את הסיפור הבא שמעתי ממישהו שאמון עליי כמקור מהימן ואני נוטה להאמין שהוא אמיתי, למרות שבתנאים של ברית המועצות דאז, לך תדע... בכל מקרה הוא בוודאי קרוב מספיק למציאות כדי שנוכל להתייחס ברצינות ללקחים שעולים ממנו.
בשנת 1982, כשיורי אנדרופוב מונה למנהיג ברית המועצות הוא קיבל לידיו אימפריה גוססת שבה המצב הכלכלי היה הקשה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. כמובן שאנדרופוב, שהיה בתפקידו הקודם מפקד ה.ק.ג.ב וחבר פוליטבירו מזה 9 שנים (רגע. אני חייב פאזוה למען קוראינו הצעירים? אז ככה: היה פעם דבר כזה שקראו לו ברית המועצות... טוב בעצם תקראו בויקיפדיה או משהו ותתעדכנו. נמשיך) היה מודע למצב הקשה אבל כנראה שהוא באמת לא הבין מה הביא לכך. זה נשמע לנו אולי מוזר, אבל בכעשרים השנה שקדמו לכך, תחת שלטונו של ברז'נייב, עשתה ברית המועצות מאמצים גדולים מאוד לבסס את הכלכלה שלה על אמות מידה מדעיות ואובייקטיביות. ברז'נייב כנראה באמת האמין שניתן לבסס מערכת כלכלית, ואפילו גדולה כמו של ברית המועצות על בסיס שליטה מרכזית שמתבססת מצידה על מודלים מתמטיים מדוייקים. אבל עשור שלם של נסיונות רק דרדר את הכלכלה הסובייטית אל סף קריסה. אנדרופוב זימן אליו את בכירי המדענים הסובייטים בתחום הכלכלה ודרש מהם לומר לו את האמת: מדוע השיטה לא פועלת.
נו טוב, לאנדרופוב לא מסרבים, והכלכלנים אמרו לו את האמת. זה לא עובד. זה לא יכול לעבוד. למה? בגלל מה שהיה ידוע במערב מזה זמן כ-"חוק פרידמן", דהיינו שמערכת כלכלית בריאה חייבת להסתמך על מספר גדול של מקבלי החלטות הפועלים על סמך שילוב של מידע חופשי וזמין ורצון חופשי. בקיצור, איך לומר... מרכס ואנגלס טעו. טעו מבחינה מדעית ולא אידאולוגית או מוסרית. לא נעים, אבל עובדה.
ההמשך ידוע. אנדרופוב מת אחרי כמה חודשים בשילטון ומי שיישם בפועל את אחד השינויים ההיסטוריים הגדולים בתולדות האנושות היה עוזרו הקרוב וידידו מיכאיל גורבצ'וב עם תוכנית הפרסטרויקה שלו.
בפני גורבצ'וב עמדה דילמה קשה. החברה הסובייטית הייתה בלתי מוכנה ביותר לכל סוג של שינוי, ובוודאי לא לשינוי כל כך גדול. שנים של דיקטטורה יצרו מצב שבו הקונפורמיזם שלט בכל מקום. כל מי שהעז להביע רעיונות חריגים "הועלם", מנהלים - ואפילו כאלה בעמדות מפתח כמו מנהלי תאגידי הענק - היו אנשים אפורים, "יס מנים" שלא ידעו לנהל, והתלות בשלטון המרכזי הייתה כה עמוקה עד שהיא ירדה עד לפרטי פרטים, כמו למשל מפעלים ליצור נעליים שייצרו רק נעל שמאל או רק נעל ימין כדי שלא יוכלו למכור זוגות באופן פרטי. גורבצ'וב התקשה מאוד לקדם את הרפורמות שלו, ובעיקר את רעיון ה-"גלאסנוסט" - השקיפות והפתיחות, שהיה בעיניו ליבה של הרפורמה. האופן שגורבצ'וב פתר את הדילמה הוא מה שהפך אותו לדמות כה שנוייה במחלוקת - גיבור בעיני המערב אבל לא כל כך בעיני הרוסים עצמם: הוא הסיר את מסך הברזל ופתח את ברית המועצות למערב. צעד זה שבעיניים מערביות נראה כחשוב בגלל שהוא הביא לסיום המלחמה הקרה, לאיחוד גרמניה ולקריסת הגוש הסובייטי, נעשה למעשה מתוך הבנת האינטרס הפנימי הסובייטי. גורבצ'וב הבין שללא חשיפת אזרחי ברית המועצות לרעיונות אחרים ולפרספקטיבה שונה - כולל האופן שבו הצטיירה ברית המועצות במערב, הם לעולם לא יוכלו לחרוג אל מעבר לתחושה שהיה להם רע עד עכשיו אל התחושה שיכול להיות טוב ולידיעה כיצד מגיעים לטוב הזה. במילים אחרות, שינוי דורש פתיחות ופתיחות לא יכולה להיות שינוי פנימי בלבד - היא דורשת הפתחות למשהו חדש. חיצוני.
האם אתם יכולים לראות כיצד הלקח הזה נכון גם לארגון שלכם ? אם הארגון שלכם "תקוע", אולי זה הזמן לפתוח חלון? להעמיק את הקשר עם הלקוחות למשל ואת הנכונות לשמוע מהם ביקורת, גם אם היא לפעמים לא נעימה? אולי עכשיו זה הסמן לכנס לקוחות? או לפחות להרצת שאלוני משוב? אם אתם מרגישים שאתם לא מקבלים משוב כנה מהעובדים או לא מצליחים להנהיג שינוי, אולי הפגשה של לקוחות עם עובדים תעזור? מה דעתכם לשלוח כמה מהנדסי פיתוח לאתר לקוח או להביא לקוחות לסיור במפעל? זה גם יחסי ציבור טובים וגם דרך לעודד שינוי.
תפתחו חלון. לא תצטערו.
הוספת תגובה על ""תפתח חלון" - על יצירת פתיחות לשינויים באירגון"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה