בכתבה בסוף השבוע בדה-מרקר, ניסתה נעמי דרום לבחון את השאלה - באיזו מידה דפוסי התנהגות בקבוצה ובארגון מופיעים ו/או משפיעים על האוירה ועל היחסים במקום העבודה, וכיצד נכון להתייחס או לפעול לנוכח דפוסים אלו.

לצורך כך אופיינו מספר סגנונות/ דפוסים אישיים תוך נסיון לזהות את ההתנהגויות המאפיינות כל סגנון וכמובן הרווחים (והמחירים) שמפיק כל אחד מבעלי הסגנונות האלה.

אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/988384.html

כמי שרואיינה לכתבה הזו, יכולתי בקלות רבה לזהות ולאפיין דפוסים מתוך עבודתי בארגונים.

מהנסיון שלי, ברגע שנושא "התפקידים" עולה בקבוצה/צוות, הוא הופך להיות כה נוכח, שלא ניתן להתעלם עוד ממנו.

האם גם אתם מזהים את עצמכם? את הקולגות שלכם? האם אתם מרגישים שהדפוס שלכם מקדם אתכם? אם כן, כיצד?

חגית לקר

www.lead-org.co.il

קראתי את הכתבה בעיתון.

ניסיתי לחשוב על הקולגות שלי ולא מצאתי מישהו שהוא קורבן.

שאר התכונות זיהיתי אצל אנשים.

לדעתי זה צריך לשמח את המנהל שלי שאין אצלו קורבנות. כי זה מראה שהמרקם שהוא יצר במחלקה של 30 אנשים, הוא בסך הכל מרקם אנושי תומך-מקדם. לא?

צטט: marion23 2008-05-31 12:59:30

קראתי את הכתבה בעיתון.

ניסיתי לחשוב על הקולגות שלי ולא מצאתי מישהו שהוא קורבן.

שאר התכונות זיהיתי אצל אנשים.

 

לדעתי זה צריך לשמח את המנהל שלי שאין אצלו קורבנות. כי זה מראה שהמרקם שהוא יצר במחלקה של 30 אנשים, הוא בסך הכל מרקם אנושי תומך-מקדם. לא?

אין בהכרח קשר בין סגנון הניהול של המנהל שלך ובין דפוסים שאנשים מחזיקים בהם. הסיפור של דפוסי התחברות הוא משהו שאדם מסגל לעצמו (לאורך השנים) וביטויו הם הרבה מעבר למקום עבודה כזה או אחר, או מנהל כזה או אחר. זה סוג של עמדת בסיס שאיתה אדם מופיע בעולם במסגרות חברתיות שונות, ובכלל זה במקום העבודה.

אין ספק שכשהמרקם החברתי בארגון הוא תומך ומקדם, זו נקודת זכות למנהל שעומד בראש הצוות, ומנהל המגלה רגישות לחברי הצוות, ידע לזהות ולהכיר את הצרכים השונים של העובדים וידע גם לתת להם מענה ולרתום אותם לצרכי הארגון.

צריך גם לזכור שלכל אחד מהדפוסים יש מגוון צורות ביטוי שלאו דווקא מופיעות בדרך קיצונית. כשהם מופיעים בצורתם המתוחכמת יכולים דפוסים שונים להיות מוסווים וקשה לזהותם בנקל.

קראתי את הכתבה.

אני חושבת שניתן לזהות עוד סגנונות/דפוסים אישיים בארגונים .

אני בהחלט מסכימה שלדפוסים הללו יש שורשים עמוקים במוח העתיק שלנו והם מושפעים אף מהילדות ומאירועים משמעותיים בחיים.

בהחלט מצאתי את הסגנונות גם במקום עבודתי והתנהגותם משפיעה על קבלת ההחלטות, על האקלים הארגוני ועל הביצועים.

מנהל צריך לדעת לזהות את הדפוסים ולדעת לתמרן כדי מצד אחד לא להיות מובל ע"י המאפיינים הבעייתיים בכל דפוס, ומצד שני לנצל את הצדדים ה"חיוביים" לתועלת הארגון/מחלקה.