צטט: avimedia 2008-10-14 19:48:55

צטט: ראובן פלץ 2008-10-14 19:36:03

צטט: avimedia 2008-10-14 17:45:53

צטט: lightwave 2008-10-14 17:34:19

צטט: ראובן פלץ 2008-10-14 17:12:22

 

"שיילך המתבונן, אם אהב את מה שראה או שהתעוררה

בו מחשבה, ויחפש עוד על האמן או אמנות בכלל."

 

הצרה האמיתית היא שלאנשים רבים אין כלל הבנת הנקרא

הבסיסית לפני שהם מגיעים לפרשנות סובייקטיבית.

אך על פי תפיסתו של רולאן בארת נראה שזה עדיין לגיטימי.

 

בחינת יצירה  בעידן פוסטמודרני  דיגיטאלי דומה לסיפור רשומון, כל צופה מגיע ליצירה עם מטען תרבותי אותו  אסף מערוצי המדיה ההיפר-אקטיביים, המקושרים לבסיסי נתונים גלובאליים דוגמת "גוגל" ו"יאהוו". כאשר הוא "שופט" את היצירה שלנגד עיניו, אין הוא משתמש באנציקלופדיה המגדירה  לכולם ובדיוק רב את האיקונולוגיה והאיקונוגרפיה שיש לעשות בהן שימוש. (אין הבדלים משמעותיים לאורך השנים בין מהדורות האנציקלופדיה).  הוא מקליק ומדפדף בויקיפדיה שהיא היפר-אנציקלופדיה המשתנה מרגע לרגע, ונערכת באופן מקוון ובזמן אמת ע"י הגולשים עצמם. כך ששיפוט שלי של אמנות כמצויינת או גרועה, נכון למצב תודעתי הרגעי ולמקום וזמן ספציפי בו אני מצוי.  צופה חובב אמנות אחר המצוי  בקוארדינטות מרחב-זמן שונות ואולי גם מהירות שונה משלי (יחסיות), יראה ויפרש את היצירה באופן שונה ולעיתים מנוגדת.  כך שגם אם ילך הצופה אחרי התערוכה  ויקרא על האמן שמצא חן בעיניו הוא לא ימצא את הפירוש האולטימטיבי.רולאנד בארת שנטה להתחבט בין פואטיקה לפרשנות, טען שמי שאינם "קוראים חדשים" דנים עצמם לקרא את אותו הסיפור בכל מקום. "קוראים חדשים" הם אלה המפרשים בכל פעם בצורה שונה את הטקסט. אומברטו אקו טוען שהאמצעים הטכנולוגיים החדשים, כמו המחשב, עוזרים למצוא פרשנות חדשה ביחס לתפקודם של קווים שונים ותמונות שונות. לכידות של טקסט או תמונה אינה פנימית ואינה חיצונית לשום דבר, "היא פשוט פונקציה של מה שנאמר עד כה על סימנים אלה". במילים אחרות טקסט או תמונה הם חלק מהיפרטקסט גדל, המצוי בשינוי מתמיד. בעזרת כוח חישוב מספיק גדול ניתן יהיה להפכו לסימן מוגדר  למטרה מסוימת כלשהי, לכוונה מסוימת כלשהי שיש לנו במקרה, באותו הרגע...

 

 

אין ספק שהבנת הטקסט הספרותי הוא עניין של רקע תרבותי,

חוויתי, שפה, ידע מצטבר, יכולות העמקה אישית, ניסיון חיים וכו'....

לא צריך ללכת רחוק הבנת הטקסט המקראי למשל ע"י ילד בן 8

בכיתה ב' לא תשווה לזו של רב העוסק בתורת הקבלה 60 שנה.

על כך כבר נאמר "שבעים פנים לתורה".

 

 

צטט: rutpal1 2008-10-14 19:54:42

 

הראשון, הוא הבדיקה באם ההישג שהושג לא יכול היה להיות מושג ע"י טכניקות ללא התערבות יד אדם, כגון, צילום ואו עם התערבות, ע"י הקרנת שיקופית  על המרקע והעתקה אחד לאחד.

 

 

 

אשמח אם תפרטי למה את מתכוונת בדיוק ובאיזה צורה מבחינתך זה משפיע על ניתוחו של הציור (האם גם איכותו לדעתך?)

צטט: rutpal1 2008-10-14 19:54:42

 

הראשון, הוא הבדיקה באם ההישג שהושג לא יכול היה להיות מושג ע"י טכניקות ללא התערבות יד אדם, כגון, צילום ואו עם התערבות, ע"י הקרנת שיקופית  על המרקע והעתקה אחד לאחד.

 

 

 

 

 רות הגישה שלך מעידה על חוסר מודעות והכרה של הטכניקות ששמשו את המייסטרים של המאות הקודמות.

במחקר מקיף שפרסם דויד הוקני הוא מוכיח בצורה ברורה שלציירים של ארצות השפלה היו כלים אופטיים שאפשרו הקרנה והעתקה. הכלים האלה הועברו לידי האמנים שהיו באותה גילדה עם האופטיקאים, ונשמרו כסוד כמוס כפי שהיה נהוג בתוך הגילדות. (הוכחות ברורות שקרוואגו השתמש משלב מסוים בטכנולוגיות האלה.)

קרטריון זה היה פוסל את מיטב הציורים של המאות הקודמות ובודאי את רוב הציורים של המאה הנוכחית.

( כולל פיקאסו, ודגה)

 

  היחס בין ציור לצילום, מורכב ומשמעותי, מיטב האמנים והציירים עוסקים ביחס הזה.

כשהייתי בלונדון לפני שנה ראיתי תערוכה מקיפה שעסקה בנושא זה. מצרפת קישור.

 

אני מבינה את הגישה האישית שלך לגבי ציור ומשמעותו עבורך, אבל להפוך את זה לקריטריון לשיפוט כללי נראה לי כגישה צרת אופקים. 

 

גם לגבי הטכנולוגיה הגישה שלך לא נכונה לדעתי, האמנות היא שיקוף של תקופתה, חלק מהשיקוף הם האמצעים הטכנולוגיים שעומדים לרשות האמן. התעלמות מנוכחותם תהפוך את האמנות לאנכרוניסטית ומנותקת.

 

גם אמני העבר שאותם כל כך מעריצים לא הססו להשתמש בטכנולוגיות שעמדו לרשותם ( למשל ההדפסים של האמנים הגרמנים).

 

 

דורית, רק להוסיף שהמחקר של הוקני הוא די שנוי במחלוקת, ואפשר למצוא על זה הרבה מידע אם מחפשים - במיוחד כשמתסכלים על שתי נקודות משמעותיות של היקף התופעה וכיצד היא משקפת את המיומנויות של ציירים אלה ותהליך הלמידה. בקצרה, אפשר להגיד שהשימוש באמצעים כאלה, אם היה קיים במקרה זה או אחר, לא בא על חשבון יסודות מאוד חזקים של לימוד וידיעה מעמיקה עקרונות קלאסיים בסיסיים (מספיק לראות סקיצות והכנות לציורים הגמורים) וניתן לחלוטין לראות את זה. לכן, בלתי אפשרי להצביע ולהגיד שגם במקרה הזה 'המלך הוא עירום' - וזה בניגוד גמור למה שכמה וכמה ציירים עושים בימינו.

נא ל"הרגיע" את הגישה האנתרופוצנטרית בהקשר אמנותי.ישנם ציורי קופים שהוצגו במוזיאונים ואף נמכרו עבור 14000 פאונד... קוף בציור פעולה וכן האמן פיל מבצע דיוקן עצמי! (הרבה יותר טוב ממני)...ציורי מחשב שנעשו באמצעות אלגוריטמי מחשב  של אינטליגנציה מלאכותית נמכרו כאמנות. לכן, אין קשר בין גיל מין זהות השכלה רקע ניסיון וכו' של המבצע (מות המחבר).

לגבי הפנים המרובות של התורה, אלגוריטמים הרצים על מחשבים מוצאים בתורה (ובטקסטים אחרים) חושפים תכנים ומסרים שמלומדים אחרי מאות שנים לא מצאו. אכן הכל בעיניי המתבונן.

ציור מקורי של "צ'יטה"

צטט: lightwave 2008-10-14 22:20:05

דורית, רק להוסיף שהמחקר של הוקני הוא די שנוי במחלוקת, ואפשר למצוא על זה הרבה מידע אם מחפשים - במיוחד כשמתסכלים על שתי נקודות משמעותיות של היקף התופעה וכיצד היא משקפת את המיומנויות של ציירים אלה ותהליך הלמידה. בקצרה, אפשר להגיד שהשימוש באמצעים כאלה, אם היה קיים במקרה זה או אחר, לא בא על חשבון יסודות מאוד חזקים של לימוד וידיעה מעמיקה עקרונות קלאסיים בסיסיים (מספיק לראות סקיצות והכנות לציורים הגמורים) וניתן לחלוטין לראות את זה. לכן, בלתי אפשרי להצביע ולהגיד שגם במקרה הזה 'המלך הוא עירום' - וזה בניגוד גמור למה שכמה וכמה ציירים עושים בימינו.

 

 

אני מאוד מסכימה איתך שהשימוש בטכנולוגיה ע"י המייסטרים לא בא על חשבון לימוד וידיעה מעמיקים.

הם גם לא השתמשו בה כדי להקל על עצמם, אלא בעיקר כדי לשכלל ולהעמיק את הציור. ואין בשימוש בטכנולוגיה כדי להפחית מההערכה הבאה לאמנותם המופלאה.ע"פ הוקני, קרוואגו נסע למספר שנים להולנד( היה צריך לברוח..) וכשחזר חלה פתאום קפיצה בלתי מוסברת באיכות הראליזם שבציור שלו.

 

לדעתי גם באמנות המודרנית, לא הטכנולוגיה היא המקור לחוסר ההשקעה בטכניקה שפעם למדו אותה במשך שנים. המשבר של כניסת הצילום הוא שדחף את האמנות המודרנית לחפש הבעה אחרת ולעסוק בנושאים פנים אמנותיים הקשורים לאופני יצוג.וכפי שאמרתי בפוסט הקודם, היחס בין הצילום לציור הוא מורכב ורבות עסקו בו ב 100 שנה האחרונים.

 

כל מה שאמרתי הוא ששימוש בטכנולוגיה וצילום הם לא קריטריון לשיפוט כלשהו.

כשהקצוות פרומים וכל גן החיות בעשיה האמנותית

אולי מה שנשאר  לעוסק באמנות

זה מין יושרה ומחוייבות מקצועית,

שמירה על מידה של אוטנטיות

לגבי מה שמתאים לאדם עצמו ככלי לבטוי אישי.

ממש לא רלבנטי הסגנון.

משמעותית האמירה ואיכותה.

דניאלה

"לגבי הפנים המרובות של התורה, אלגוריטמים הרצים על מחשבים מוצאים בתורה (ובטקסטים אחרים) חושפים תכנים ומסרים שמלומדים אחרי מאות שנים לא מצאו. אכן הכל בעיניי המתבונן."

 

מוכרים לי המחקרים הממוחשבים והממצאים החדשים. 

על פי הקבלה והאמונה התורה התקיימה לפני העולם כך שהעולם

נברא למעשה לפי מה שנכתב כבר בתורה.

מכיוון שהמחשבים עדיין לא מתוכנתים להאמין, תהיה להם בעיה

קשה להבין זאת.

 

צטט: ראובן פלץ 2008-10-14 23:46:17

"לגבי הפנים המרובות של התורה, אלגוריטמים הרצים על מחשבים מוצאים בתורה (ובטקסטים אחרים) חושפים תכנים ומסרים שמלומדים אחרי מאות שנים לא מצאו. אכן הכל בעיניי המתבונן."

 

מכיוון שהמחשבים עדיין לא מתוכנתים להאמין, תהיה להם בעיה

קשה להבין זאת.

 

אין להם בעיה (למחשבים) כיוון שהם אינם נפרדים מאיתנו הם השלוחה של המוח והתודעה שלנו, המחשב נמצא על השולחן בכף היד, בסלולרי ובכל גאדג'ט שאנו נושאים, הוא מושתל מתחת לעור בלב ובמוח הוא  הרחבה של חוש המישוש, הראיה והשמיעה בדיוק כמו העין האוזן היד או העור שלנו ואפילו של מערכת העצבים והמוח שלנו, מדוע לגבי החושים הטבעיים  אין אנו שואלים שאלות של אמונה והבנה?

מקלוהן ופיורי כתבו לפני 40 שנה: "המעגל האלקטרוני הביא להפלת שלטון המרחב והזמן, והמטיר עלינו בצורה מיידית ומתמדת את דאגותיה של האנושות כולה. נוצר דיאלוג גלובלי, שהמסר שלו הוא שינוי תמידי, וסיום בידוד פיזי, חברתי, כלכלי ופוליטי... המידע זורם אלינו ללא הפסקה"... (McLuhan and Fiore 1967, 16). אגב אלקטרודה שתוכנס לתוך המוח תשפיע גם על אמונה והבנה, בנוסף על תיפקודים פיזיולוגיים. המחשב הוא זה שעוזר לנו להבין את היקום ואת האלוהים והמפץ הגדול... בלעדי המחשבים המתוכנתים היינו מתקשים להאמין בהרבה דברים, והייתה לנו בעיה הבנה רצינית! האמת שבעידן המדיה ומחשבים התמונות על המסכים הם הדבר היחיד בו אנו עדין מאמינים  ועליו סומכים (מה עם הבורסה!)

 

 

צטט: דורית ב. 2008-10-14 21:55:49

צטט: rutpal1 2008-10-14 19:54:42

 

הראשון, הוא הבדיקה באם ההישג שהושג לא יכול היה להיות מושג ע"י טכניקות ללא התערבות יד אדם, כגון, צילום ואו עם התערבות, ע"י הקרנת שיקופית  על המרקע והעתקה אחד לאחד.

 

 

 

 

 רות הגישה שלך מעידה על חוסר מודעות והכרה של הטכניקות ששמשו את המייסטרים של המאות הקודמות.

במחקר מקיף שפרסם דויד הוקני הוא מוכיח בצורה ברורה שלציירים של ארצות השפלה היו כלים אופטיים שאפשרו הקרנה והעתקה. הכלים האלה הועברו לידי האמנים שהיו באותה גילדה עם האופטיקאים, ונשמרו כסוד כמוס כפי שהיה נהוג בתוך הגילדות. (הוכחות ברורות שקרוואגו השתמש משלב מסוים בטכנולוגיות האלה.)

קרטריון זה היה פוסל את מיטב הציורים של המאות הקודמות ובודאי את רוב הציורים של המאה הנוכחית.

( כולל פיקאסו, ודגה)

 

  היחס בין ציור לצילום, מורכב ומשמעותי, מיטב האמנים והציירים עוסקים ביחס הזה.

כשהייתי בלונדון לפני שנה ראיתי תערוכה מקיפה שעסקה בנושא זה. מצרפת קישור.

 

אני מבינה את הגישה האישית שלך לגבי ציור ומשמעותו עבורך, אבל להפוך את זה לקריטריון לשיפוט כללי נראה לי כגישה צרת אופקים. 

 

גם לגבי הטכנולוגיה הגישה שלך לא נכונה לדעתי, האמנות היא שיקוף של תקופתה, חלק מהשיקוף הם האמצעים הטכנולוגיים שעומדים לרשות האמן. התעלמות מנוכחותם תהפוך את האמנות לאנכרוניסטית ומנותקת.

 

גם אמני העבר שאותם כל כך מעריצים לא הססו להשתמש בטכנולוגיות שעמדו לרשותם ( למשל ההדפסים של האמנים הגרמנים).

 

 

 

דורית,

חבל שלא התיחסת לכל דבריי בשלמותם.

כתבתי  שראוי לבדוק אם ההישג שהושג לא יכול היה להיות מושג...וכו'. אם אפשר להשיגו ע"י צילום , אז לשם מה כל העמל?

אם אפשר לרכוש הדפס של עבודה מסוימת שתהיה זהה בכל לאוריגינל, אז מדוע לרכוש את האוריגינל ובמחיר יקר בהרבה?

ממש לא מעניין מה הטכניקה שנוצלה ע"י הדורות הקודמים לעידן המצלמה. חשובה התוצאה שהיתה חידוש בזמנו. היום ציור שיכול להיות מושג ע"י צילום, ניראה לי כעבודה לבטלה. ושוב ,אם ציור בכל סגנון ובכל אמצעי שיינקט, מחדש במשהו, ואינו הישג טכנולוגי בלבד, הרי שיש  הצדקה לקיומו. 

מדברייך עדיין לא הבנתי את דרך שיפוטך, ואשמח אם תפרטי.

 לסיכום, חושבת שדבריי נותנים דווקא מרחב לאפשרויות שיפוטיות, ולא צרות אופקים כפי שציינת.

ועוד, לא כל מה שמקובל היום חייב להיות מאומץ, ואין אפשרות לערער עליו .

רות

צטט: rutpal1 2008-10-15 04:21:29

צטט: דורית ב. 2008-10-14 21:55:49

צטט: rutpal1 2008-10-14 19:54:42

 

הראשון, הוא הבדיקה באם ההישג שהושג לא יכול היה להיות מושג ע"י טכניקות ללא התערבות יד אדם, כגון, צילום ואו עם התערבות, ע"י הקרנת שיקופית  על המרקע והעתקה אחד לאחד.

 

 

גם לגבי הטכנולוגיה הגישה שלך לא נכונה לדעתי, האמנות היא שיקוף של תקופתה, חלק מהשיקוף הם האמצעים הטכנולוגיים שעומדים לרשות האמן. התעלמות מנוכחותם תהפוך את האמנות לאנכרוניסטית ומנותקת.

 

 

 נכון מאד!

האמנות משקפת את המציאות בה היא פועלת...

בהקשר זה דברים אותם כתבתי לפני כ-15 שנה!

"יפסק המצב בו על סף המאה ה-21 האמנים יוצרים עדיין בכלים וטכנולוגיות של המאה ה-15, המאלצים חשיבה וביצועים אנכרוניסטיים... חשוב שהטכנולוגיה המתקדמת תהיה חלק מהאמנות העכשוית".. זה היה לפני עידן האינטרנט.

 

צטט: avimedia 2008-10-15 08:26:52

צטט: rutpal1 2008-10-15 04:21:29

צטט: דורית ב. 2008-10-14 21:55:49

צטט: rutpal1 2008-10-14 19:54:42

 

הראשון, הוא הבדיקה באם ההישג שהושג לא יכול היה להיות מושג ע"י טכניקות ללא התערבות יד אדם, כגון, צילום ואו עם התערבות, ע"י הקרנת שיקופית  על המרקע והעתקה אחד לאחד.

 

 

גם לגבי הטכנולוגיה הגישה שלך לא נכונה לדעתי, האמנות היא שיקוף של תקופתה, חלק מהשיקוף הם האמצעים הטכנולוגיים שעומדים לרשות האמן. התעלמות מנוכחותם תהפוך את האמנות לאנכרוניסטית ומנותקת.

 

 

 נכון מאד!

האמנות משקפת את המציאות בה היא פועלת...

בהקשר זה דברים אותם כתבתי לפני כ-15 שנה!

"יפסק המצב בו על סף המאה ה-21 האמנים יוצרים עדיין בכלים וטכנולוגיות של המאה ה-15, המאלצים חשיבה וביצועים אנכרוניסטיים... חשוב שהטכנולוגיה המתקדמת תהיה חלק מהאמנות העכשוית".. זה היה לפני עידן האינטרנט.

 

 

לא ציינתי שאין להשתמש בטכנולוגיות בנות ימינו. אנא קיראו ביתר תשומת לב את דבריי. טענתי לגבי שאלת מעלה הדיון, שאתם ממש סטיתם ממנה, שאם האמן בוחר בסגנון ריאליסטי או נאטורליסטי, כדאי שיחדש משהו דווקא בגלל הטכנולוגיות העכשוויות המאפשרות אין סוף התבטאויות.

והעיקר מה שהוא, בכל מקרה, קריטי לגבי קביעת חשיבות, רמת, או חידוש כלשהו של היצירה, הוא מבחן התוצאה.

רות