מישהו יכול לספר לי משהו בנוגע לזכויות של בעלי חלקות צהובות במושבים ותיקים/בעלי מקצוע

יש הרבה מה לספר - אם בחלקות צהובות אתה מתכוון לחלק המגורים בחלקה א' אזי  המינהל מתיר בניית 3 יח"ד בשני מבנים, 160 מ"ר ליחידת המחזיק בנחלה, 160 מ"ר לבן ממשיך ו-55 לדור ההורים. החלטה מעניינת לתוספת זכויות ואפשרות סחירותן היא החלטה 979 אשר אושרה בסוף שנה שעברה אולם לאור צווי מניעה אינה בתוקף.

לגבי בעלי מקצוע בדרך כלל מדובר במגרשים קטנים יותר, עליהם מותר לבנות ללא דמי היתר יח"ד אחת של 160 מ"ר. אבל כאן יש שאלה של מהן הזכויות ואיזה חוזה יש מול המינהל (אם מדובר במגרש לבעלי מקצוע המצוי בחוזה משבצת, דהיינו לא מהוון, יש בעיה לסחור בו לצד ג'), אם מדובר בחוזה מהוון אזי הדבר די דומה להרחבות המושבים.

יש עוד הרבה מה לספר - תכוון מה בדיוק אתה רוצה לדעת עליהם.

איך השאירו אותם 50 שנה ללא זכויות,לא רשומים באף מקום וגרוע יותר שממשיכים להתעלם מ10% מאוכלוסיה שיושבת באותו מקום כאשר מסביבם וילות הדורות + חלקות בנים ממשיכים ועוד היד נטויה.

אם כבר פתחת את הנושא, ושושי ענתה לך תוך ידע מעמיק בנושא, אני רוצה לשאול מה הדין לגבי בריכות שחייה על משבצת צהובה.

האם ניתן לבנות בריכה במשבצת הצהובה (שכן בריכה חייבת להיות בקווי בנין), ואם כן האם חייבים להצהיר ואיך?

 

א. איך השאירו אותם ללא זכויות? תעיין בבג"צ הקשת המזרחית ואת הנימוקים להשוואת הזכויות של המגזר החקלאי למגזר העירוני. המדינה החליטה לא לחלק "מתנות" לאלו ששמרו על אזורי ספר (שביום מן הימים הפכו למקומות אטרקטיביים בשרון...). מה שכן החלטה 979 מנסה לסדר את הזכויות - אבל שוב לדעת הקשת המזרחית מדובר בהטבות משמעותיות (לדעתי דרך אגב ההטבות ממש לא משמעותיות ויותר גרוע מזה הן לא ברות ביצוע כלל לאור תנאי ההחלטה).

ב. לגבי בריכות שחיה - יש החלטה חדשה של מינהל מקרקעי ישראל הקובע כי יש צורך בתשלום דמי היתר על בריכות שחיה בחלקות א' של מושבים מאחר וזה לא תואם את מטרת החכירה המקורית (חקלאות / מגורי החקלאי). לצורך קבלת היתר הבניה לגבי בריכת השחיה נדרשת חתימת המינהל ואז תצוץ דרישת התשלום. ד"א ניתן לערער על סכום הדרישה...

אני מדבר אך ורק על בעלי המקצוע במושבים,להם ,עד כמה שאני מבין ,אין פתרון מוסדר ע"י המנהל והם מחזיקים באדמה ללא יכולת לממש אותה,ללא יכולת קבלת משכנתא וללא יכולת הורשה לבניהם,.הם אפילו לא בעלי זכויות דומות לאלה שגרים בדיור הציבורי.

מדובר ב-10 משפחות בכך מושב.

צודק 100%.

בעבר ניתן היה לרכוש חוזה מהוון על מגרש לבעלי מקצוע בשיעור נמוך (בתחילה היה 51% מערך הקרקע ואח"כ 66%). היום בתוקף החלטה 914 אשר קובעת כי התשלום למעשה יהיה 91% מערך הקרקע (כמו רכישה של קרקע רגילה) ואז מקבלים חוזה חכירה מהוון. היתרונות: פטור ממכרז, אפשרות לערער על ערך הקרקע שנקבע. החסרונות: המינהל דורש ששטח המגרש יקטן ל-500 מ"ר (אם מיקום הבית לא מאפשר זאת אז שטח כמה שקרוב ל-500 מ"ר), וכמובן יש צורך לשלם הרבה כסף (לעתים יש אפילו מצב בו הרשות המקומית תדרוש היטל השבחה למרות שחוקית לא בטוח שהיא יכולה כלל לגבות).

הייתי מציעה לבקש פרה-רולינג ולראות מה תהיה דרישת המינהל עבור חוזה מהוון (הרי לא חייבים לממש זאת זו בחירה) ועל פי זה להחליט אם לבצע עסקה כלשהי.

זהו שושי עלית גם את על הבעיהוכיוון שאני מייצג קבוצה קטנה ממושב במרכז הארץ,ואני יודע שהבעיה הרבה יותר גדולה יתכן ואפנה אליך בעתיד במטרה לשתף פעולה בנסיון לשחרר את הפקק שנוצר במנהל