חברים יקרים,
מודבקת למטה טיוטת דף עמדה שבכוונת "מגמה ירוקה" להגיש לח"כים בשדולה הסביבתית בכנסת לקראת הדיון בעניין הקמת מכרה פוספטים פתוח 4 ק"מ בלבד מבתי ערד - מכרה, שע"פ תסקיר ההשפעה הבריאותית של משרד הבריאות יגרום להגדלת התמותה בערד ב-7 מתים בשנה.
כל הערה / הארה / תיקון / קיצור של דף העמדה יתקבלו בברכה רבה. תודה!
מכרה הפוספטים בשדה בריר - דף עמדה
המפעל "רותם אמפרט" מבקש להקים מכרה פוספטים פתוח במרחק של 4 ק"מ בלבד מבתי העיר ערד. ברצוננו להזכיר לחברי הכנסת, מיהו המפעל, שבריאותם של תושבי ערד תהיה תלוייה בו, אם תאושר הקמת המכרה.
רותם אמפרט - תעודת זהות
זיהום אוויר
ע"פ סקר מקיף שערך המשרד להגנת הסביבה, "רותם אמפרט" לבדו פולט 35% מכלל הזיהום התעשייתי החלקיקי במדינת ישראל. ע"פ נתוני המשרד, "רותם אמפרט" חרג מהתקן, בשיעורים שהגיעו לעתים לעשרות אלפי אחוזים, בכל שנה שבה המפעל נבדק, ברציפות מאז 2002. עד כה לא הוגשו כתבי אישום נגד "רותם אמפרט" בגין עבירות אלה (ר' נספח).
ע"פ תסקיר ההשפעה הבריאותית שערך משרד הבריאות, כרייה בשדה בריר תוביל להגדלת התמותה בערד ב-7 מתים בשנה.
זיהום מים
ע"פ נתוני עמותת "אדם, טבע ודין", שפכים של "רותם אמפרט" זיהמו באופן חמור את מי אקוויפר חבורת יהודה, וגם פגעו בניקוזי המים הטבעיים בעין בוקק.
פגיעה בזכויות עובדים
בשנים האחרונות פרצו סכסוכי עבודה חוזרים ונשנים ב"רותם אמפרט", בשל ניסיונותיה הבלתי פוסקים של ההנהלה להרע את תנאי השכר של העובדים, ולהחליפם במידת האפשר בעבדי קבלן מעוטי זכויות (כתבה ב-Ynet, כתבה נוספת ב-Ynet, כתבה ב"הנגב שלי").
העלמת תמלוגים מהמדינה
"רותם אמפרט", והחברה האם, "כימיקלים לישראל", העלימו לכאורה מהמדינה תמלוגים בשווי מאות מיליוני ₪. הנושא הועבר לבוררות בין המדינה לבין "כימיקלים לישראל". ע"פ כתבה ב"ידיעות אחרונות" מ-29.4.08 (ר' נספח), הבוררות עומדת להסתיים בהסכם פשרה, שקרוב מאוד לעמדתה של המדינה.
(המשך בצד השני של הדף).
כימיקלים לישראל
ההתנהלות של מפעל "רותם אמפרט" היא אופיינית למה שמתרחש גם בשאר המפעלים של החברה האם, "כימיקלים לישראל": המפעל "תרכובות ברום" נתפס חורג מתקן זיהום האוויר במשך שנים, חריגות שהגיעו למאות אחוזים. מפעל "דשנים" זיהם את נחל הקישון. גם מפעלי ים המלח גורמים לנזק סביבתי כבד, אך ע"פ הדו"ח השנתי של "החברה לישראל" ל-2006 [עמ' 29], כי"ל מנסה להתחמק מהשתתפות - אפילו חלקית - בעלות תיקון הנזקים.
הסרט "זהב לבן עבודה שחורה" תיעד את מצבם הקשה של עובדי הקבלן במפעלי ים המלח. רק בעקבות ההד הציבורי הנרחב שיצר הסרט, החלה הנהלת כי"ל להעניק לעובדי הקבלן שם שכר "אסטרונומי" של 5% מעל לשכר המינימום וזכויות סוציאליות בסיסיות. ב"תרכובות ברום" פרץ בשנה שעברה סכסוך עבודה, כאשר, לטענת ועד העובדים שם, ההנהלה ניסתה לקצץ 800 ₪ משכרם של עובדי הקבלן, שמסתכם בסך הכל ב-5000 ₪ בחודש.
לסיכום
הניסיון הרע עם מפעלים של "כימיקלים לישראל" בכלל, ועם "רותם אמפרט" בפרט, מלמד, שרווחי העתק שגורפים המפעלים זורמים באופן כמעט בלעדי לכיסי הבעלים; מאידך, מי שנושא בעלות הכבדה של תיקון הנזקים הסביבתיים, ושל הפערים החברתיים הנוצרים בשל הקיצוץ השיטתי בשכר העובדים והפיכתם לעובדי קבלן, הם המדינה, והציבור הרחב.
אין שום סיבה לאפשר למי שפוגעים בסביבה ובעובדים שלהם באופן שיטתי, והתחמקו במשך שנים מתשלום תמלוגים למדינה לגרום להרס סביבתי וחברתי נוסף ולסכן את בריאותם של תושבים נוספים.
הוספת תגובה על "עיזרו לתושבי ערד"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה