האמנות משקפת את המציאות בה היא פועלת...

בהקשר זה דברים אותם כתבתי לפני כ-15 שנה!

"יפסק המצב בו על סף המאה ה-21 האמנים יוצרים עדיין בכלים וטכנולוגיות של המאה ה-15, המאלצים חשיבה וביצועים אנכרוניסטיים... חשוב שהטכנולוגיה המתקדמת תהיה חלק מהאמנות העכשוית".. זה היה לפני עידן האינטרנט.

האמת זה מעייף לשמוע את הדברים האלו שב ושוב שמרנות מסוג חדש,

כבר כתבתי בעבר בדיון הזה שיש לדעתי לראות את מכלול יצירת הדימויים על ציר של זמן.

היצירה אכן משתנה בהתאם להמצאות טכנולוגיות.

כך ניתן לראות את צבע השמן כהמצאה חדשה של יצירת דימוי ,את המצלמה וכן הלאה,

השינויים שקרו לציור בעקבות הצילום או המדיה הדיגיטלית הם מבורכים.

הויכוח על כן\לא שימוש באביזרים בציור  הוא ישן

הנה דוגמא שכבר הבאתי אותה בעבר JOHN  ELSUM ב1704 כותב על השימוש בגריד להעתקה.

but tis commonly sid that the use of the grate is an evil practice

and that it weakens the judgment.

I confess there is something of truth in this objection.

It must not therefore used on all occasions, but in great works only

 2. אני מסכים עם יריב אגוזי לגבי נקודה אחת בתגובה שלו, בתי הספר

    לאמנות אינם יודעים להתמודד עם "השאלה הטכנית" ואינם מספקים

    לתלמידיהם כלים נכונים.

לקריאת התגובה הקודמת שלי

http://cafe.themarker.com/view.php?t=447214

צטט: avimedia 2008-10-15 08:26:52

 

 נכון מאד!

האמנות משקפת את המציאות בה היא פועלת...

בהקשר זה דברים אותם כתבתי לפני כ-15 שנה!

"יפסק המצב בו על סף המאה ה-21 האמנים יוצרים עדיין בכלים וטכנולוגיות של המאה ה-15, המאלצים חשיבה וביצועים אנכרוניסטיים... חשוב שהטכנולוגיה המתקדמת תהיה חלק מהאמנות העכשוית".. זה היה לפני עידן האינטרנט.

 

1.

We will fight with all our might the fanatical, senseless and snobbish religion of the past, a religion encouraged by the vicious existence of museums. We rebel against that spineless worshipping of old canvases, old statues and old bric-a-brac, against everything which is filthy and worm-ridden and corroded by time

מתוך המניפסט הפוטוריסטי דומה לא?

2. אני ממליץ לקרוא מאמר מרתק אחד החשובים בשנות ה80 נכתב ע"י Thomas Lawson   צייר ומבקר אמנות

   בעברית המאמר קיים בחוברת קטנה שיצאה לקראת התערוכה של דיוויד סאלי במוזיאון תל אביב לפני שנים

(היה לי את החוברת לא מוצא)

המאמר מנסה לבחון את השינויים שחלו בציור בשנות ה80 כנגד מאמר של douglas crimp 'סוף הציור' בהופיעה בoctober מס' 16 אביב 1981

ציטוט קטן מן המאמר

"טבעו הפרטני של הציור שימושי ומשכנע בשל היותו רשת אינסופית של ייצוגים.הוא אומנם שותף,לעיתים קרובות,לאירוניה הגלומה כיום בכל עשייה מודעת,אך מסוגל להתעלות מעליה,לייצג אותה. קיימים אמנים שבחרו להציג עבודה הניתנת לסיווג כציור או כקשורה בציור,אך חייבת להיתפס כדבר אחר:מחווה של ייאוש, ניסיון ספקני להתמודד עם סתירותיה הרבות של עשיית האמנות כיום ע"י התמקדות בבעיה- אותה מחלוקת מתמשכת בין

"מודרניים" ל"פוסט מודרניים" המרופדת לעיתים קרובות כל כך במונחי חייו ומותו של הציור"

מאמר נוסף המנסה לעמוד על ההבדלים בין שתי הגישות לגבי חייו ומותו של הציור נמצא כאן

אני עדיין מתאמנת בלהכניס תמונות לדיון. [טכנולוגיה]

 אז האם יכול הציור להתמודד עם  עידן הטכנלוגיה? 

אני מציירת מתוך התבוננות, אין טכנולוגיה, אפס טכנולוגיה, כלום , נאדה. רק מכחולים צבע שמן וסכין ציירים.

וקצת טרפנטין בשביל לנקות מכחולים.

אני  לא מעתיקה צילומים. כי אני לא רוצה חסימה טכנולוגית בתהליך ההתבוננות שלי במציאות.  אני לא רוצה מניפולציות של מחשב. זה קל מדי. ואם כל הכבוד למחשב, ולמרות שאני די מכורה לו, צריך לזכור שהוא עדיין גולם, לא יודע לחשוב, לא להרגיש ואין לו אינטואיציה.  ברגע שילמד לחשוב עצמאית, להרגיש  ולהפעיל אינטואיציה.  אז ממש נהיה בצרות.  ואולי נפסיק להתקיים בכלל.

ואם כל ההתפעלות מהישגי הטכנולוגיה. צריך לזכור שאת בניני  התאומים הפילו שני פנאטיים עם סכין יפנית.  אז במקום סכין יפנית , אפשר להשתמש בסכין ציירים.

יכיכיכייכייכי

חיחיחיחיח

צטט: שלומי חגי 2008-10-15 15:50:46

השינויים שקרו לציור בעקבות הצילום או המדיה הדיגיטלית הם מבורכים.

הויכוח על כןלא שימוש באביזרים בציור  הוא ישן

הנה דוגמא שכבר הבאתי אותה בעבר JOHN  ELSUM ב1704 כותב על השימוש בגריד להעתקה.

but tis commonly sid that the use of the grate is an evil practice

and that it weakens the judgment.

I confess there is something of truth in this objection.

It must not therefore used on all occasions, but in great works only

מהם ההבדלים בין יצירה בטופולוגיה של מרחב-זמן דיגיטאלי מיידי המתפשט במהירות האור, לזו הליניארית ששלטה בתודעה האנושית ובאמנות עד כה. למציאת ההבדלים נבחן  הדפס של דירר המתאר אמן המצייר מודל בפרספקטיבה, תוך שימוש בעזרים אופטיים שונים כמו: מסגרת, רשת וכוונת. הפרספקטיבה הליניארית המתקבלת במסגרת שבין האמן למודל, מקורה בנקודת ייחודיות במרחק אינסופי מאחורי המודל. הדימוי במסגרת, ממשיך ומתכנס לנקודת ייחודיות שנייה, דרך עינו של האמן, אל מוחו, ואל תודעתו. לאחר קליטת הדימוי ועיבודו, המידע הופך באמצעות ידו ועיניו, לציור פרספקטיבה ליניארית סטטית על דף שהוא השלוחה של גופו. בדומה להולוגרמה זוהי המרה  דו-ממדית של אובייקט "תלת-ממדי".

צטט: חוה ראוכר 2008-10-16 16:49:43

אבי אתה מוכן להביא לי כמה דוגמאות  ויזואליות של הציורים שאתה מדבר עליהם.?

ואחרות. הצופה מקליק ומעביר את העכבר על הדימויים ויוצר קומפוזיציות  אורקוליות אישיות משתנות בזמן

צטט: חוה ראוכר 2008-10-16 12:20:13

אני עדיין מתאמנת בלהכניס תמונות לדיון. [טכנולוגיה]

 אז האם יכול הציור להתמודד עם  עידן הטכנלוגיה? 

אני מציירת מתוך התבוננות, אין טכנולוגיה, אפס טכנולוגיה, כלום , נאדה. רק מכחולים צבע שמן וסכין ציירים.

וקצת טרפנטין בשביל לנקות מכחולים.

אני  לא מעתיקה צילומים. כי אני לא רוצה חסימה טכנולוגית בתהליך ההתבוננות שלי במציאות.  אני לא רוצה מניפולציות של מחשב. זה קל מדי. ואם כל הכבוד למחשב, ולמרות שאני די מכורה לו, צריך לזכור שהוא עדיין גולם, לא יודע לחשוב, לא להרגיש ואין לו אינטואיציה.  ברגע שילמד לחשוב עצמאית, להרגיש  ולהפעיל אינטואיציה.  אז ממש נהיה בצרות.  ואולי נפסיק להתקיים בכלל.

ועם כל ההתפעלות מהישגי הטכנולוגיה. צריך לזכור שאת התאומים הפילו שני פנאטיים עם סכין יפנית.  אז במקום סכין יפנית , אפשר להשתמש בסכין ציירים.

 

 

אוהבת חוה את מה שכתבת. זה למעשה הסיכום לכל הדיון הארוך הזה.

רות

 

 

 

 

יכיכיכייכייכי

 

 

חיחיחיחיח

 

--------------------

-Push to Start-

--------------------

--------------------

--------------------

--------------------

--------------------

צטט: avimedia 2008-10-16 18:07:06

צטט: חוה ראוכר 2008-10-16 16:49:43

אבי אתה מוכן להביא לי כמה דוגמאות  ויזואליות של הציורים שאתה מדבר עליהם.?

 

הי חוה,אלה אינם "ציורים" במובן המסורתי שך המילה. כאשר את מול המסך שלך ופותחת מספר חלונות במקביל, את נוכחת וצופה למעשה במספר מקומות באותו הזמן. אפילו זיפזופ בטלווייה הוא כזה (את יוצרת קולאז'ם אורקוליים), כך גם משחקי המחשב המרושתים. אני יצרתי מספר עבודות כאלה בהם הצופה הוא ה"מנצח" של היצירה יחד עם המחשב שמעלה את הדימויים באופו אקראי.לדוגמה              הווידאו האינטראקטיבי DIGITDL SKIN 2         המשלב מידע דגום של גופי עם מידע של אתר GOOGLE EARTH-SKY . הווידאו דוחס מידע גלובלי ואישי, ומתאר את האופן בו כל אחד יכול לעשות זאת ולהציג ברשת.  הווידאו (יוצג  במספר פסטיבלים) וכן  נצפה  "און לין" ב"יוטיוב".  כל קליק שלך על "אזורים חמים" בווידאו יקשר לווידאו אחר המשורשר הלאה. אם את יוצרת וידאו וכמובן כל אחד מהחברים בקפה, מוזמן לשלוח וידאו כתגובה לאתר ביוטיוב, ולהפוך לחלק מרשת הפצת אמנות ויראלית. מנגנון דומה עומד מאחרי סדרת BIG OPTICS  ,  3G LULLABY  , CIMULAKRA

ואחרות. הצופה מקליק ומעביר את העכבר על הדימויים ויוצר קומפוזיציות  אורקוליות אישיות משתנות בזמן

צילום מסך מאתר הווידאו השיתופיאליו את מוזמנת לשלוח יצירות

 

צטט: חוה ראוכר 2008-10-16 21:57:51

אני לא רוצה מניפולציות של מחשב. זה קל מדי. ואם כל הכבוד למחשב, ולמרות שאני די מכורה לו, צריך לזכור שהוא עדיין גולם, לא יודע לחשוב, לא להרגיש ואין לו אינטואיציה.  ברגע שילמד לחשוב עצמאית, להרגיש  ולהפעיל אינטואיציה.  אז ממש נהיה בצרות.  ואולי נפסיק להתקיים בכלל.

 

היי חווה , אני לא יודע אם ניסית פעם לעשות אמנות על מחשב , אני ניסיתי , ולא הייתי אומר שזה קל , נראה לי שזה יותר קשה אפילו מעבודה עם צבע.

מחשב זה באמת גולם , וכאן אין הרבה הבדל בין המחשב לפחם , או מכחול או בד...

רק לפני מספר שבועות עשיתי בעצמי כמה מקלות פחם טיבעי לציור , מענפים של גפן ויצא ממש מוצלח , ממש הדבר האמיתי.

רציתי להרגיש שאני עוקף את החנות ואת בית החרושת ואת כל המסלול הטכנולוגי / חרושתי שהביא אלי הבייתה את החומרים והכלים שאני עובד איתם. (מעבר לזה שהמחירים של פחם טיבעי גבוהים בצורה מטורפת ואני לא מבין מדוע)

אז עשיתי פחם טיבעי לבד , ורשמתי איתו על נייר תעשייתי :-)

ניסיתי להשתחרר מכבלי הטכנולוגיה , ולא לגמרי הצלחתי , עדיין אני הכי אוהב שהטכנולוגיה פשוטה , מרגיש לי הכי מחובר.

אני הולך אחרי מה שגויה אמר :

"Give me a piece of charcoal and I will make you a picture, for the whole of painting is sacrifice and determination."

אבל מה שכן , גם על מחשב, האמנים הם אלה שעושים את העבודה , המחשב זה אפילו לא גולם , זה לא מרגיש או חושב , וזה גם לא צריך לחשוב או להרגיש... זה כלי עבודה בדיוק כמו שמכחול ומצלמה הם כלי עבודה , ויש לו אופי משל עצמו.

לכל תוכנה איתה "מפיקים" את התמונה יש גם אופי ייחודי , אבל בסופו של דבר זה האמן.

הנה דוגמא מאחד הרשמים שאני הכי מעריץ היום , שבמקרה הספציפי הזה מדגים רישום כשכלי העבודה הוא מחשב ולא נייר ועפרון.

ארז,

הדוגמה שהבאת של אמן שמשתמש בתכנה שיודעת לרשום כמו פחם.  מוכיחה לדעתי בדיוק את מה שאמרתי. בשביל מה להשתמש בתוכנה מסורבלת כדי לקבל רישום שנראה כמו רישום פחם, כשאפשר לעשות אותו בפחם הרבה יותר מהר מיידי וקל. הוא מנסה להראות שהמחשב יכול לחקות פחם.

אם כבר להשתמש באמנות מחשב אז לעשות דברים שפחם לא יודע לעשות.

 ואת זה עושה אבימדיה בעבודת המחשב שלו.

אבי אני נכנסתי לכל הלינקים ולחצתי על כל מה שאפשר לפי ההוראות וגם קצת לפי איך שהתחשק לי. זו אמנות מחשב "טהורה" כוון שהיא מחקה התנהגות של מחשב. אתה לוחץ ומזפזף בין פיסות אינפורמציה.

הדימויים כמו במחשב, ברזולוציה נמוכה. האינפורמציה הויזואלית, היא מיד שניה, לא מקורית של היוצר. נכנסתי לקטעי סרטים,  שלא אתה יצרת. אתה עשית קולאז. גם אפשריות ה"יצירה" שלי היו מוגבלות כוון שהן מתוך קולאז נתון. בן הזוג שלי למשל רצה להפשיט את השחקנית בסרט והצטער שהתכנה לא היתה ידידותית מספיק.

אני אישית לא אוהבת לראות דימויים נעים ברזולוציה נמוכה במחשב. מעדיפה מסך קולנוע, או מסך טלוויזיה  משובח. את הכלב דווקא אהבתי למרות שלא הצלחתי להוציא אותו לטיול. בקיצור כשאתה אומר ללחוץ על FOOD  בבקשה אל תראה לי צלחת עם מזון, אפשר גם להפתיע לא?