מהי הפרת זכות יוצרים? (בקליפת אגוז)/יותם וירז'נסקי אורלנד

חוק זכויות יוצרים קובע כי הפרת זכות יוצרים מתבטאת בכך שאדם "עושה מעשה שהזכות הבלעדית לעשייתו נתונה בחוק... לבעל זכות היוצרים" [סעיף 2(1) לחוק זכויות יוצרים, 1911, (להלן: החוק).

מהם אותם מעשים המוקנים בבלעדיות לבעל זכות היוצרים? סעיף 1(2) לחוק קובע כי זכות היוצרים מקנה לבעליה את "הזכות הבלעדית ליצור או ליצור שנית את היצירה או כל חלק עיקרי הימנה..." (ההדגשות שלי י.ו.א.). לפיכך ניתן לראות כי יצירה חוזרת של חלק מהיצירה המקורית, אם נעשית היא שלא על-ידי היוצר המקורי ושלא בהסכמתו, היא יצירה מפרה, ואין נפקא מינה אם מדובר רק בחלק ספציפי ממנה. עצם העובדה שנעשתה "פעולה שהיא בלעדית לבעל הזכויות... ללא הסכמתו היא הפרה ישירה" של זכות היוצרים.[1] אם כך, מהו "חלק עיקרי" מן היצירה? ההלכה המנחה בשאלה זו ניתנה בפרשת אלמגור [2] בה נקבע כי על מנת לבסס את התביעה על הפרת זכות יוצרים, יש להוכיח "שהנתבע העתיק חלקים ממשים ומהותיים (substantial and material) מיצירת התובע. בעניין זה לא הכמות היא הקובעת, אלא האיכות והערך של החלקים שהועתקו."[3] ניתן לומר לפיכך שאפילו "עמוד אחד מתוך ספר יהווה חלק ניכר מהיצירה",[4] ובענייננו חלקים ספציפיים מכתבי טענות מהווים חלק ניכר מהיצירה, שהעתקתם מהווה הפרה ישירה של זכות היוצרים. עוד הוסיף ביהמ"ש באותה פרשה וקבע כי "כאשר לנתבע היתה אפשרות של גישה ליצירת התובע, וכאשר הדמיון בין שתי היצירות הוא כזה, שאין זה סביר להניח, שדמיון זה הוא פרי של מקרה או סיבה אחרת" הרי שמדובר בהעתקה ובהפרה של זכות היוצרים.[5] כלומר, ביהמ"ש קבע כי ישנם שני קריטריונים שמובילים באופן אוטומטי לתובנה כי בהעתקה עסקינן, והם: א. קיום אפשרות גישה של הנתבע ליצירות התובע, דבר שמתקיים ככל שמדובר בכתבי בי-דין וכתבי טענות, לאור הקידמה הטכנולוגית ומאגרי המידע המשפטיים. ב. קיום דמיון שאינו משתמע לשתי פנים וברי לכל כי אין מדובר ביד המקרה שהביאה לדמיון בין היצירות. ביהמ"ש אף קבע כי השאלה אם הדמיון בין שתי היצירות מספיק לשם קביעה, שהנתבע העתיק חלק ממשי ומהותי מיצירת התובע" תיבחן לפי מבחן מהותי של התרשמות השופט מהיצירות בכללותן ו"לא על-סמך השוואה מכנית" בין החלקים הדומים ביצירות.[6] עולה השאלה, אם אכן מדובר בחלק עיקרי, אשר יכול להיות בכל היקף שהוא, האם היצירה המפרה יכולה להתקיים בלעדיו כיצירה עצמאית? ראינו כבר כי אותו חלק ניכר, עיקרי של היצירה המקורית יכול ויהיה בהיקף משתנה, כלומר, לעיתים יהא גדול ולעיתים קטן. לפיכך ברור כי אותו החלק, ללא כל קשר להיקפו מהווה את הליבה של היצירה. רוצה לומר, ללא קיום ליבה זו ביצירה, לא כל שכן ביצירה המפרה, אין לה בסיס איתן להישען עליו. כבר נפסק ונקבע כי מרגע שניטל החלק העיקרי מן היצירה, אותה יצירה היא "כגוף ללא נשמה."[7] עקרונית, החלק הניכר שבלעדיו אין ליצירה כל רוח חיה, צריך להתקיים ביצירה המקורית ולא ביצירה המפרה. לפיכך, "אם העתיק אדם חלק ניכר מיצירתו של אחר ושילב אותו ביצירה מאוחרת, לא תועיל לו הטענה שהחלק המועתק אינו מהותי ביצירתו."[8] עם זאת, ניתן לראות כי ביהמ"ש העליון קבע כי לעניין מתן צו מניעה כנגד יצירה מפרה יש לבחון את היצירה המפרה ממספר היבטים וביניהם "האם הפרדת החלקים הנגועים מן היצירה (המפרה י.ו.א.) תשלול מן היצירה את ערכה ותמנע את אפשרות השימוש בה."[9] לאור כל האמור לעיל, אין מנוס מלקבוע כי כאשר בוחנים את היצירות במבחן מהותי, מבחינים כי החלק המועתק הינו חלק ניכר ועיקרי מן היצירה המקורית, המהווה את ליבה הפועם של היצירה ואשר אם עוקרים אותו נשאר גוף היצירה ללא כל רוח חיים. לא כל שכן, אם מושתל לב זה בגופה של היצירה המפרה, הוא מחייה אותה על חשבון היצירה המקורית שעוד לא הגיע זמנה לחלוף מן העולם. דומה הדבר ללקיחת ליבו של אדם בריא וצעיר, ללא הסכמתו, והשתלתו בגופו של אדם חולה רק בשל רצונו להמשיך עוד לחיות, על חשבון זולתו. דבר זה אינו מתקבל על הדעת ובית המשפט יתבקש שלא לאפשר גזל זה של איברים מגוף חי, גם אם גוף זה הינו רוחני.  

[1] ש' פרזנטי, דיני זכויות יוצרים, כרמל ספרות משפטית בע"מ, תל אביב, תש"ס-2000, כרך ג', 211.

[2] ע"א 559/69 דן אלמגור נ' גיורא גודיק ואח', פ"ד כד(1), 825.

[3] שם. בעמ' 830.

[4] ט' גרינמן, זכויות יוצרים, הוצאת איש ירוק בע"מ, תשס"ד-2004, 337.

[5] ראה הערה 3 לעיל.

[6] שם, שם.

[7] ת"א (ת"א) 1376/91, המ' 9496/91 the roy export company establishment  נ' מפעל הפיס בע"מ, פ"מ תשנ"ב(1) 458, 465.

[8] ראה הערה 4 לעיל, בעמ' 339.

[9] ע"א 23/81 משה הרשקו נ' חיים אורבוך, פ"ד מב(3), 749, 792.  

תודה על ההסברים. זה יכול להיות רלבנטי לכל מי שכותב פה באתר.

ובאמת, שאלה:  אם מישהו מעתיק חלק מהפוסט של חבר בקפה ומשתמש בזה לצורך פוסט אחר/הרצאה/מאמר וכו' - האם גם בזה מתקיימת הפרת זכויות יוצרים?  איך ניתן למדוד את הנזק שנגרם ומה ניתן לתבוע?

יותם - תודה.

מעניין ושימושי.

בקשה אחת, האם תוכל לסדר את הפונטים? אני מכיר את הבעייתיות של האתר בזה אבל נסה בכל זאת?

נסה על אריאל בגודל 3. תודה.

ולמרי,

קודם כל זו הפרה אם "עיקר" היצירה מועתק. השאלה אם קיימת הגנה תוכרע בכל מקרה לנסיבותיו.

לגבי הפיצוי, החוק קובע פיצוי חוקי בלא הוכחת נזק בין 10 ל-20 אלף ש"ח על כל הפרה של יצירה (ושימי לב שהפרה של "זכות יוצרים" שונה מהפרת "זכות מוסרית" ונפרדת ממנה).

הערה או הארה קטנה-

לענין החלק "העקרי" ביצירה, אין המדובר על החלק העקרי-כמותית, אלא, מדובר על חלק עקרי כפי שיותם כותב שהוא נשמת היצירה.

 וגם כאן אני חושב כי צפויה לבוא התפתחות נוספת שכן, לטעמי, יוצר אשר חלק מיצירתו הועתק זכאי להגנה הקבועה בחוק, הן החומרית (זו האוסרת להעתיק את יצירתו ללא רשותו)  והן המוסרית (זו האוסרת להביא את יצירתו ללא מתן קרדיט ליוצר) כל אימת שיצירתו הועתקה או נגנבה וזאת ללא קשר כמותי או איכותי.

כבר נקבע בפסיקה כי לצורך מתן הגנה ליצירה כל שנדרש להוכיח הוא את זיעת אפו של היוצר (פס"ד קימרון) ובזיק של יצירתיות (פס"ד דודו גבע)  ותו לאו, לא נדרשת יצירתיות מיוחדת ולא חדשנות מסעירה. לכן, כאשר ניקח משפט כמו "רכבת לילה לקהיר" נראה כי בקונטקסט שלו, בתוך השיר המפורסם מתוך אלבומה הראשון  של להקת משינה, יהיה השיר מוגן בזכות יוצרים במידה ויועתק, האם הוא חלק מהותי או עקרי בשיר? לטעמי ניתן לראותו כחלק קטן מתוך השיר (שורה אחת) אולם הוא ללא ספק מהותי בשיר עצמו ויהיה זה קשה להראות כי למעתיק לא הייתה נגישות אליו.

או למשל פיסקה אחת מתוך מאמר שלם בן 30 עמודים או יותר, האם היא חלק עקרי ביצירה? ומה אם המדובר בפיסקת המבוא או הפתח דבר? האם דבר ההעתקה אינו ראוי לתגובה לפי ההגנה בחוק זכויות יוצרים?

לטעמי התשובה היא פשוטה וחד-משמעית, כן!

כאשר ההעתקה מבוצעת יש לזכות את היוצר בפיצוי הסטטוטורי מבלי לחשוב פעמיים וכאן גם אפשר להכניס שיקולי מדיניות וכדומה.

היי יותם,

קבל ח.ח.

יחד עם זאת, הדיון כמובן חסר ללא דיון בשאלת השימוש ההוגן. דיון זה גם יענה על חלק מהשאלות שנשאלו כאן בדיון - אני חושב שהעתקת חלק מפוסט, לפוסט אחר למשל, אינה מהווה הפרה של זכות יוצרים (בכפוף לדרך העתקה וכו'), בעיקר כאשר השימוש של הבלוג שאליו הועתק החומר אינו מסחרי.

שווה אולי לעשות קטע FOLLOW UP על השימוש ההוגן...

נושא נוסף, שעולה לכאורה מהתגובות ולא זוכה למספיק דיון הוא שאלת המקוריות. אחד המגיבים המלומדים מפנה לפסק הדין בנושא קימרון ופסק הדין בנושא דודו גבע, אלא שלכאורה, ההלכה היא פסק הדין בעניין אינטרלגו שמציב רף גבוה יותר של יצירתיות. בספרות יש הרבה ביקורת לגבי פסק הדין בעניין קימרון ואי ההתאמה שלו לאינטרלגו - אולי שווה לתת הסבר גם על עניין זה, בעיקר כאשר אנחנו מדברים בזכויות יוצרים בכתבי טענות, שם רמת המקוריות לא תמיד הינה חד משמעית.

אלעד

נראה לי שהפסיקה לא הציבה בסופו של יום, למעט חריגים, רף גבוה יחסית ליצירתיות בזכויות יוצרים, כשעיקר הדגש הוא על מקוריות (בשונה מפטנטים ומההחלטות האחרונות של בית המשפט העליון בארה"ב למשל).

דווקא החריג של שימוש הוגן זוכה לאחרונה לפסיקה רבה מאוד בארה"ב, במיוחד על רקע מנועי חיפוש למיניהם (מי אמר גוגל) ויתכן שיש מקום למאמר נפרד לחלוטין רק בנושא זה.

עוד שאלה של מעין שימוש הוגן צריכה לקום ביחס לשימוש בסימני מסחר ושמות מתחם, כאשר ישנם מספר ניואנסים (כמו למשל שימוש בסימן מסחר במטה-טאגס ולא בשם המתחם, שימוש בסימן בתחום שונה מהתחום שלו, שימוש בסימן לביקורת על החברה וכדומה - נושאים שמתחיל להתפתח בהם גוף די מהותי של פסיקה אמריקאית, שעדיין לא הגיעה לתוצאה הסופית בהם).

אין ספק שזה דיון מאוד מענין, אך הרשו לי רגע לעצור אתכם ולשאול שאלה.

מה נחשב ליצירה?

האם הודעה שנכתבת בפורום כל שהוא ברחבי הרשת, דינה כדין יצירה? אני לא מדברת על שיר שנכתב או על סיפור, אלא על הודעה בתוך דיון.

הרבה מהגולשים במערכות קהילתיות, נרעדים ורותחים כשהם רואים חלק מהודעה שלהם מועתקת לתוך הודעה אחרת וכשהיצגתי את השאלה בפני עו"ד בעבר (במסגרת עבודתי) נאמר לי שכדי שההעתקה מהודעה תחשב להפרת זכויות יוצרים, יש גם לבדוק את הקונטקסט בו נעשתה ההעתקה.

אנא האירו את עיני :-)

ומדוע שזו לא תהיה יצירה?

יצירה היא כל דבר "מקורי". בעבר אושר כי ססמאות פרסום ואף רצף מילים בודדות עשויים להחשב כיצירה, ובלבד שיש בהם מקוריות ושהם מעבר לסתמי.

נדמה לי שפרשנות של הודעה בועידה כמשהו שאינו יצירה עלול להפיל את המבנה התאורטי בזכויות היוצרים, שכן פעמים רבות יצירות קצרות הרבה יותר מוגנות על פי חוק.

בענין ויטמן נ' סטרוסקי למשל דובר על שלט פרסום שכלל: "את שם הפירמה "ויטמן" ופרח שעשו בו שמוש קודם לכן" (יחד עם פסים חדשים).

בית המשפט אמר על זה:

"הדרישה למקוריות נשמטה משום מה מהתרגום הרשמי העברי של חוקי ארץ ישראל אך היא מופיעה בסעיף 1 של הנוסח האנגלי של החוק, שהוא הנוסח הקובע: Every Original Literary ,Dramatic ,Musical And"Artistic Work…”. הגנת זכות יוצרים אינה נתנת עבור רעיון מופשט אלא עבור ביטויו המוחשי של רעיון. ביטוי זה צריך שיהיה מקורי. אך הפרוש שניתן למושג "מקורי" הן בפסיקה האנגלית והן בפסיקה האמריקאית איננו המושג המקובל של חדשני, בר חידוש כלשהו. אין היצירה צריכה להיות ביטוי של מחשבה או אמצאה מקורית. כל שנדרש הוא שהיצירה לא תהיה מועתקת מיצירה אחרת, אלא שמקורה יהיה ביוצרה, במחברה."

צטט: yoanad 2007-06-07 15:19:17

בענין ויטמן נ' סטרוסקי למשל דובר על שלט פרסום שכלל: "את שם הפירמה "ויטמן" ופרח שעשו בו שמוש קודם לכן" (יחד עם פסים חדשים).

 

בית המשפט אמר על זה:

 

"הדרישה למקוריות נשמטה משום מה מהתרגום הרשמי העברי של חוקי ארץ ישראל אך היא מופיעה בסעיף 1 של הנוסח האנגלי של החוק, שהוא הנוסח הקובע: Every Original Literary ,Dramatic ,Musical And"Artistic Work…”. הגנת זכות יוצרים אינה נתנת עבור רעיון מופשט אלא עבור ביטויו המוחשי של רעיון. ביטוי זה צריך שיהיה מקורי. אך הפרוש שניתן למושג "מקורי" הן בפסיקה האנגלית והן בפסיקה האמריקאית איננו המושג המקובל של חדשני, בר חידוש כלשהו. אין היצירה צריכה להיות ביטוי של מחשבה או אמצאה מקורית. כל שנדרש הוא שהיצירה לא תהיה מועתקת מיצירה אחרת, אלא שמקורה יהיה ביוצרה, במחברה."

ותימה זו חוזרת בפסיקה שונה. כלומר, ברור לך שמידת ה"חדשנות" היא מינימלית, ואם שלט פרסום הוכר כיצירת אמנות - מדוע לא הודעה בועידה?

ובכן - ביצירת שלט פרסום מעורבים אנשים שמקצועם נחשב לאמנות - דהיינו מעצבים וקופירייטרים. בפורום וירטואלי לעומת זאת, לא מדובר ביצירה עצמאית כי אם בחלק מדיון.

שים לב שהמשפט שהבאת בפירוש מתייחס לתחומי אמנות:

Dramatic ,Musical And"Artistic Work

לפי כך, אני מוצאת הבדל והשאלה בעינה עומדת :-)

ליידי יקרה,

אענה לך בפשטות: עצם בחירת המילים שלנו בפוסט, בספר, בחמשיר או בהרצאה שאנחנו מעבירים מעידה על מידה מסויימת של מקוריות. העובדה שהבחירה נובעת מאיתנו, ממלאת את דרישת המקוריות (שאת מהווה את מקור היצירה, ממך היא נובעת).

לפיכך, מקום בו את משתתפת בדיון, כעיקרון, הזכויות בניסוח דברייך בבחירת הדברים אותם את מעלה ובמילים עצמן, מעניקה לך זכות בחלקך בדיו (הוא היצירה).

אני חושב שראוי לציין כי לעיתים ישנם תנאי שימוש באתרים מסוימים הקובעים כי ניתן לעשות שימוש בנתונים ובדיונים המועלים לאתר (בד"כ תוך התחייבות לשמור על הזכות המוסרית של היוצרת, היינו אזכור שמה). באתרים כגון אלה נוצר מצב בו אנשים שלא ממש קוראים את התקנון ו/או את תנאי השימוש באתר לא מבינים כי הם ויתרו למעשה על זכותם החומרית ביצירה או צימצמו אותה, היינו כי אם אדם אחר יעתיק חלק מן הדיון ויציין את שמה של היוצרת, כי אז הם לא יוכלו לתבוע ממנו פיצוי על ההפרה (כי לאו הפרה היא).

בקיצור: כן, מדובר ביצירה, ובד"כ מוגנות הזכויות המוסרית והחומרית, אך למען הסר ספק מומלץ לבדוק את תקנון האתר ו/או את תנאי השימוש בו.

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. דברים אלה מהווים את דעתו של הכותב ודעתו בלבד ואין להסתמך עליהם כעל ייעוץ משפטי מקצועי. למען הסר ספק: הכותב הינו מתמחה במשרד עורכי דין ואינו עורך דין עדיין

אין לזה סוף... אז אני לא אוסיף אלה אסגור את הדיון בבדיחה שאחרי שקראתי את הפוסט הזה היא ניראית לי מתאימה....

"מטוס עם 150 עורכי דין שטס ליום עיון בלונדון נחטף על ידי טרוריסטים. המסר שהעבירו החוטפים היה ברור: אם לא תתנו לנו מיליון דולר אנו

נשחרר כל שעה עו"ד אחד......... "

ודי לחכימה ברמיזה.

נ.ב. מישהו מכם יכול לעזור לי למצוא משרד להתמחות בדיני קניין רוחני ואו מחשבים/ אינטרנט?

צטט: יותם ו.א. 2007-06-07 21:26:34

ליידי יקרה,

אענה לך בפשטות: עצם בחירת המילים שלנו בפוסט, בספר, בחמשיר או בהרצאה שאנחנו מעבירים מעידה על מידה מסויימת של מקוריות. העובדה שהבחירה נובעת מאיתנו, ממלאת את דרישת המקוריות (שאת מהווה את מקור היצירה, ממך היא נובעת).

לפיכך, מקום בו את משתתפת בדיון, כעיקרון, הזכויות בניסוח דברייך בבחירת הדברים אותם את מעלה ובמילים עצמן, מעניקה לך זכות בחלקך בדיו (הוא היצירה).

אני חושב שראוי לציין כי לעיתים ישנם תנאי שימוש באתרים מסוימים הקובעים כי ניתן לעשות שימוש בנתונים ובדיונים המועלים לאתר (בד"כ תוך התחייבות לשמור על הזכות המוסרית של היוצרת, היינו אזכור שמה). באתרים כגון אלה נוצר מצב בו אנשים שלא ממש קוראים את התקנון ו/או את תנאי השימוש באתר לא מבינים כי הם ויתרו למעשה על זכותם החומרית ביצירה או צימצמו אותה, היינו כי אם אדם אחר יעתיק חלק מן הדיון ויציין את שמה של היוצרת, כי אז הם לא יוכלו לתבוע ממנו פיצוי על ההפרה (כי לאו הפרה היא).

בקיצור: כן, מדובר ביצירה, ובד"כ מוגנות הזכויות המוסרית והחומרית, אך למען הסר ספק מומלץ לבדוק את תקנון האתר ו/או את תנאי השימוש בו.

 

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. דברים אלה מהווים את דעתו של הכותב ודעתו בלבד ואין להסתמך עליהם כעל ייעוץ משפטי מקצועי. למען הסר ספק: הכותב הינו מתמחה במשרד עורכי דין ואינו עורך דין עדיין

תשובה ממוקדת ומצוינת. קניתי.

תודה גם על ההתייחסות לתקנוני אתרים, שאכן  - רב הגולשים לא באמת מבינים אותם ואת המשמעות שלהם לגבי התכנים שהם רושמים.

מכל מקום - שוב תודה על כל הדיון המעניין הזה, הארתם את עיני.

שב"ש