומנות עכשווית שלא נראית כמו ציור של ישראל הרשברג - אבל לפני זמן מה ביקרתי באחת הגלריות המובילות בת"א, בתערוכה של אחד הקנונים החשובים, מה שראיתי שם היו בדים בפורמטים גדולים מאד, מרוחים בחומר שהזכיר ואזאלין ועליו הושפרצו כתמים שנראו כמו מיץ פטל אדום.

זו אומנות? הרי אפשר ליחס לזה כל משמעות ולשיטתך זה יהיה בסדר ונכון.

זו פארסה.

זו שטות.

לפי השטיה הזו, כל  מריחת צבע, כל הלחמה של ברזלים חלודים, כל שיפוד של 400 אבטיחים על חוט ברזל בתוך בריכת מים - נחשב אומנות.

ראיתי עבודה של סיגלית לנדאו (וידאו) שכל מה שרא שם זה מישהי רושמת שם בחול והים מוחק אותו וחזר חלילה - נו באמת...באותה מידה יכולתי לצלם את השכנה שלי מטגנת לביבות עומדת על ערמת שחת כשהיא מרוחה בצבע צהוב ולקרוא לזה אומנות!

בגלריה אחרת בת"א מובילה עוד יותר ראיתי מיצב וידאו שתואר בעיתונות כחשוב - שכל מה שהראו בו זה נשים מלאות מתקלחות עם בגדים ומתחלפות במקלחת (במשך 45 דקות!!!) נו... ב א מ ת, תעשו לי טובה, זו אומנות?איפה עובר הגבול?

 

 

 

צטט: jacob benary 2008-10-12 11:07:08

בעניין מר אימאן מלקי, לא ניתן להתכחש לעובדה שהעבודות מרשימות מבחינה טכנית, אבל, יש כאן משהו לא טהור, הציורים שלו גובלים באילוסטרציות

 

 

רק זה חסר פה עכשיו, להכניס את הנושא של illustration מול fine-art וכל הג'אז הזה...

(אבל עדיין לא יכול להתאפק ואזכיר שחלק נכבד מהציורים של מה שנקרא ה- old masters היו 'אילוסטרציות' )

 

 

שלוש יצירות של אמנים שאין כלל צורך להציגם.

למראית עין הן נראות פשוטות לביצוע,

כמעט "כל ילד ממתנ"ס דרום דימונה יכול לעשותן".

השאלות שצריכות להישאל האם לידע, לניסיון, לדרך,

לתהליך, לטביעת יד אישית, לראשוניות/פריצת דרך

וכו'... יש משמעות?

והאם הפשוט הנובע מתהליך של הפשטה הוא שיא

או שפל?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

צטט: ראובן פלץ 2008-10-12 18:33:15

 

 

 

 

שלוש יצירות של אמנים שאין כלל צורך להציגם.

למראית עין הן נראות פשוטות לביצוע,

כמעט "כל ילד ממתנ"ס דרום דימונה יכול לעשותן".

השאלות שצריכות להישאל האם לידע, לדרך, לניסיון

לראשוניות וכו'... משמעות?

והאם הפשטות היא שיא או שפל?

 

 

---

        התשובה היא הדרך,

              הדרך זה התהליך, 

                          והתהליך נבנה ע"י עשיה יום יומית איטית  ,

                              וכך ניבנת  ההוויה של האמן.

 

 

צטט: a#mili 2008-10-12 19:42:56

 

 

        התשובה היא הדרך,

              הדרך זה התהליך, 

                          והתהליך נבנה ע"י עשיה יום יומית איטית  ,

                             וכך ניבנת  ההוויה של האמן.

 

אם כך אולי אפשר להבין שעולם האמנות זה דבר קצת יותר

מסובך ומורכב, אחרת כל ילד ממתנ"ס בדימונה היה אמן

חשוב ואולי גם מפורסם.

ושלא תהיה אי הבנה, אני לא מזלזל בציורי "האמנים הילדים".

הנה לפניכם דוגמה לציור של אמן ילד בן עשרים.

 

רפי לביא

 

והנה עוד דוגמה לציור של אמן ילד בן חמישים.


פאבלו פיקאסו

"הייתי זקוק לארבעים שנים כדי ללמוד לצייר כמו רפאל,

ולתקופת חיים שלמה כדי ללמוד לצייר כמו ילד"

                                                           (פיקאסו)