כולם מסביב מצפים מאיתנו להסתדר אחר עם שני, להסתדר למען הילדים...

אבל אם היינו מסתדרים לא היינו מתגרשים מלכתכילה...

מה אתם חושבים? איך מצליחים בזה? איך אתם הצלחתם?

כששמים את הילדים בראש המחנה לפני הכל

לפני הרצונות שלנו

לפני תחושות הכעס

זה מצליח !!!!!!!

אני הצלחתי!!!!!!!

אנחנו הצלחנו !!!!!

ועד היום 6 שנים מאוחר יותר אנחנו ממשיכים בדיוק באותה דרך

ויש לנו ילד מאושר

ולכן גם אנחנו

צטט: אורית1420 2008-06-06 20:47:16

כששמים את הילדים בראש המחנה לפני הכל

לפני הרצונות שלנו

לפני תחושות הכעס

זה מצליח !!!!!!!

אני הצלחתי!!!!!!!

אנחנו הצלחנו !!!!!

ועד היום 6 שנים מאוחר יותר אנחנו ממשיכים בדיוק באותה דרך

ויש לנו ילד מאושר

ולכן גם אנחנו

 

אורית,

הרי כולם חושבים שהם נוהגים כך. אז למה לחלק זה עובד (כמוך למשל) ולאחרים לא?... מה סוד הקסם?

אורית, גרושתי, שהגיבה לפניי אמרה את הדברים כהווייתם!

ואוסיף על דבריה:

כבר הוכח שילדים אינם מסוגלים לשמש כ"דבק" בחיי נישואין, ואם אכן

כך הוא הדבר, הרי שאושרם (שעומד בראש מענייננו, כהורים עוד טרם

הגירושין...) צריך להיות נר לרגלינו.

אושרם של ילדינו הוא הוא המביא לאושרנו אנו !!!

אני יודע שבמקרים לא מעטים, מתנהלות מלחמות מכוערות כל גבם של

הילדים.

אין להתפלא שילדים אלה גדלים עם פצע כואב, כזה המותיר צלקת בנפשם,

וחורץ את דינם לשאוף לאושר ולא תמיד להגיע אליו...

צר לי על הורים שכאלו וצר לי אף יותר על ילדיהם...

חברה, אתם מדהימים. קבלו את הערצתי (בלי שמץ של ציניות). יש מה ללמוד מכם.

ובכל את, אתם לא רואים את הפרדוקס בלצפות מאנשים שנפרדו כי לא הסתדרו זה עם זו להתחיל פתאום להסתדר?

מעולם לא התגרשתי, כך שדברי יהיו אקדמיים בלבד.

אותם מחקרים שראיתי, הראו שילדי גרושים גדלים טוב פחות מילדים בבית עם מריבות וכו'.

כלומר, שווה להתאמץ "בשביל הילדים". כל מחקר הוא בסופו של דבר סטטיסטיקה. תמיד יהיו אותם מקרים שהניגודים בין בני הזוג הם כאלה - שאין אלא להתגרש.

בסך הכל, כפי שכל מי שנישא אי פעם יודע, עצם החיים ביחד מזמינים חיכוכים. רוב הנשואים מצליחים להתמודד עם חיכוכים אלה ברמות שונות של הצלחה, אבל ברמה מספקת כדי למנוע גירושין.

אז אם אחד מבני הזוג לפחות אינו בואש אמיתי (בוגד סדרתי, מכה, מהמר כפייתי, מכור לסמים...) - שווה לדעתי לעשות את המאמץ עבור הילדים.

בדיוק זו היתה כוונתי

צטט: אריאל, חיפה 2008-06-06 21:31:51

מעולם לא התגרשתי, כך שדברי יהיו אקדמיים בלבד.

אותם מחקרים שראיתי, הראו שילדי גרושים גדלים טוב פחות מילדים בבית עם מריבות וכו'.

כלומר, שווה להתאמץ "בשביל הילדים". כל מחקר הוא בסופו של דבר סטטיסטיקה. תמיד יהיו אותם מקרים שהניגודים בין בני הזוג הם כאלה - שאין אלא להתגרש.

בסך הכל, כפי שכל מי שנישא אי פעם יודע, עצם החיים ביחד מזמינים חיכוכים. רוב הנשואים מצליחים להתמודד עם חיכוכים אלה ברמות שונות של הצלחה, אבל ברמה מספקת כדי למנוע גירושין.

אז אם אחד מבני הזוג לפחות אינו בואש אמיתי (בוגד סדרתי, מכה, מהמר כפייתי, מכור לסמים...) - שווה לדעתי לעשות את המאמץ עבור הילדים.

צטט: אריאל, חיפה 2008-06-06 21:31:51

מעולם לא התגרשתי, כך שדברי יהיו אקדמיים בלבד.

אותם מחקרים שראיתי, הראו שילדי גרושים גדלים טוב פחות מילדים בבית עם מריבות וכו'.

כלומר, שווה להתאמץ "בשביל הילדים". כל מחקר הוא בסופו של דבר סטטיסטיקה. תמיד יהיו אותם מקרים שהניגודים בין בני הזוג הם כאלה - שאין אלא להתגרש.

בסך הכל, כפי שכל מי שנישא אי פעם יודע, עצם החיים ביחד מזמינים חיכוכים. רוב הנשואים מצליחים להתמודד עם חיכוכים אלה ברמות שונות של הצלחה, אבל ברמה מספקת כדי למנוע גירושין.

אז אם אחד מבני הזוג לפחות אינו בואש אמיתי (בוגד סדרתי, מכה, מהמר כפייתי, מכור לסמים...) - שווה לדעתי לעשות את המאמץ עבור הילדים.

 מסכים עם כל מילה. אחד הדברים שילדים לומדים בבית הוא התמודדות עם קונפליקטים. ילדים למשפחות מפורקות קיבלו שיעור רע והקטנים שביניהם לא למדו זאת בכלל.

זה עוד אחד מהדברים החשובים שהורים גרושים צריכים להנחיל לילדיהם בדוגמה אישית.

סליחה שרון מה אתה חושב שלא בא לנו בתאוריה ובנבכי הלב לעיתים להרוג אחד את השני מרוב כעס?

מי שיגיד לך אחרת משקר..

אבל אנחנו כבוגרים וכהורים

מוטלת עלינו אחריות כבדה אנחנו חייבים להדחיק כעסים  כי אסור לנו לשכוח לרגע כי הילדים שהבאנו לעולם באהבה גדולה

באופן מוחלט אסור להם לסבול שאנחנו כבר לא אוהבים ונפרדים. נקודה

מי שלא יכל להדחיק את הכעסים שיעשה מקלחת קרה או יספור עד עשר

זה עוזר

צטט: שרון66 2008-06-06 21:08:02

חברה, אתם מדהימים. קבלו את הערצתי (בלי שמץ של ציניות). יש מה ללמוד מכם.

 

ובכל את, אתם לא רואים את הפרדוקס בלצפות מאנשים שנפרדו כי לא הסתדרו זה עם זו להתחיל פתאום להסתדר?

נכון, שנים היו רק מחקרים כאלה.

עד שהגיעו מחקרים אחרים והראו בדיוק את ההפך.

ישנם מצבים בהם לטובת הילדים עדיף להתגרש.

צטט: אריאל, חיפה 2008-06-06 21:31:51

מעולם לא התגרשתי, כך שדברי יהיו אקדמיים בלבד.

אותם מחקרים שראיתי, הראו שילדי גרושים גדלים טוב פחות מילדים בבית עם מריבות וכו'.

כלומר, שווה להתאמץ "בשביל הילדים". כל מחקר הוא בסופו של דבר סטטיסטיקה. תמיד יהיו אותם מקרים שהניגודים בין בני הזוג הם כאלה - שאין אלא להתגרש.

בסך הכל, כפי שכל מי שנישא אי פעם יודע, עצם החיים ביחד מזמינים חיכוכים. רוב הנשואים מצליחים להתמודד עם חיכוכים אלה ברמות שונות של הצלחה, אבל ברמה מספקת כדי למנוע גירושין.

אז אם אחד מבני הזוג לפחות אינו בואש אמיתי (בוגד סדרתי, מכה, מהמר כפייתי, מכור לסמים...) - שווה לדעתי לעשות את המאמץ עבור הילדים.

אנחנו לא הצלחנו.

לשלום צריך שנים, למלחמה מספיק אחד..................

יש כאלה שמצליחים, לא כולם מתגרשים כתוצאה ממריבות או תקשורת גרועה.

אצל אלה יש סיכויים טובים יותר להסכמות לאחר הגרושין.

צטט: שרון66 2008-06-06 23:23:08

הפרדוקס שבגירושים עם ילדים

כולם מסביב מצפים מאיתנו להסתדר אחר עם שני, להסתדר למען הילדים...

אבל אם היינו מסתדרים לא היינו מתגרשים מלכתכילה...

 

מה אתם חושבים? איך מצליחים בזה? איך אתם הצלחתם?

איך עושים את זה?

ראשית ,מבינים שיש לנו אחריות לבנות את הקשר הזה ולעשות אותו טוב יותר.

שמים בצד את האגו, כעסים, מוותרים, מגלים גמישות, משתפים פעולה, לא מאשימים וכו..

לא מנהלים מלחמות גלויות או סמויות דרך הילדים עם הגרוש/ה, רואים את הילדים כראשונים בסדר העדיפות ובאמת פועלים לשם כך.

לא נכנסים לויכוחים, שולטים על התגובות שלנו, לא תמיד חייבים להיות צודקים, שומרים על תקשורת פתוחה עם הצד השני ומעדכנים מה קורה/ מה עובר על הילדים וכו..

בקיצור יש עבודה רבה של בניית תקשורת טובה על אף המשקעים ואחרי הגירושין עבודה זו רק מתחילה...

אנחנו הצלחנו.

בהצלחה גם לך.

אכן כן הכי קל להתנצח וריב בגלל הכעסים והמשקעים

אבל מי שפוקח עיניו ומפנים עם התוצאות הסופיות

צועד צעד קדימה ומשנה דרכים והתנהגות

מיטיב למעשה עם ילדיו.

אבל קל לדבר וקשה לבצע כאשר אין שנים בטנגו הזה.

ואחד מהצדדים נותר עם כעסים ומשתמש בילדים ככלי ניגוח.