| 16/10/08 23:27 |
0
| ||
בדרך כלל לא רואים אותו עובד על מחשב אלה עם גיר או פחם. למה הוא בחר להדגמה הזו דווקה עבודה על מחשב אני לא יודע , אבל רוב ההדגמות שלו נעשות גיר על נייר. אני מתאר לעצמי שזה לא בשביל להראות שזה אפשרי . הבחירה לדעתי היא פראקטית לגמרי , בחירה להדגים את הטכניקה על תוכנה כדי לעקוף את הצורך במצלמת ווידאו ומישהו שיכוון אותה , יעשה פוקוס וכל אלה , גם ככה הוא לא מסתיר עם היד ולא צריך לאחוז את משטח הרישום בזווית מוזרה. | |||
| 17/10/08 00:19 |
0
| ||
-- אבי רוזן אמן מדיה חדשה http://www.youtube.com/user/ephemeral8 | |||
| 17/10/08 00:42 |
0
| ||
חוה אני שמח שהתנסת! טענותיך דומות היו למבקרים של כל אמנות חדשה שהופיעה: ברזולוציה נמוכה, טענו על טרנר ואימפרסיוניסטים. שהיא מיד שניה- על הצילום הקולנוע ופופ ארט, שהיא לא מקורית של היוצר כנ"ל וכן אמנות מושגית, קולאז' ו"רדי מייד" טענו מאז דושמפ דרך פיקסו וורהול ועד הרסט היום. רוב האמנים עוסקים במימזיס- מעתיקים אם לא מהטבע אז מהראש שזה אותו הדבר. אגב המחשב אינו גולם, כפי שהפחם אינו כזה, שניהם שלוחה של היד והמוח שבאמצעותם אנו יוצרים דברים את עושה קוים על דף ואני על מסך. אגב אם היית עוברת על יותר מ22000 קטעי הווידאו שהם תיעוד החיים שלי בשנה האחרונה שנעשה בטלפון סלולרי, היית מוצאת שיש גם לינקים מפתיעים ביותר. יצירה מתמשכת כזו בהם החיים עצמם הופכים לאקט אמנותי בלתי אפשרי לעשות בשמן לדוגמה, שהו מדיום בדיד והמחשב רציף( אגב מה שהעין קולטת ביום-יום הוא ברזולוציה נמוכה, רק תודות למוח ש"מעבד" את המידע נדמה לנו שהתמונה היא ברזולוציה גבוהה)... כאשר את יכולה לנוע בציר הזמן ולחוות את חוויותי. יצירה כזו הייתה דמיונית רק לפני מספר שנים, ובעוד מספר מועט של שנים את תחווי ברשת דימויים נעים ברזולוציה סופר גבוהה שצולמה בטלפון סלולרי שיש לכל אחד... בעלך יוכל גם להפשיט אז את מי שירצה
-- אבי רוזן אמן מדיה חדשה http://www.youtube.com/user/ephemeral8 | |||
| 17/10/08 00:59 |
0
| ||
קודם כל, אני מחזק את ארז על כך שאמר שהמחשב והתוכנות השונות הן בדיוק כמו כל מדיום אחר מהבחינה הזאת שאף אחד לא עושה את העבודה בשבילך. שנית, אני בטוח שזו לא הייתה הכוונה שלו להדגים "שזה יכול לחקות פחם". הוא פשוט הדגשים את נושא הלימוד במדיום דיגיטלי. בכל מקרה, זה לא "תוכנה מסורבלת". לכל מדיום יש צדדים חזקים יותר וחזקים פחות, אבל אם נסתכל על היתרונות של ציור דיגיטלי זה דווקא עניין המהירות היחסית (אני לא מתכוון פה לאינסטנט שלא תטעו) בנוסף לגמישות האדירה שהמדיום הזה מאפשר. בין היתר, פחם לא יודע לעשות undo... :] -- גל אור - מאייר http://galor.carbonmade.com http://galorart.blogspot.com | |||
| 17/10/08 09:27 |
0
| ||
-- אודי סלמנוביץ www.pantharhei.com | |||
| 17/10/08 09:41 |
0
| ||
| 17/10/08 16:55 |
2
| ||
צטט אבי
"יצירה כזו הייתה דמיונית רק לפני מספר שנים, ובעוד מספר מועט של שנים את תחווי ברשת דימויים נעים ברזולוציה סופר גבוהה שצולמה בטלפון סלולרי שיש לכל אחד... בעלך יוכל גם להפשיט אז את מי שירצה
קודם כל אני מודה לך על העתיד הוורד שאתה צופה לי. ולבן זוגי, הוא כבר ממתין בקוצר רוח.
המחשב הוא גולם שמופעל באמצעות בני אדם. ואני מסכימה שאפשר לעשות איתו המון דברים. אני עצמי די מכורה. ומבלה בחברתו יותר מדי שעות וזאת שוב, לטענת בן זוגי.
אני רק יכולה להסביר למה למרות הכף שיש לי עם המחשב אני ממשיכה לעשות ציור מתוך התבוננות.
אני עושה ציור מתוך התבוננות כי אני רוצה להתבוננן במקור ולא בדימוי המשוכפל שלו. והמקור, הטבע, הוא אין סופי, הוא ענק, הוא מורכב, והוא נוצר ע"י האל, ולמי שלא מאמין, ע"י אינטלגנציה גבוהה, הרבה יותר מזאת של האדם, שיצר את המחשב. אני מנסה להבין את האין סופיות שלו לעומת המוגבלות שלי. ובשבילי זה אתגר לקחת חלק קטן מאד לפרק לנתח ויזואלית, באמצעות העין הפנימית והעין החיצונית, ההגיון והאינטואיציה. לפרק לנתח, ולנסות ולהרכיב מזה משהו שלם. שהוא כבר לא טבע. אלא יצירת אמנות. חשוב לי לקבל דימוי מקורי, שהוא לא פרי עדשה מכנית. אני יכולה אח"כ בשביל הכף להכניס את הדימויים מתוך הציור למחשב. ולעשות עליהם אין סוף מניפולציות. וזה החלק הקל עבורי.
אבי בעבודת המחשב שלך, זה לא אישי זו פשוט הדוגמא שהבאת, אתה רק מפרק, אתה אוסף אין סוף של פיסות אינפורמציה, והרבה מהם אינפורמצית זבל, ולא טורח לעשות מהם שלם "יצירה".
. אתה מבקש ממני לעקוב אחרי עשרים ושנים אלף צילומי טלפון סלולורי, קורות חייך, כדי למצוא כמה יציאות מענינות. אין סיכוי שאעשה זאת. כי את העבודה הזאת אתה כאמן, צריך לעשות בעצמך. תחליט מה מעניין ותביא לי. ואז נראה אם הצלחת לעשות "יצירה" טובה כלומר הצלחת להתרומם מהפרטי ,מהאיזוטרי, אל הכללי. שמעניין את כולנו, וגם יכול לספר לנו משהו עלינו ועל העולם סביבנו.
אתה שולח אותי לטייל בתוך מה שאתה מכנה יצירת אמנות, שכל מה שהיא עושה ו"מחדשת" זה להעתיק את הדרך שלפיה פועל המחשב. המון פיסות אינפורמציה. ולחיצות על עכבר. אתה פשוט מחקה התנהלות של מחשב, בתוך מחשב, ורוצה שאני אייצר בתוך החלון שפתחת לי עולם משלי, כשייש לי אלפי חלונות מחשב מסביב, הרבה יותר מענינים על המסך. אבי אני לא פריירית.
החדשנים הגדולים, המודרניסטים, בדקו את גבולות השפה פרקו והרכיבו מחדש את שפת האמנות. הם יצרו שלם חדש , "יצירה" לפי החוקים החדשים שלהם. זה לא מה שאתה עושה. אי אפשר להגיד במסגרת החידושים וההמצאות. לצופה. אני נותן לך עכבר תשוטט ותרכיב לעצמך את היצירה לבד. מה בדיוק חידשת, יש לי כבר עכבר.
-- www.havaraucher.com | |||
| 17/10/08 17:32 |
0
| ||
-- אבי רוזן אמן מדיה חדשה http://www.youtube.com/user/ephemeral8 | |||
| 17/10/08 19:36 |
2
| ||
חוה , עד כמה שאני יודע , כל האמנות הוויזואלית מבוססת על התבוננות , גם מה שממציאים מהראש. אמנים לפעמים עובדים עם רפרנס (reference) חיי , לפעמים הרפרנס הוא צילום , ואמן יכול להביא רפרנס מעיניי רוחו (מתמונה פנימית) , התמונה יכול להיות שצולמה לפני שנה או שנים , וכך גם לגבי התמונה הפנימית , אבל הכול מבוסס התבוננות.
סוג העבודה שאת מכנה ציור מהתבוננות זה מה שנקרה עבודה נטורליסטית. אבל אל לנו לשכוח שיש גם צד אידאליסטי (לא אידאלי), אידאליסטי מלשון אידאה (רעיון) לא אידאל (מופת). בכל יצירה אנושית , אבל בכל יצירה אנושית , יש את שני הצדדים , צד נטורליסטי וצד אידאליסטי. אגב זו לא חייבת להיות עבודה ראליסטית , יכול להיות - ראליסטי אידאליסטי , וראליסטי נטורליסטי. אבל יכול להיות גם עבודה נטורליסטית שהיא פחות ראליסטית כמו הציור האימפרסיוניסטי. השאלה היא על מה הדגש... - ברנסנס באיטליה הדגש היה על עבודה אידאליסטית , מיכלאנג'לו שכב על הגב וצייר את הקפלה הסיסטינית מהראש. אין אף מודל אדם שנראה כמו הדמויות של ליאונרדו , הוא הכניס לתוך הראש שלו את האידאל לפי עבודה מהתבוננות , אבל יצר אותה ללא מודל חיי , אלה לפי מודל אידאליסטי. - בהשוואה לציור בהולנד שהיה עם דגש על הטבע ואופי העבודה היה נטורליסטי.
אז הכול מבוסס התבוננות , אבל זה יהיה לא נכון לבטל את הצד האידאליסטי.
אמרת משהו שממש פוגע באמנים , כי אני גם סובל מזה , ואני מאמין שגם את. "כשייש לי אלפי חלונות מחשב מסביב, הרבה יותר מענינים על המסך. אבי אני לא פריירית." אנחנו חיים בעולם מופצץ גירויים... אני עושה עבודה דיי ראליסטית (ומאמין שהיא יפה) ולרוב האנשים האמת שאין עיין , חשק או סבלנות להתבונן עליה יותר משניה וחצי בקושי. גם לפעמים שאני מנסה לעניין קצת אנשים ולהראות להם ציורי מופת של גדולי האמנות מתקופות שונות , אז אני מקבל תגובה שהיא דיי דומה לתגובה שאת הגבת. (משהו בסיגנון של: "תעשה את זה מהר , תקצר ,כי עוד חמש דקות מתחיל האח-הגדול")
להיות צופה ביצירת אמנות דורש השקעה. אולי את שוכחת שלך היום הרבה יותר קל להתחבר לעבודות שאת אוהבת , בגלל שהשקת שנים של התעמקות במה שאת אוהבת , למדת לאהוב עוד ועוד , ומה שפעם נראה היה לך סתם ומשעמם , אחרי זמן מתחיל להיות יפה ומעניין.
לא חייבים לבטל את האחר. אם את לא מוצאת עניין במשהו זו לא סיבה להתייאש. האמנים גם בתחומים שהם רחוקים מהתחום שלך , הרבה מהם (כבני אדם) הם אנשים משכמם ומעלה , ולכן שווה לדעתי לפחות לנסות ולהשקיע קצת אנרגיה בלהבין את העבודה שלהם ולהתחבר אל מה שהם עושים , הם אנשים אינטיליגנטים ורגישים , הם לא עושים סתם שטויות.
אני מייחל בכל ליבי לאנשים שיראו את העבודות שלי ושישקיעו את המינימום , ושלא יבטלו על הסף. אבל עד היום אני נתקל בהמון אנשים שרואים רישום מהיר (שלקח לי שנים לפתח את המיומנות לעשות רישום כזה בדקה וחצי) והתגובה שאני מקבל היא משהו בסגנון של :"איזה קשקוש , כמה זמן לקח לך ? שלוש שניות ? , סתם קו משורבט , בלי צבע בלי השקעה בלי כלום , כזה גם הבת שלי בת הארבע יכולה לעשות".
כולנו כאמנים סובלים מזה שאנשים בכלל לא מוכנים לנסות להתקרב לעבודה שלנו , ראליסטית או לא , על נייר , פחם , או על מסך מחשב... וזה ממש פוגע יחס כזה מזלזל באמנות ואמנים (באשר הם בלי קשר לסיגנון, צבע, מין וכו...). יש אלפי תמונות בעולם , בכל עיתון , לוח מודעות , טלוויזיה , וכולי... למה שמישהו בכלל ירצה לתת איזה שהוא יחס לתמונה המסכנה שאני כאמן עשיתי ?
עם השאלה זהו אני אסיים. | |||
| 17/10/08 21:54 |
0
| ||
-- אבי רוזן אמן מדיה חדשה http://www.youtube.com/user/ephemeral8 | |||
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים



/null/text_64k_1#