בזמן שכלכלת ארה"ב נמצאת על סף תהום/מיתון וכלכלות רבות באירופה מאיטות, הבנקים המרכזים במדינות המפותחות חוששים משיעורי אינפלציה גבוהים. הסיכון במדינות הללו הוא נמוך משמעותית בהשוואה למדינות המתפתחות, שם נרשמו רמות שיא של תשע שנים באינפלציה. בנוסף, החשש הוא  מהדימיון המתבקש בין הכלכלה של המדינות המתפתחות כיום, לבין הכלכלה שלהם ערב האינפלציה הגדול של שנת 1970. האם האקונומיסט רומז פה משהו?

לא יודע.

רמת האינפלציה בסין היא הגבוהה ביותר מזה 12 שנים. רק בשנה שעברה נרשם זינוק של 3% בשיעור באינפלציה,  והיום היא כבר עומדת על  8.5%. רוסיה עוד כלכלה מתפתחת, זינקה מרמה של 8% לרמה של 14%.  במדינות המפרץ הפרסי האינפלציה דוהרת, והודו מציגה שיעורי אינפלציה מרשימים של 7.8% הרמה הגבוהה ביותר מזה 4 שנים. באינדונזיה האינפלציה עומדת היום על רמה של 9% והצפייה היא, כי כבר בחודש הבא, תעמוד האינפלציה על שיעור של 12%, עקב כוונות הממשל, לעלות את מחירי הסחורות והדלק בשיעורים של בין 25%-30%.

לאור ניסיון העבר, אמריקה הלטינית מצליחה לשמור על שיעורי אינפלציה נמוכים יחסית. אך עדין גם שם שיעורי האינפלציה "יפים". בברזיל למשל, נסקה האינפלציה לשיעור של 5% מרמה של פחות מ-3% בתחילת השנה שעברה. בצ'ילה עלתה האינפלציה מרמה של 2.5% לרמה של 8.3%. אבל המדאיגות מכולן הן ונצואלה שם נמדדה אינפלציה של 29.3% (והעולם שותק!). בארגנטינה האינפלציה הרשמית עומדת על שיעור של 8.9% . במורגן סטנלי מעריכים כי המספרים האמיתיים עומדים על 23%, שזו עלייה של 14.3% מהשיעור שנרשם בשנה שעברה.

ככל הנראה נתוני האינפלציה שמציגות המדינות שונים מהשיעורים האמיתיים. הסברה היא כי השיעורים האמיתיים גבוהים ב-10% לפחות מהשיעורים הרשמיים.

הסיבות לשיעורי האינפלציה הגבוהים מקורם בעלייה במחירי המזון והנפט. למשל, בסין מחירי המזון עלו רק בשנה האחרונה בשיעור של 22%, בעוד שמוצרי אחרים שהם לא מזון עלו רק ב-1.8%. תגובת הממשלות למצב היא פיקוח על המחירים ואיסור על ייצוא. מדינות מתפתחות נוספות נקטו בצעדים דומים.

בטווח הקצר כל ההתערבויות הללו יכולות להאט את האינפלציה, אבל בטווח הרחוק המהלכים הללו יותר מסוכנים ממועילים. פיקוח על המחירים פירושו; חקלאיים ללא תמריץ לייצר עוד תוצרת וצרכנים שקונים הרבה פחות (אממ..מאוד מוכר לי).

המשך המאמר המרתק באקונומיסט

עם כל הכבוד, לדעתי לא מדובר באינפלציה! (בוודאי לא קלאסית).

מדובר במצב חדש שלא היה מעולם.

"אינפלציה מתרחשת כאשר המחירים עולים לכאורה ללא עליה בביקוש

וכאשר מספר הפרטים במשק קבוע"

ופה מתרחשת עלית מחירים בגלל עליה במספר הנפשות במשק הגלובלי.

עוד מישהו רואה פה את ההבדל?!

שוב:

מה שקורה פה לעניות דעתי הוא מצב שמעולם לא נתקלנו בו במהלך ההיסטוריה האנושית:
מכיוון שהמשק הפך להיות גלובלי

ומכיוון שהצטרפו עוד פרטים (שהיו רדומים)למשק הגלובלי בגלל עליה ברמת החיים

אז הביקוש עולה ולכן גם המחירים עולים

אבל זו לא אינפלציה אמיתית!

צריך להמתין לאיזון המחירים ברמת המחירים החדשה.

(רמת המחירים החדשה תהייה איזון בין ההיצע לביקוש כמובן

ועד כמה יכנסו עוד אוכלוסיות לרמת חיים בה הם משפיעים על הכלכלה)

בתאוריה אם לא יגדילו את ההיצע הרי שרמת המחירים החדשה תשקף

את המחירים האמיתיים למשק בו התרחשה עליה במספר הנפשות

והמחירים הללו ישארו מחירים קבועים ולא מחירים "במצב מעבר אינפלציוני"

נכון

יש גם את ההשפעה המלאכותית של מחירי הנפט

אבל לדעתי בשנים הקרובות עם המעבר של רוב הכדור המערבי

לצריכת אנרגיה אלטרנטיבית הרי שהדברים יאוזנו.

לסיכום:
מעולם לא היינו במצב בו ניהלנו משק גלובלי

אי אפשר לדעת כמה זמן תהליכים מתרחשים

אי אפשר לדעת מתי הסוף ומתי ההתחלה

ואי אפשר לבצע מדיניות ללא שת"פ רוחבי.

עידן חדש?

 "כלכלת ארה"ב על סף תהום"

הכלכלה האמריקאית ממש לא על סף תהום, הכלכלה בארה"ב מתאימה את עצמה למציאות החדשה, ואולי בעוד שנתים שלוש, כל המלומדים יסבירו לנו ארוכות כיצד התאימה הכלכלה האמריקאית את עצמה לתקופת הגלובאליזציה.

המוצרים מארה"ב והיצוא האמריקאי רק ילך ויגדל ויסגור את הפער המעוות שנוצר בשנים האחרונות. השוק האמריקאי יודע טוב מאד מה זה יצוא, כיצד לעשות פרסום, שיווק, קידום מכירות בינלאומי למוצרים האמריקאים בעולם אינטרנטי גלובלי.

"ההשפעה המלאכותית של מחירי הנפט"

ההשפעה של העליה במחירי הנפט היא ממש לא מלאכותית, ואולי אף רחוק מזה.

מחיר חבית דלק צפויה להגיע ל 150 $ החבית כנראה לא בעוד הרבה זמן

הדרישה לדלק רק הולכת וגדלה

כמויות הייצור, כח האדם הטכנולוגי העומד לרשות מפיקי הנפט מוגבל,

והמזרח הרחוק רק דורש עוד

הצפי שאנרגיות חילופיות כל כך מהר יגיעו ובכמות המספקת להחליף את השימוש והדרישה לדלק, כנראה מתאימים למי שמעדיפים להמשיך ולחלום. 

הבעיה העיקרית שהעולם עוד לא התרגל לגלובליזציה.

הבעיות הן לא רק מקומיות יותר, כל דרישה במקום אחד מייד משפיעה על היתר.

העולם הופך למגרש אחד גדול, וכל ניסיון מלאכותי להשפיע בנקודה מסוימת באופן שונה תביא רק לכשלון בסופו של דבר.

העסקים צריכים להתחיל להסתכל קדימה

כיצד מפרסמים, משווקים, פורצים שווקים חדשים

היכן כדאי להיות בכל רגע נתון, מהיכן כדאי לרכוש בהתאם לשערי המטבע באותו איזור ביחס אליך.

פרסום, שיווק, קידום מכירות, קידום יחסי ציבור לעסקים באינטרנט לשוק העולמי זו התשובה

הטובה ביותר לעסקים המעוניינים לשרוד בשוק גלובאלי משתנה

אינפלציה, דיפלציה זה הכל רק הגדרות ושמות, זה לא אויב ולא חבר 

מסחר, עסקים מתקיימים בכל מצב, צריך רק לדעת איך מתנהגים בכל המצבים.

צטט: nostro 2008-05-26 15:49:26

עם כל הכבוד, לדעתי לא מדובר באינפלציה! (בוודאי לא קלאסית).

מדובר במצב חדש שלא היה מעולם.

 

"אינפלציה מתרחשת כאשר המחירים עולים לכאורה ללא עליה בביקוש

וכאשר מספר הפרטים במשק קבוע"

ופה מתרחשת עלית מחירים בגלל עליה במספר הנפשות במשק הגלובלי.

 

עוד מישהו רואה פה את ההבדל?!

שוב:

מה שקורה פה לעניות דעתי הוא מצב שמעולם לא נתקלנו בו במהלך ההיסטוריה האנושית:
מכיוון שהמשק הפך להיות גלובלי

ומכיוון שהצטרפו עוד פרטים (שהיו רדומים)למשק הגלובלי בגלל עליה ברמת החיים

אז הביקוש עולה ולכן גם המחירים עולים

אבל זו לא אינפלציה אמיתית!

 

צריך להמתין לאיזון המחירים ברמת המחירים החדשה.

(רמת המחירים החדשה תהייה איזון בין ההיצע לביקוש כמובן

ועד כמה יכנסו עוד אוכלוסיות לרמת חיים בה הם משפיעים על הכלכלה)

 

בתאוריה אם לא יגדילו את ההיצע הרי שרמת המחירים החדשה תשקף

את המחירים האמיתיים למשק בו התרחשה עליה במספר הנפשות

והמחירים הללו ישארו מחירים קבועים ולא מחירים "במצב מעבר אינפלציוני"

נכון

יש גם את ההשפעה המלאכותית של מחירי הנפט

אבל לדעתי בשנים הקרובות עם המעבר של רוב הכדור המערבי

לצריכת אנרגיה אלטרנטיבית הרי שהדברים יאוזנו.

 

לסיכום:
מעולם לא היינו במצב בו ניהלנו משק גלובלי

אי אפשר לדעת כמה זמן תהליכים מתרחשים

אי אפשר לדעת מתי הסוף ומתי ההתחלה

ואי אפשר לבצע מדיניות ללא שת"פ רוחבי.

 

עידן חדש?

אני מסכימה מאוד עם מה שכתבת. המציאות השתנתה. עליית המחירים אכן משקפת בעיקר שינויים בדרישה לסחורות חקלאיות ופחות בעיות באספקה. הענף החקלאי מתקשה להתאים את עצמו למצב החדש. זה עתה קראתי כי ברחבי העולם;מצרים, טהיטי, פילפנים התרחשו מהומות של ממש, על רקע  עליית מחירי המזון. בקמרון נהרגו 24 איש עקב המהומות.

אבל ללא ספק, 30 שנים של מזון זול הגיעו לקצם. אני מסכימה איתך לחלוטין שבסוף נצליח להגיע לאיזון. בסוף הממשלות ישכילו ללמוד את המציאות החדשה, ויפעלו בהתאם (טוב כך לפחות אני מקווה), השאלה היא כאמור כמה זמן זה ייקח ואיזה מחיר יהיה לכך. בינתיים:

משבר המזון תוקף את כל העולם בו-זמנית (לדעתי מעולם לא היה מצב כזה) ופוגע כמעט בכולם ואף מגיע לשכבות הבינוניות. הפירוש של כל זה הוא:

שבשכבות הבינוניות: יצרכו פחות שירותיים רפואיים.

עבור אלו שמרוויחים 2$ ליום פירוש הדבר הוא ויתור על הבשר בהתפריט היומי,וחוסר יכולת לממן חינוך לילדיהם.

עבור אילו שמרוויחים 1$ ליום פירוש הדבר; תפריט ללא בשר וללא ירקות, אלא רק  דגנים.

ועובר אילו שמרוויחים 50 סנט ליום, בשבילם המשמעות של הסדר החדש היא קטסטרופלית.

דיון מעניין מאוד.

אציין רק שבישראל גם כן יש תחושה שהאינפלציה מרימה את הראש, לכאורה, כשחקן גלובלי המושפע מעליית מחירי הסחורות. עם זאת שימו לב שהעליה בישראל נובעת בין השאר דווקא מעליית הירקות והפירות שמגודלים בישראל ולכן ההשפעה הגלובלית עליהם אמורה להיות זניחה (ברור לי  שאפשר לתקוף את ההנחה הזו- אבל זו כבר שאלה אחרת). יש הרבה מאוד משתנים במשוואה ויש קושי אמיתי לחזות- התחושה שלי שההסבר עם מיליארד סינים שרוצים לאכול עוד עגבניה הוא פשטני מדי. כמו כן עליית מחירי הסחורות היא ברובה עליה נטולת בסיס פונדומנטלי- הזינוק בנפט הוא בעיקר משחק של ספקולנטים ובועת הסחורות תתפוצץ בחלקה (וחבל, ואני מחרה מחזיק אחרי תום פרידמן, מאחר ואין ספק שמחיר נפט גבוה הוא התמריץ הטוב ביותר לביצוע מהפכה ירוקה אמיתית).  

צדק מי שאמר שבמצב כזה עוד לא נתקלנו. הניתוח של האקונומיסט שגוי - אנחנו ממש לא בשנות ה-70. אז האינפלציה נבעה בעיקר מהדפסת כסף כחלק מניתוח הקיינסיני שהדבר יכול להביא לצמיחה.

מה שבאקונומיסט "שכחו" לציין שאת המצב של מיתון+אינפלציה חזו מזמן במסגרת התאוריה של שיא תפוקת הנפט. (שהחלה עוד במאה ה-19 בספר "על הפחם" של ג'בונס).

מה שהאקונומיסט מסתיר הוא שיש אלמנט הררכי בכלכלה - רוב הצמיחה הכלכלית של ה-250 השנים האחרונות לוותה בתהליך מתמיד של גידול בצריכת האנרגיה לנפש - במלחמות ובשלום, במיתונים ובצמיחה, באינפלציה ובמחירים יציבים, לאחר התייעלות אנרגטית, ולפניה - כל הזמן גידול כמעט מונוטני.

אבל העידן של אנרגיה זולה נגמר. הנפט לא נגמר אלא מגיע לשלב שבו שאיבת עוד נפט מתייקרת מבחינה אנרגטית - היות והנפט הוא משאב האנרגיה העשיר ביותר (ביחס של השקעת אנרגיה לתפוקת אנרגיה EROEI) - פרוש הדבר התייקרות אנרגטית - שפרושה באופן היסטורי - מיתון והתייקרות של מוצרי תעשיה (ולאחר מכן גם של שירותים) - שכן הבסיס לייצור של מוצרים ושירותים אלה הוא - האנרגיה הזולה.

אנרגיות מתחדשות - כיום הן מהוות כאחוז אחד מהאנרגיה העולמית - ולמרות שכדאי מאוד שיופק מהן עוד - הן לא יכולות לכסות על הפער בין הביקוש הגואה (שעולה בגלל גידול אוכלוסין+גידול בצריכה לנפש) לבין ההיצע שגדל אם בכלל בקצב הולך ויורד.

כמובן - על זה יש עוד הרבה מנגנונים - של הדפסת כסף , של ספקולנטים, של צעדי מנע שמחריפים את המצב - אבל זה המנגנון הבסיסי לטווח הארוך.

היות ועל כל קלוריה של מזון שאנו אוכלים אנו משקיעים 10 קלוריות של אנרגיה מחצבית, מחירי המזון לא הולכים לרדת בטווח הבינוני

ואגב - מי שימצא בבעיה הם לאו דווקא המדינות בעלות הכנסה נמוכה, אלא המדינות שבהן היחס קרקע חלקאית מניבה לעומת אוכלוסיה הוא נמוך (כמו ישראל לדוגמה) - בזמן משברי מזון מדינות נוטות לא לייצא מזון בלי קשר לרמות המחירים שלו - משום שהן (לרוב) מעדיפות אזרחים שבעים וכלכלה פחות עשירה מאשר אזרחים רעבים וייצוא משגשג.

מאמר צודק ומעניין

מלבד הנפט, יש שינויים אקלימיים גלובליים שמשפיעים על תפוקת המזון

בצורות, שטפונות, טייפונים ובנוסף מחסור במים

לכך מצרפים את אוכלוסיית העולם הגדלה ומקבלים פחות מזון ואינפלצייה

השאלה שלי, אייך שומרים על ערך הכסף ( לא ספקולטיבי וסולידי ככל הניתן ) בתקופה זו שאת סופהאין לדעת

למה האג"חים הצמודים לא עולים בפראות הנדרשת?

 קונים חלקת אדמה ומגדלים עליה גידולי פרמקלצ'ר (אורגני +קומופוסט +מעט תשומות אנרגיה = חקלאות דלת נפט). 

אממ... צמודים למה? אולי כי הרבה מהכסף הולך לקניית חוזים עתידיים בסחורות? 

צטט: הטבחית 2008-05-28 16:38:58

מלבד הנפט, יש שינויים אקלימיים גלובליים שמשפיעים על תפוקת המזון

בצורות, שטפונות, טייפונים ובנוסף מחסור במים

לכך מצרפים את אוכלוסיית העולם הגדלה ומקבלים פחות מזון ואינפלצייה

 

השאלה שלי, אייך שומרים על ערך הכסף ( לא ספקולטיבי וסולידי ככל הניתן ) בתקופה זו שאת סופהאין לדעת

 

למה האג"חים הצמודים לא עולים בפראות הנדרשת?