אחרי שכבוד השופט שם פלומבה על הניירת היום...

אני הגעתי למסקנה שהביטחון הכלכלי הוא עניין נזיל.

בסוף כשההורים שלי ייפרדו מאיתנו הם ישאירו משו, וכשאני אפרד אני אשאיר לילדיי משו...

ואת המשו הזה הם ישארו לילדיהם.. (אם לא יעיפו עלינו אטום)...

מה שבאמת חשוב זה לא המשו הזה שכולם עובדים בשבילו כמו חמורים.

אלא לחיות כמו שבאמת רוצים ולמקסם את רגעי האושר.

אל תגידו לי שזה מגיע מלשרוף את היום במשרד...

כי אני פשוט לא אאמין לכם... 

 

נו, שויין ... פולניה.

 

דעתי, בכל הכבוד, שונה:

 

יש לגלות אחריות !!!

 

אם עשית ילד, אינך יכולה להתנער - היינו: להתגרש לחינם - טרם הועמד על רגליו (כלכלית).

 

אם כבר התגרשת (כי ... "נמאס לך"), אל תביאי להרס מעבר למינימום ההכרחי והאינהרנטי במקרה גירושין.

 

זכרי את תוכן מאמרי מיום 10.5.07 באתר של יואב יצחק:

 

הרס אחד ממרכיבי המשפחה (הגרעינית), ימיט בהכרח הרס על יתר מרכיביה, ללא כל יוצא מהכלל.

איך קשורים 'בטחון ' או 'לקיחת אחריות' לסטטוס הזוגי של הורה? מה הקשר? בטחון כלכלי אינו מגיע מבן /בת זוג ולא מההורים, החל מגיל מסוים. כאמא אני מוחה על עצם הרעיון. זו חשיבה ילדותית ותלותית. גם בחיים בזוג באושר עד שהמוות יפריד וגו', החשיבה במושגים של קיום המשפחה על בסיס מה יוצא לי מזה הוא משפיל עבור הצד שמפרנסים אותו. למקסם רגעי אושר זו תמצית ההורות וכולם מסכימים על זה. שעות ארוכות במשרד אינן כורח הצורך לפרנס, זהו אסקפיזם מהצורך להיות בבית או עם הילדים. בטחון כלכלי קשור רק בחשיבה יצירתית , והיא על אחריות כל אחד מאיתנו, בכל סטטוס.

מאחר ותפסתי אותך על חם, מתבכיין בצוותא ביחד עם דודיהו לכל מי שרק מוכן להסכית ולשמוע צרותיך... שאשתך נישלה אותך מרכושך והשאירה אותך חסר כל.. מדוכא וחלכאי...

אני מצהירה שאני לא מסירה אחריות... נהפוכו..  כל האוריינטציה שלי כעת מופנית לפרנסת ילדיי, אך גם לבילויים ולעשות חיים... שכן הבנתי ששום דבר אחר לא יצא מהחיים...

אגב, מי שעזב זה בעלי לא אני.. ככל הנראה לו נמאס...

 

צטט: yoram yehuda 2008-05-26 15:51:51

נו, שויין ... פולניה.

 

דעתי, בכל הכבוד, שונה:

 

יש לגלות אחריות !!!

 

אם עשית ילד, אינך יכולה להתנער - היינו: להתגרש לחינם - טרם הועמד על רגליו (כלכלית).

 

אם כבר התגרשת (כי ... "נמאס לך"), אל תביאי להרס מעבר למינימום ההכרחי והאינהרנטי במקרה גירושין.

 

זכרי את תוכן מאמרי מיום 10.5.07 באתר של יואב יצחק:

 

הרס אחד ממרכיבי המשפחה (הגרעינית), ימיט בהכרח הרס על יתר מרכיביה, ללא כל יוצא מהכלל.

 

מיכל יקירה,

מעולם לא נסמכתי על אף אחד לפרנסתי. תמיד על עצמי וכך גם היום.

פשוט הבנתי דבר אחד כשהשופט הטיח היום את החותמת שלו על ההסכם שלי.

הבנתי שבכל קונסטלציה, איך שלא תהפכי את זה, ביחד או לחוד, תמיד אבל תמיד  אוכל להסתמך רק על עצמי...

ואני, גם אם לא ניכר כך בכרטיס (זה מגמתי), בעלת חברה ומפרנסת את ילדי בכבוד.

דווקא מיקסום רגעי האושר מדבר עליי ולא על ילדיי.. לילדים שלי אני דואגת לתת את המיטב מכל אספקט אפשרי ואת יכולה להיות סמוכה ובטוחה שהם מאושרים.

 

צטט: h.michal 2008-05-26 17:54:19

איך קשורים 'בטחון ' או 'לקיחת אחריות' לסטטוס הזוגי של הורה? מה הקשר? בטחון כלכלי אינו מגיע מבן /בת זוג ולא מההורים, החל מגיל מסוים. כאמא אני מוחה על עצם הרעיון. זו חשיבה ילדותית ותלותית. גם בחיים בזוג באושר עד שהמוות יפריד וגו', החשיבה במושגים של קיום המשפחה על בסיס מה יוצא לי מזה הוא משפיל עבור הצד שמפרנסים אותו. למקסם רגעי אושר זו תמצית ההורות וכולם מסכימים על זה. שעות ארוכות במשרד אינן כורח הצורך לפרנס, זהו אסקפיזם מהצורך להיות בבית או עם הילדים. בטחון כלכלי קשור רק בחשיבה יצירתית , והיא על אחריות כל אחד מאיתנו, בכל סטטוס.

 

זה בדיוק נמרץ הרעיון:

 

אני, שבתחילת המאבק הייתי בעל עוצמות אדירות, נקי לחלוטין, עו"ד, בוגר השתלמות עו"ד מועמדים לכהונת שפיטה, מבוסס במיוחד כלכלית אם לא יותר מכך, מאמן מתמחים, בעל היתר לאמן שניים במקביל (היתר די נדיר, שהוענק לי כ"פרס" בשנת 1996, על השתתפותי באותה השתלמות והשיגי בה, ההשתתפות, לבקשת סמנכ"ל הלשכה !!! כשכל הותק שלי ביום ההענקה: 6 שנים בלבד), בעברי, מתמחה בעליון, מייצג את הלשכה בפני ביה"ד על ערכאותיהם השונות, נשחקתי כליל במאבק זה !!!

 

רוצה לאמר: אם לאדם בעל עוצמות אדירות ארעה שחיקה, הרי שאיש איננו חסין מפני מלתעותיה הרב מערכתיות של שיטת ההפליה המגדרית בישראל !!! (בעיקר, התיימרות לקביעת ממצאים עובדתיים תוך סרוב מופגן לבצע חקירות, ועל סמך אותם "ממצאים", ליתן פסיקות ה"מגלחות" נכסים, חירות, זכויות אבהות, שם טוב, ועוד).

 

יש מבינה, פולניה ???

צטט: מגה פולנייה 2008-05-26 18:10:57

מאחר ותפסתי אותך על חם, מתבכיין בצוותא ביחד עם דודיהו לכל מי שרק מוכן להסכית ולשמוע צרותיך... שאשתך נישלה אותך מרכושך והשאירה אותך חסר כל.. מדוכא וחלכאי...

אני מצהירה שאני לא מסירה אחריות... נהפוכו.. כל האוריינטציה שלי כעת מופנית לפרנסת ילדיי, אך גם לבילויים ולעשות חיים... שכן הבנתי ששום דבר אחר לא יצא מהחיים...

אגב, מי שעזב זה בעלי לא אני.. ככל הנראה לו נמאס...

 

צטט: yoram yehuda 2008-05-26 15:51:51

נו, שויין ... פולניה.

 

דעתי, בכל הכבוד, שונה:

 

יש לגלות אחריות !!!

 

אם עשית ילד, אינך יכולה להתנער - היינו: להתגרש לחינם - טרם הועמד על רגליו (כלכלית).

 

אם כבר התגרשת (כי ... "נמאס לך"), אל תביאי להרס מעבר למינימום ההכרחי והאינהרנטי במקרה גירושין.

 

זכרי את תוכן מאמרי מיום 10.5.07 באתר של יואב יצחק:

 

הרס אחד ממרכיבי המשפחה (הגרעינית), ימיט בהכרח הרס על יתר מרכיביה, ללא כל יוצא מהכלל.

 

 

הפסק ליילל, ידידי- זה עוד פן בכלל לא סקסי של 'הגבר החדש'. אז נפרדת מפנטזיה בקראש. מישהו חולה? מישהו נפטר?

הישגיך וכל הטייטלים שלך מעוררים כבוד, אבל מה הצורך לנפנף? סתם להגיד 'זה כואב לי' כבר לא מכובד?

אם תצליח לגרום לעצמך להיות שליח ציבור עם כל האספירציות הפוליטיות שלך, זה יהיה יותר במקום לומר 'זה כואב לי', כי תגיד את זה ברבים?

התחל לדבר ואני הראשונה שאציע לך כתף. הטקטיקה של התקפה היא המגננה הטובה לא עובדת בחיים שמחוץ לכתלי בית המשפט.

אינני במגננה רעיונית-אידאולוגית.

 

אני במתקפה אידאולוגית.

 

כאמור, מטרותי בחשיפתי המלאה הינן אלו, אך ורק אלו, ולא מעבר להן:

 

ראשית, להזהיר ולהתריע, ואף להרתיע אחרים מלהינשא ו/או להפוך הורים.

 

שנית, להסביר ל - 200,000 הנפגעים ולאלו שבדרך, שאין בפני מה/מי להתבייש ויש לחשוף את הזוועות אליהן כ"א מהם נחשף.

 

שלישית, לשבור את השקר של פקה"ס לסדרי דין ושל ביהמי"ש לפיו "רק לך זה קורה".

 

רביעית, ללכד.

 

חמישית, להבהיר כי איש איננו חסין בפני זוועות אלו.

 

 

 

צטט: מגה פולנייה 2008-05-27 13:06:19

כמה הביטחון חשוב לכם?

אחרי שכבוד השופט שם פלומבה על הניירת היום...

אני הגעתי למסקנה שהביטחון הכלכלי הוא עניין נזיל.

בסוף כשההורים שלי ייפרדו מאיתנו הם ישאירו משו, וכשאני אפרד אני אשאיר לילדיי משו...

ואת המשו הזה הם ישארו לילדיהם.. (אם לא יעיפו עלינו אטום)...

מה שבאמת חשוב זה לא המשו הזה שכולם עובדים בשבילו כמו חמורים.

אלא לחיות כמו שבאמת רוצים ולמקסם את רגעי האושר.

אל תגידו לי שזה מגיע מלשרוף את היום במשרד...

כי אני פשוט לא אאמין לכם... 

 

יש הבדל בין ביטחון כלכלי לבין עצמאות כלכלית

אני רוצה להיות עצמאית מבחינה כלכלית

ושלא שכל פעם שלבעלי יש מצב רוח רע

התשלום שלי מעוכב

נכון אפשר לטפל בו

אבל כשיש לך כסף בחשבון הטיפול הופל להיות הרבה פחות דחוף

ומפלס החרדה נוחת לו פלאים

 

עובדת בשלוש עבודות

חותרת לעצמאות כלכלית

ונהנית מכל רגע...

 

צטט: מגה פולנייה 2008-05-28 03:14:29

כמה הביטחון חשוב לכם?

אחרי שכבוד השופט שם פלומבה על הניירת היום...

אני הגעתי למסקנה שהביטחון הכלכלי הוא עניין נזיל.

בסוף כשההורים שלי ייפרדו מאיתנו הם ישאירו משו, וכשאני אפרד אני אשאיר לילדיי משו...

ואת המשו הזה הם ישארו לילדיהם.. (אם לא יעיפו עלינו אטום)...

מה שבאמת חשוב זה לא המשו הזה שכולם עובדים בשבילו כמו חמורים.

אלא לחיות כמו שבאמת רוצים ולמקסם את רגעי האושר.

אל תגידו לי שזה מגיע מלשרוף את היום במשרד...

כי אני פשוט לא אאמין לכם... 

 

מזל טוב על הפלומבה

ומסכימה איתך לגמרי על רגעי האושר

אין כמו ארוחה טובה עם חברים טובים

לצייר עם הילדים

לדבר עם חברה טובה על כוס קפה

ללכת מחובקת ברחוב עם האהוב

ועוד דברים שהשתיקה יפה להם

(-:

גם אני לא מאמינה בעצמי לזה .

אז ברור שלא , למרות שכל אחד ממקסם את חייו לפי החלטות שלו .

לא הבנתי...

מה הבעיה למקסם את האושר ולדאוג לעושר באותו הזמן?

חוץ מזה לדאוג לילדים ולהצליח בחיים לדעתי זה אינסטינק אנושי בריא לא כן..?

אסביר לך..

מאחר ואני לא קבלתי מעולם כלום מאף אחד. לא מהוריי קל וחומר לא מהוריו של בעלי (הם לא חייבים, אז מה אם יש להם נכדים ממני, והייתי נשואה לבן שלהם כך וכך שנים),  הגעתי למסקנה שאין לי על מי להסתמך בעולם מלבד עצמי.

בנוסף, זה ברור לי שבמערכת הבאה ברגע שניכנס למישור רציני יותר ונאחד כוחות, יחתם הסכם ממון (ביוזמתי אגב).

אחרי שראיתי את האטימות שקיימת בסיום המערכת והגירושין הבנתי כי אם אי פעם יהיה לי רכוש זה יהיה בזכות עצמי (פה אני רק מציינת שיש לי חברה ויש לי פוטנציאל לצבור מספיק הון אם כי זה לא מה שמניע אותי). שכן לנישואיי הראשונים נכנסתי עם כלום ויצאתי עם כלום.

 

ועכשיו כל שנותר לי לומר הוא שאנחנו חיים פעם אחת וגם כך לא הולכים עם הרכוש שלנו לקבר ואני באמת חושבת שבמקום לצבור רכוש אני מעדיפה לצבור רגעים של אושר.