חבר סיפר שהוא בונה בית מגורים חדש בתל אביב.

מיד שאלתי מה עם מערכות אקולוגיות בבניה, ותשובתו - זה לא ישים.

להכניס כרגע מערכות כמו מים אפורים ו בעיה תחזוקתית שאדם יכול לקיים רק בביתו הפרטי כשאין לו בעיה לתחזק באופן פרטי את העניין. אבל בית מגורים זה כבר יותר מסורבל.

 

יש למישהו משהו חכם לאמר בנידון.

איפה בכל זאת אפשר להכניס לתיכנון השפעות אקולוגיות יותר?

(בהנחה שמדובר באנשים שלא ישקיעו סכומים גדולים מדי בבניה אם הם לא יראו את הכדאיות הכלכלית של הדברים)

הכדאיות הכלכלית כיום עדין שולית או אפילו שלילית מהבחינה הכלכלית.

ללא סיבסוד או פיתוחים חדשים הרבה יותר חכמים ממה שישנם היום בשוק

רק נוכל להמשיך ולחלום על אקולוגיה ובניה ירוקה ובריאה לסביבה ולנו בתוכה

 

זה לא שצריך להרים ידים, צריך פשוט להפשיל שרוולים ולהשקיע בפיתוח הרבה יותר ממה שעשינו עד היום.

וכמו שבעולם הביו טכנולוגיה הגענו לפיתוחים מדהימים וגם מאד כלכליים ומבוקשים,

ואנחנו בהחלט שמחים לקדם ולשווק אותם בעולם הגדול,

גם בבניה ירוקה זה ניתן עם קצת יותר רצון, והרבה השקעה נבונה.

אז מה אתה אומר בעצם. אין שום דבר ראוי לעשיה?

ההיפך, אני קורא כמוך לאנשים עם רעיונות חדשים ומעניינים וגם כלכליים להמשיך ולבדוק את הנושא, לפרסם, לשווק עד שנביא ביחד פתרונות ירוקים לעשיה כלכלית רחבה

יש לא מעט מתקנים ושיפורים שניתן להכניס בהשקעה קטנה, ולא מעט דברם שאכן ידרשו השקעה גדולה יותר- אולם זאת תכסה עצמה תוך מספר שנים

 

הקפדה על מיקום וזוויות נכונות של חלונות, איטום ובידוד טובים, מסה טרמית, צביעה של גג וקירות הפונים לדרום בלבן,- כל אלו יחסכו הרבה אנרגיה לקרור וחימום, ולכן חשובים מאד סביבתית ולא צריכים להוסיף עלויות משמעותיות.

 

התקנה של ציוד חוסך אנרגיה כמו דוד שמש, בויילר מפוצל ועוד- ומתקנים חוסכי מים (רובם בתקן ממילא כמו מיכלי הדחה דו כמותיים- אבל אפשר גם להשיב מים מכיור או כביסה לניאגרה, להתקין ווסת לחץ דינמי לבניין- הם אמנם דורשים הוצאה קטנה נוספת אבל יחזירו את עלותם גם כלכלית בזמן קצר.

 

באגף ההשקעות ה"כבדות" יותר- ניתן להתקין מערכת תאים פוטו וולטאיים לייצור חשמל (החזר השקעה בכ10 שנים, ורווח גדול בהמשך) ומערכות לקציר מי גשם מהגג ולטיהור ביולוגי של מים אפורים- אלו אכן יעלו קצת יותר אבל יאפשרו השקייה וגינון שבקרוב לא ניתן יהיה להרשות בכלל או שיעלו הון.

בנייה ירוקה זה בעיקר תכנון טוב.... ולפיכך כדאיות כלכלית זה רק עניין של עד כמה רוצים לתכנן כמו שצריך כי אם רוצים לתכנן ב"ישראלית" כלומר  בהתאם לתרבות "הכאילו" אז אכן ירוק עולה הרבה ואז זה לא כלכלי- במקרה שהתרבת הזאת לא תוספת אזי ירוק לא אמור לעלות יותר... השאלה תמיד עולה כאשר התכנון כבר נעשה או שמדובא על מבנה קיים ואז באמת עולה יותר מ..לא לעשות כלום = ואז? אז נגררים לטכנולוגיות שבאופן מובנה הם יותר יקרים. במקרה כזה ניתן לדבר על כדאיות רק שבודקים טווח ארוך של תפעול- מה שלא רלבנטי במבנה להשכרה או מכירה סקפולטיבית. בקיצור אין שחור ולבן....

בהנחה ש"בית מגורים" מתכוון ל"בית משותף" הרי יש לי עצה:
בכל בית משותף יש צינור המיועד רק למים האפורים. בדרך כלל הצינור יוצא מרצפת הקומה הראשונה והוא גלוי.
ואפשר לחבר את צינור השפכים האפורים הזה למערכת שתטהר באופן ביולוגי את המים האפורים ותפנה אותם להשקייה, באופן קבוע.

גיליתי באתר 'המטהר' שאפשר לעשות זאת גם עם המים השחורים, לטענתם בלי בעייה ועפ"י תקן אירופאי שיש למערכות שהם מייבאים.

אז אולי כדאי לנסות.

קל לאמר לנסות, אבל מנסיון בכל מיני תחומים, לא כדאי להיות הראשון.

האם יש מערכות כאלו שעובדות ומה העלות להתאמת בניינים קיימים?

האם יש תחשיבי החזרי השקעה?

 

 

לפי מחקר שערכה "מועצת העסקים העולמית לפיתוח מקיים" (WBCSD) המחיר של בניין ירוק גבוה רק בכ-5% ממחירו של בניין רגיל.

 

לפי סקר של המועצה גורמים בענף הבנייה העריכו את ההפרש בעלות בכ-17% ואילו את אחוז התרומה להתחממות העולמית בכ-19% (למעשה כ-40%).

 

הדבר תלוי כמובן אם מי שבונה את הבניין מתעתד גם להנות מהשימוש בו, ואם לא, האם הקונים מודעים להבדלים בין בניין ירוק שיחסוך להם כסף לבין בניין רגיל.  

 

דברים שיכולים לעזור - הערך בנייה ירוקה והקישורים ממנו.  

 

bedzed בניין מגורים משותף עם "אפס פליטות" באנגליה. 

שכונת וובן, פיירבורג 

מסה תרמית 

צעדים שונים שעשו בשיקגו כמו בניית גינות בגג להקטנת איי חום עירוניים.

ארובה סולארית - לא נשמע יקר ונראה מאוד כדאי ונוח

 

שימור אנרגיה  - מסמך "סדרי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה" מאת מוסד שמואל נאמן שבטכניון שיצא בשנת 2004, מעריך כי ניתן לחסוך עד 20% מצריכת האנרגיה השנתית על ידי פעולות פשוטות של ייעול. לדוגמה מסמך וכנס של המכון עסקו בנושא של התייעלות במערכות מיזוג. דוגמה אחרת היא דו"ח של מוסד שמואל נאמן שיצא בשנת 2002, מאת פרופסור עדנה שביב ורחל בקר והעריך כי ניתן לחסוך כ-40% מצריכת האנרגיה לחימום וקירור הבית על ידי תכנון נכון, שימוש במערכות לבידוד ומערכות לקירור וחימום טבעיים. ^[1]

 

בשנת 1992 פרסמו גדי יצחק קפלוטו ועדנה שביב סקר מקיף "קווים מנחים לתכנון אקלימי-אנרגטי של מבני מגורים באקלים ים תיכוני ממוזג-קריר וחם-לח שבו נבדקים השפעה של פרמטרים שונים, בעיקר הגיאומטריים, על צריכת האנרגיה ותנאי הנוחות התרמית בבתי מגורים משותפים (לפי תקני הבינוי שהיו מקובלים אז). הבדיקות נעשו לגבי 2 איזורים אקלים - שפלת החוף שבה חם ולח, וההר - שבו ממוזג וקריר. ההמלצות מאפשרות לארכיטקט להתחשב בפרמטרי התכנון על התנהגות המבנה מבחינה תרמית. [1]

 

יולי 07 - כתבה במגזין Inhabitat על דיור ידידותי לסביבה בסינגפור  [2]

 

 מה לגבי תשתיות לקומופוסטרים בחצר?

 

 "לא כלכלי" - אולי לא כלכלי לדייר היום, אבל יכול להיות כלכלי לחברה - זה תלוי במוסדות החברתיים - אם בעתיד יופנמו עלויות, ויתייקרו משאבים כמו דלק , בית ירוק יהיה יותר ויותר כלכלי ליושביו. במוסדות ציבוריים כמו הכנסת או הטכניון כבר מתכווננים לזה. הטכניון כבר עבר תוכנית ייעול משאבים שחסכה לו כסף רב עם החזרה השקעה של פחות משנה.

 

 

 

 

 

צטט: dobusiness.in 2008-06-09 16:48:06

הכדאיות הכלכלית כיום עדין שולית או אפילו שלילית מהבחינה הכלכלית.

ללא סיבסוד או פיתוחים חדשים הרבה יותר חכמים ממה שישנם היום בשוק

רק נוכל להמשיך ולחלום על אקולוגיה ובניה ירוקה ובריאה לסביבה ולנו בתוכה

 

זה לא שצריך להרים ידים, צריך פשוט להפשיל שרוולים ולהשקיע בפיתוח הרבה יותר ממה שעשינו עד היום.

וכמו שבעולם הביו טכנולוגיה הגענו לפיתוחים מדהימים וגם מאד כלכליים ומבוקשים,

ואנחנו בהחלט שמחים לקדם ולשווק אותם בעולם הגדול,

גם בבניה ירוקה זה ניתן עם קצת יותר רצון.

 

למעט סיבסוד, ופיתוחים של טכנולוגיות שלא קיימות - את זה נעזוב בצד.

יש מצבים של חסמים ביורוקרטיים שצריך להסיר ויעודדו כדאיות כלכלית?

אם כן אז ייתכן ואפשר להפעיל לוביזם ירוק לעניין (למי שמתעניין אפשר לקרוא בבלוג שלי).

השאלה היא מה להציע...

 

צטט: האזרח דרור 2008-06-10 18:03:26

 מה לגבי תשתיות לקומופוסטרים בחצר?

 

 "לא כלכלי" - אולי לא כלכלי לדייר היום, אבל יכול להיות כלכלי לחברה - זה תלוי במוסדות החברתיים - אם בעתיד יופנמו עלויות, ויתייקרו משאבים כמו דלק , בית ירוק יהיה יותר ויותר כלכלי ליושביו. במוסדות ציבוריים כמו הכנסת או הטכניון כבר מתכווננים לזה. הטכניון כבר עבר תוכנית ייעול משאבים שחסכה לו כסף רב עם החזרה השקעה של פחות משנה.

 

כדאי לקרוא בפורום גינון ארגוני (מנהל ראובן אורן) באתר כאן נעים לגבי קומפוסטרים. הוא בכלל טוען שמה שמשווק פועל פחות טוב מעשיית קומפוסט בדרך שהוא מלמד שם - בלי שום צורך לרכוש ולהשקיע בכסף.

תודות למשיבים,

עכשיו נותר עניין פעוט כמו למכור את זה הלאה...