בית המשפט המחוזי בירושלים קבע בפסק דין תקדימי כי יש להחיל את דוקטרינת ההפרה התורמת (Contributory Infringement) גם על דיני זכויות היוצרים בישראל.
עד לפסק דין זה, לא ניתן היה להטיל אחריות בגין הפרת זכות יוצרים על גורם שאיפשר את הפרת הזכות, אך לא הפר אותה ממש.
כבוד השופט יוסף שפירא קבע כי אפשר להחיל את דוקטרינת ההפרה התורמת (שחלה עד היום מכוח חוק רק על דיני הפטנטים) גם על הפרה תורמת של זכויות יוצרים.
הפרה תורמת של זכות יוצרים, אליבא דשופט שפירא, תחול מקום בו הופר חלק מהותי של היצירה (דיני זכויות היוצרים קובעים כי "חלק מהותי" נבחן לפי אמות מידה איכותיות ולא כמותיות), ידיעת המפר התורם לכאורה על דבר ההפרה ואי-פעילות מונעת כנגד ההפרה אליה הוא מודע.
צעד זה של החלת דוקטרינת ההפרה התורמת יביא לדעתי לפיקוח הדוק יותר של גורמים אשר פעילות מפרה נעשית בחצרם, ואשר עד כה הם עצמו עיניהם מנקיטת עמדה כנגד פעילות זו.
עם זאת, עדיין ישנו מקום להחיל את אחותה התאומה של ההפרה התורמת - היא דוקטרינת הפרה העקיפה.
דוקטרינה זו, אשר חלה בדין האמריקני קובעת כי מקום בו הגורם המפר לכאורה ידע מראש על ההפרה והיה לו אינטרס כלכלי מובהק בקרות ההפרה, כי אז יישא אותו גורם בהפרה עקיפה של זכות היוצרים, גם אם לא הפר אותה במישרין.
כבוד השופט שפירא קבע כי לעניין המחלוקת בין הצדדים, אין להחיל את דוקטרינת ההפרה העקיפה (Vicarious Infringement), מאחר ולא הוכח (נכון לרגע זה) כי לנתבעת אחת מן השתיים היה אינטרס כלכלי בהפרת הזכות.
לקריאה נוספת: ת.א.(י-ם) 6306/04 הוצאת
הוספת תגובה על "הפרה תורמת בזכויות יוצרים"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה