בעקבות כניסת המשק לתקופה אינפלציונית והעלייה הגבוהה מאד של מדד המחירים לצרכן בחודש אפריל, נראה כי אנו צפויים לגל של העלאות ריבית, שסביר כי תעלה בהדרגה בשיעור לא קטן של לפחות 1.5% , וזאת כחלק מהמלחמה באינפלציה ואולי אף הרצון לחזק את השקל אל מול המטבעות הזרים. תהיה זו טעות להעלות את הריבית, כפי שהדבר נעשה למשל בשנת 2002. באותה תקופה יכולנו להניח לדולר , אשר בשיאו הגיע לשע"ח של 4.994 ₪, להישאר ברמות גבוהות (הרי בכל מקרה כבר הייתה אינפלציה גבוהה באותה שנה). ע"י כך יכולנו אז לסיים את הגרעון בחשבון השוטף ואחרי כן להשיג מכאן ואילך אינפלציה נמוכה (בכל מקרה) ויתר איזון בחשבון השוטף . כמו כן, אם לא הייתה מתרחשת אותה העלאת ריבית, היה המשק יוצא מהמיתון דאז מהר יותר ומוקדם יותר. וכאשר מטבע מקומי מתחזק (זאת הייתה אז המטרה בהעלאת ריבית) הדבר פוגע בחשבון השוטף. קודם כל: חיזוק המטבע המקומי מגדיל יבוא (במקום מוצרים מקומיים) ומקטין יצוא וע"י כך גדלה האבטלה. בנוסף, העלאת ריבית תגדיל את תשלומי הריבית לחו"ל ותקטין את תשלומי הריבית שאנו מקבלים מחו"ל. מיותר לציין מהם נזקי גרעונות מצטברים בחשבון השוטף. העלאת ריבית גם מקטינה במידת מה את הביקוש להשקעות פיזיות (כגון מבנים ומכונות) ואף מוצרי צריכה בשוק המקומי – סיבה נוספת להגדלת האבטלה. לאור כל זאת, אסור לנו לחזור פעם נוספת על אותה שגיאה של העלאת ריבית.
עלינו לזכור כי האינפלציה הנוכחית היא אינפלציה של היצעים הנובעת מהעלאות מחירים מצד קבוצת ספקים וספקולנטים ברחבי העולם ולא בגלל שהאזרח הקטן קיבל לפתע "עיניים גדולות" ויצר עודפי ביקושים. סוג כזה של אינפלציה מכונה סטגפלציה, המשלבת אינפלציה ומיתון מאותן סיבות של צמצום היצע הסחורות והמוצרים. במצב זה קשה לצפות לעליית משכורות המפצה על עליות המחירים (בניגוד לאינפלציה הנובעת מעודפי ביקוש או גידול בכמות הכסף במשק). מכאן, העלאת ריבית תהיה ענישה כפולה של האזרח הפשוט על לא עוול בכפו: פעם אחת הוא צריך לספוג עליות מחירים מבלי שהמשכורת שלו תעלה בהתאם (במידה והוא בכלל לא יפוטר מעבודתו) ופעם שנייה יצטרך לשלם יותר ריבית על האוברדרפט או ההלוואות שהוא לוקח. לעיתים נשמעת הטענה, כי אף אחד (כולל העניים) לא נהנה כאשר סל הצריכה מתיקר. הטענה נכונה, אבל כאשר אדם עלול מאד להיות מפוטר מעבודתו (כתוצאה משילוב הסטגפלציה והעלאת ריבית) השאלה האם יישאר מועסק או יהפוך למובטל היא הרבה יותר קריטית עבורו מאשר הבדל של עוד 100 או 200 ₪ במידת ההתיקרות של סל הצריכה החודשי שלו .
העלאת ריבית אומנם תקטין צריכה ותגדיל אבטלה, ואפילו גידול קל באבטלה יהיה דבר חמור דיו, אך מצד שני צעד זה גם לא ימתן במידה המקווה את לחץ הביקושים במשק ולכן גם האינפלציה לא תתמתן בהרבה כתוצאה מהעלאת ריבית : רבים במשק התדרדרו למצב כלכלי בו רמת הצריכה החודשית שלהם היא ברמת המינימום ההכרחי , אשר מתחתיו לא יוכלו לרדת יותר . מכאן, העלאת ריבית לא תגרום למיתון הלחצים האינפלציוניים במידה המקווה ואף תיצור תופעות שליליות שונות (בעיקר אצל אלו שמצבם הכלכלי התדרדר ) אשר בסופו של דבר יעלו למשק כסף רב ויקזזו במידה רבה את השגת המטרה של מיתון האינפלציה.
אם מניחים כי השכבות החלשות מועדות יותר לאבטלה, הרי שסך ההכנסות הריאליות שלהן יקטן בהרבה מאשר סך ההכנסות הריאליות של השכבות האמידות (אשר ממילא יכולות לספוג עליות מחירים), במידה ותתרחש העלאת ריבית . נזכור גם, כי לעשירים שבמשק אף יש כלים רבים להרוויח גם ודווקא מעליית הריבית- מכשירים פיננסיים שונים בהם הם משקיעים ישירות או דרך מנהלי ויועצי השקעות טובים שביכולתם לשכור את שירותיהם. כמובן שעובדת היותם במשק במעמד של מלווים גורמת להם להם לקבל ריבית גבוהה יותר על פקדונותיהם במוסדות פיננסיים ככל ששער הריבית יהיה גבוה יותר, ולכן להרוויח מעליית הריבית. והרי לנו סיבה נוספת לכך שהעלאת ריבית תגדיל פערים כלכליים במשק. אומנם אני דוגל בעקרון בכלכלת שוק חופשית, אך כיוון שהחלטה על שער הריבית הינו סוג של התערבות ממשלתית במשק, מצאתי לנכון להביע דעתי על המדיניות הרצויה באופן שיפגע כמה שפחות בשכבות החלשות ושיהווה כמה שפחות התערבות לטובת העשירים, כפי שתוצאת העלאת הריבית עשויה כאמור להיות.
הוספת תגובה על "האם העלאת ריבית תהיה טעות"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה