לשכת שר התשתיות פרסמה הודעה לפיה הנחה השר (בנימין בן אליעזר (פואד)) את הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל (הגוף האחראי על קביעת תעריפי החשמל) לקבוע תעריפים ואמות מידה לחיבור לרשת של בתים המייצרים חשמל סולארי בעצמם. דובר שם על פרויקט של 25,000 (!) בתים, זה בהחלט הרבה מאוד!

 

אני מניח שעד שזה יקרה בפועל, יחלוף זמן רב, אולם זה בהחלט מעודד מאוד!

 

קישור לכתבה: http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews02.shtml?mid=146776 

והיות וזה התחום החביב עלי, אם יש לכם שאלות בנושא, על הנעשה בארץ ובעולם, אתם מוזמנים לשאול!

בתור הכרזה זה נחמד, היישום הרבה יותר מורכב...

 

כיום הכדאיות הכלכלית של מערכת כזו מאד מפוקפקת - היא מחייבת תעריך הגבוה פי 4 או פי 5 מתעריף חברת החשמל.

 

ברור שזה העתיד - אבל הדרך ארוכה.

אתה צודק לגמרי!

 

במדינות מתוקנות (ארה"ב, יפן, גרמניה, ספרד ועוד) התעריף הממוצע לחשמל סולארי הוא פי 4 עד 6 מתעריף החשמל הרגיל, שגם הוא, לרוב, כפול מהתעריף בישראל.

 

ובמספרים:

בישראל - קוט"ש רגיל עולה בערך 0.45 ש"ח (כולל מע"מ). זה גם המחיר לקוט"ש סולארי נכון להיום.

 

בגרמניה (לדוגמא) - קוט"ש רגיל עולה 0.1 יורו, וקוט"ש סולארי עולה 0.54 יורו, שהם כמעט 3 ש"ח, פי יותר מ-6 מהמחיר בישראל! וחשוב לזכור שבישראל יש בדיוק כפול קרינת שמש מגרמניה, מה שאומר שאם כאן היינו מקבלים תעריף כזה, היינו מורידים את החזר ההשקעה לתקופה של פחות מ-5 שנים! (לעומת 30 שנים בערך כיום, בגלל תעריף החשמל הנמוך).

נושא חשוב ביותר, אשמח אם תוכל לעדכן מה קורה עם יישום ההצהרה הזו (אני מניח שאתה עוקב אחר התפתחויות ממילא..), מעבר למחיר, האם יש חסמים בולטים נוספים לחדירת מערכות כאלו לארץ?

אני בהחלט אשמח לעדכן אודות ההתפתחויות שיהיו בתחום הזה.

 

לאחרונה נושבות רוחות חיוביות בנושא ניצול אנרגיית השמש ממשרדי הממשלה השונים, אולם הנושא טרם הגיע לבשלות. נראה כי לקראת סוף השנה ותחילת שנה הבאה יהיו שני ארועים מהותיים בתחום זה:

1. פרסום מכרז להקמת תחנת כוח סולארית בנגב.

2. שינוי בתעריפי החשמל שיעודדו שימוש באנרגיה סולארית בבתים פרטיים.

 

אני אעדכן ברגע שיהיו חדשות נוספות...

 

לשאלתך בנושא החסמים: מעבר לסוגיית העלות אין חסמים נוספים מהותיים, לאמר: חברת החשמל מעוניינת שאנשים פרטיים, מפעלים וגופים ציבוריים יפחיתו את צריכת החשמל שלהם, ואם אפשר - גם ייצרו את החשמל שלהם בעצמם. וכידוע, בעבר הלא רחוק חברת החשמל היתה החסם העיקרי.

נכון להיום, אם השימוש באנרגיית השמש יהיה כלכלי - סביר להניח שהנושא יתקדם מהר בצד היישומי.

 

(-) אלחנן.

חנן, ממה שאני מבין, יש בעיה אמיתית לאנרגיה סולארית בטכנולוגיות הקיימות והיא

החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה נמוך יחסית, מה שאומר (?) עלות גבוה יחסית גם במונחי כסף.

 

מספר שאלות:

* מה, עד כמה שאתה יודע הכדאיות הכלכלית, של אנרגיה סולארית (תוך כמה זמן מוחזרת השקעה - נניח בריבית 0).

* מה הן הטכנולגיות העדיפות בעיניך (תא פוטו-וולטאי או אנרגיה תרמו סולארית) נתונים טכניים רלבנטים? נתונים כלכליים?

* האם נכון שהכדאיות הכלכלית של אנרגיה סולארית היא נמוכה (יחסית לדוגמה לאנרגיית רוח)- מה הסיבות לכך בהנחה שזה נכון?

* יש 4 דורות של תאים פוטו וולטאים. האם אתה מכיר את הפיתוחים החדשים יותר? מה המגמות הטכניות והעסקיות בתחום זה?

 

 

אלחנן,

לצערי, אני לא כל כך אופטימי. 

מחיר החשמל בישראל (להבדיל מעלות היצור) הוא כ - 50 אגורות לקילוואט.  מחיר החשמל בגרמניה, לדברך,  0.1 יורו שהם כ-  60 אגורות לקילוואט.  ישראל זולה יותר - אך סביר.  לא סביר שבישראל מחיר חשמל סולארי יהיה 45 אגורות לקילוואט ובגרמניה כ- 300 אגורות לקילוואט, למרות היתרונות הגיאוגרפים של ישראל.

מדינת ישראל תצטרך להתאמץ הרבה יותר במתן תמריצים כלכליים ליזמים פוטנציאלים בכדי להיכנס לעידן החשמל הסולארי.

יהודה

 

 

דרור, ניצולת אנרגיה סולארית היא כ- 20% (כל אחוז הוא יתרון, כל חברה בתחום מתגאה לפרסם ששלה עושה יותר - באחוזים בודדים). כידוע הטכנולוגיה הוולטאית הממירה ישירות לחשמל חדשה יותר בעוד שהטכנולוגיה התרמית ישנה ומוכחת יותר.  יש יתרונות וחסרונות לכל אחת מהמערכות (עלויות השקעה, עלויות תפעול, עלויות תחזוקה . . . ) וברוב המקרים יש להתאים את הטכנולוגיה - למצב בשטח ולסביבת ההפעלה.  יהודה

 

צטט: yehudahe 2007-10-08 17:44:24

אלחנן, לצערי, אני לא כל כך אופטימי.

מחיר החשמל בישראל (להבדיל מעלות היצור) הוא כ - 50 אגורות לקילוואט. מחיר החשמל בגרמניה, לדברך, 0.1 יורו שהם כ- 60 אגורות לקילוואט. ישראל זולה יותר - אך סביר. לא סביר שבישראל מחיר חשמל סולארי יהיה 45 אגורות לקילוואט ובגרמניה כ- 300 אגורות לקילוואט, למרות היתרונות הגיאוגרפים של ישראל. מדינת ישראל תצטרך להתאמץ הרבה יותר במתן תמריצים כלכליים ליזמים פוטנציאלים בכדי להיכנס לעידן החשמל הסולארי. יהודה

דרור, ניצולת אנרגיה סולארית היא כ- 20% (כל אחוז הוא יתרון, כל חברה בתחום מתגאה לפרסם ששלה עושה יותר - באחוזים בודדים). כידוע הטכנולוגיה הוולטאית הממירה ישירות לחשמל חדשה יותר בעוד שהטכנולוגיה התרמית ישנה ומוכחת יותר. יש יתרונות וחסרונות לכל אחת מהמערכות (עלויות השקעה, עלויות תפעול, עלויות תחזוקה . . . ) וברוב המקרים יש להתאים את הטכנולוגיה - למצב בשטח ולסביבת ההפעלה. יהודה

יהודה. תודה אבל לא הבנתי. אתה מתכוון במונחי אנרגיה? כמה אנרגיה מפיק הלוח יחסית לקרינה שהוא מקבל? כי 20% זה די הרבה. אחוזי היעילות של רוב המנועים והטורבינות הם באזור הזה. 

 

מה שרציתי זה נתונים השוואתיים, ואם אפשר גם פיסיים וגם כלכליים. 

 

וכן - תביא עלויות השקעה, עלויות תפעול (מה ההבדל בינם ובין עלויות תחזוקה?), וכו' בשביל זה אנחנו כותבים פה על נייר אלקטרוני.  

אני אתחיל לפי הסדר, ואשתדל מאוד לענות לשאלות המורכבות שלכם:

 

דרור,

1. ראשית - הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית עדיין מאוד יקרה בצורה יחסית למקורות אנרגיה אחרים. זה החסרון שלה. היתרון שלה, הוא היכולת לייצור חשמל בצורה מבוזרת ובהיקפים קטנים, יתרון שלא קיים בשום צורת אנרגיה נקיה אחרת.

2. החזר ההשקעה מושפע תמיד ממחיר החשמל שאותו אנחנו מחליפים. ז"א, שאם אתה מחליף חשמל זול (לדוגמא חשמל בישראל נכון להיום) - החזר ההשקעה יהיה ארוך. ואם אתה מחליף חשמל יקר (לדוגמא שמקורו בגנרטור פרטי שעובד על בנזין, או מקבל תמריץ על מכירת חשמל סולארי) - החזר ההשקעה יהיה קצר. מה ההבדל בין קצר לארוך? ארוך ללא תמריץ עומד היום על 40 שנים בישראל, וקצר בספרד וגרמניה עומד על 5 שנים בלבד! (וגם בכל מיני חוות בודדים בנגב, שם אתה משווה מערכת סולארית לעבודה עם גנרטור שעובד על בנזין יקר...)

3. שתי הטכנולוגיות הסולאריות המובילות - הפוטו-וולטאית והתרמו-סולארית, שתיהן חיוביות ושתיהן טובות בעיני. ההבדל הוא היישום. מערכות פוטו-וולטאיות מיושמות לרוב במערכת קטנות ומבוזרות על גגות של בתים, מפעלים, מוסדות ציבור וכו', בעוד מערכות תרמו-סולאריות (כמו של "סולל"), ניתן ליישם בצורה כלכלית רק בהיקפים של עשרות מגה-וואטים ומעלה, ע"ג שטחים גדולים. בסופו של דבר, שאיפתי היא לראות משק חשמל מאוזן, המכיל הן הסתמכות על דלקים פוסילים (פחם, נפט, גז טבעי) והן מעבר מדורג לאנרגיות מתחדשות (שמש (תחנות כוח וייצור מבוזר על גגות), רוח, גלים וכו').

4. הכדאיות הכלכלית היא נגזרת של מיקום, טכנולוגיה, חקיקה ועוד. בישראל אין ספק שאנרגיית השמש היא הישימה יותר מכל השאר, משום שרוח כמעט ואין לנו (והיכן שאין רוח, הכדאיות הכלכלית של הקמת טורבינת רוח היא נמוכה ביותר...) ושמש יש בשפע.

5. עזוב את התאוריה של 4 הדורות בתאים פוטו-וולטאים, ואגב, הייתי מעדכן את הערכים ב"אקו-וויקי". קצת ארכאיים בעיני. אולי שווה להעתיק את הערכים שכתובים בשפה פשוטה יותר מה"ויקיפדיה" הראשית... אבל את היוזמה אני מאוד מעריך ומברך עליה!

 

יהודה,

לא הבנתי מה לא סביר בעיניך. הנתונים שהצגתי הם נתוני אמת ולא הערכות. הנתון היחידי המהותי הוא מה יהיה התעריף החדש שיקבע בקרוב לחשמל סולארי מבוזר (פוטו-וולטאי) בישראל. האם הוא יהיה 50 אג' (כמו היום), 100 אג', 160 אג', 200 אג' או 300 אג' (כמו בגרמניה). דווקא בגלל שכאן יש יותר שמש, יש להניח שהתעריף יהיה בערך מחצית מהתעריף בגרמניה. אם זה יקרה, זה יהיה מבורך.

 

מקווה שעזרתי. אמשיך לעדכן בנושא זה!

 

(-) אלחנן.

 

כונתך במספרים 50 אג' או 300 אג' הוא תעריף שהמדינה תכיר בו כמחיר שמייצר האנרגיה הסולרית יוכל למכור, להתקזז בחשבון החשמל, עם חברת החשמל – אם כך טעות שלי.  יהודה

אלחנן - נכון שלאנרגיית שמש PV מבוזרת יש יתרונות אבל

יש שאלה של כדאיות כלכלית. - אם אתה משלם לאנשים 1 ש"ח על קווטש שעולה לך לייצר באופן לא מקיים 0.5 ש"ח אז המערכת הכלכלית הכספית (כזו שאין בה הפמנת עלויות) רואה הפסד של 0.5 ש"ח לקווט"ש. - החצי שקל הזה צריך לבוא מאיפשהו. השאלות שלי על החזרים הן קצת אחרות:

 

להפיק את חומרי הגלם, לייצר פאנל להתקין ולפרק באופן בטוח לסביבה (בהנחה שזה אפשרי) פאנל סולארי לוקח X אנרגיה. השאלה היא כמה אנרגיה מייצר אותו פאנל סולארי במשך כל חייו Y . Y חלקי X נותן את האירוי - והאירוי הוא נתון חשוב מאוד. (הוא לא יחסי למחירי שוק, אלא במונחים מוחלטים, שכמובן יחסיים לאירוי של טכנולגיות אחרות). 

 

אגב, אתה יודע אולי מה אורך החיים של פאנל וכמה הוא רעיל \ מסובך למחזר אותו או להביא אותו לפרוק בטוח? כמה רעיל תהליך ההפקה? 

 

לגבי טכנולוגיות אחרות - יש אפשרות לטרובינות רוח אוויריות, יש אפשרות לטורבינות רוח בים, יש אפשרות לאנרגיה מגלים, ואפילו גוועלד, תעלת הימים שיתתן כוח הידרו אלקטרי - לכולן יש בעיות  אבל יכול להיות שהן יתבררו כיותר טובות. ולכן כוח סואלרי הוא לא האופציה היחידה, וכדאי לנסות ללכת על הכי טוב שאפשר.

 

לגבי אקו ויקי- חלק מזה - בעיקר במאמרים הסולאריים והטכניים מתורגמים מתוך הויקיפידה האנגלית - לפחות כבסיס. הויקיפדיה העברית היא בנושאי סביבה ברמה די נמוכה למרבה הצער.  ככה שהברירה היא בין הלשון הערכאית (או שמה גם התכנים?) לבין אי דיוקים וחוסרים רציניים. כל עזרה תתקבל בברכה כמובן.

 

אני עוזב את 4 הדורות, אבל בכל זאת אתה יכול להרחיב על טכנולוגוית PV מתקדמות? מבחינת זמנים, ביצועים, עלויות כלכליות, רעילות וכו'?

 

אם מדברים על אנרגיית שמש (ורוח) חייבים לדבר גם על אגירה. יש בשורות מהתחום הזה? 

 

 גם אליך וגם ליהודה - אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. אל תתביישו להשתמש בדוגמאות ולתת מספרים, אני יודע שהעלויות תלוית במיקום ובטכנולוגיה - זה מה שמעניין אותי.

 

עזוב בבקשה החקיקה בצד (אלא אם מדובר על לדוגמה הפנמת עלויות או שינויים בתשתית)- זה נתון שאיתו אפשר לשחק. בסופו של דבר מעבר לתמרוץ להגדלת שווקים (כדי להוזיל עלוית לתקופת מעבר, או לשם פיתוח טכנולוגיות), או הפנמה של עלויות לתחליפים פוגעניים, האנרגיה צריכה להיות נטולת סבסוד ממשלתי - כי צריך כסף כדי לסבסד והכסף הזה בא בסופו של דבר מפעילות כלכלית שנמסכת על אנרגיה. 

 

 

דרור,

קשה לי לתת לך מרשם מפורט של היתרונות והחסרונות בכל טכנולוגיה והתאמתה לישראל (למשל למכרז שתפרסם המדינה עד סוף השנה).  אלחנן עושה זאת יפה למעלה למערכות קטנות ומבוזרות והעקרונות תקפים גם למערכות גדולות בהיקפים של עשרות ומאות מגה-וואטים.

 

בעיקרון, בבחינה של טכנולוגיות השקעה בהיקפים של עשרות ומאות מיליוני ₪ (זה כבר לא משנה) מכינים טבלאות של קריטריונים (ברוב המקרים כמה עשרות) ומדרגים כל טכנולוגיה בכל קריטריון (0, 1) או (1, 0, 1-) או (2, 1, 0, 1-, 2-) עם מקדמי חשיבות ולפעמים "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים" - שבלי בושה לא מפרטים.

 

לעניין השיקולים הכלכליים.  הטכנולוגיות לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים תהינה תמיד יקרות מהטכנולוגיות הפוסליות. לכן יזם שיצטרך להתחרות בשוק כלכלי שווה יפסיד מיד כי מחיר החשמל שהוא ימכור יהיה יקר מהמתחרה. הפתרון הוא רגולטורי ברמת המדינה. משק החשמל זקוק ל- x מגה-וואטים בכדי לפעול ולספק את הדרישה. בפיקים (ימים חמים מאד או קרים מאד) נזקקת המדינה לתוספת של y  מגה-וואטים.  את משק החשמל בונים על פי מקסימום הדרישה בפיקים ועוד קצת.  אם תתבסס המדינה על אנרגיה פוסילית לספק את מרבית הדרישה ואת הפיקים תקצה לאנרגיה ממקורות מתחדשים, עלויות "הסל המאוחד" תהינה סבירות, עונות על הדרישות הסביבתיות ואותן יש להסדיר ברגולציה.

  

לעניין טכנולוגיות אחרות. אנרגיית רוח מאד מפותחת באירופה, בגרמניה בכל פינה ניתן למצוא טורבינת רוח, אלא שבישראל האתרים המתאימים מאד מצומצמים.  אנרגיית גלים - אין בישראל אתרים מתאימים. שריפה של biomass - עוד טכנולוגיה אפשרית.

 

 אני חושב שאתה קצת נסחף בחישובים של העלויות הסביבתיות בייצור ובמחזור של הציוד והמערכות.  בכל זאת לא מדובר בפסולת גרעינית  (או בדלקים ביולוגים מהדור הראשון ראה הדוחות של OECD ואקו-אנרגי' – זה כבר מחייב דיון נפרד).

לילה טוב, יהודה

 

צטט: yehudahe 2007-10-09 01:18:41

דרור, קשה לי לתת לך מרשם מפורט של היתרונות והחסרונות בכל טכנולוגיה והתאמתה לישראל (למשל למכרז שתפרסם המדינה עד סוף השנה). אלחנן עושה זאת יפה למעלה למערכות קטנות ומבוזרות והעקרונות תקפים גם למערכות גדולות בהיקפים של עשרות ומאות מגה-וואטים.

בעיקרון, בבחינה של טכנולוגיות השקעה בהיקפים של עשרות ומאות מיליוני ₪ (זה כבר לא משנה) מכינים טבלאות של קריטריונים (ברוב המקרים כמה עשרות) ומדרגים כל טכנולוגיה בכל קריטריון (0, 1) או (1, 0, 1-) או (2, 1, 0, 1-, 2-) עם מקדמי חשיבות ולפעמים "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים" - שבלי בושה לא מפרטים.

לעניין השיקולים הכלכליים. הטכנולוגיות לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים תהינה תמיד יקרות מהטכנולוגיות הפוסליות. לכן יזם שיצטרך להתחרות בשוק כלכלי שווה יפסיד מיד כי מחיר החשמל שהוא ימכור יהיה יקר מהמתחרה. הפתרון הוא רגולטורי ברמת המדינה. משק החשמל זקוק ל- x מגה-וואטים בכדי לפעול ולספק את הדרישה. בפיקים (ימים חמים מאד או קרים מאד) נזקקת המדינה לתוספת של y מגה-וואטים. את משק החשמל בונים על פי מקסימום הדרישה בפיקים ועוד קצת. אם תתבסס המדינה על אנרגיה פוסילית לספק את מרבית הדרישה ואת הפיקים תקצה לאנרגיה ממקורות מתחדשים, עלויות "הסל המאוחד" תהינה סבירות, עונות על הדרישות הסביבתיות ואותן יש להסדיר ברגולציה.

לעניין טכנולוגיות אחרות. אנרגיית רוח מאד מפותחת באירופה, בגרמניה בכל פינה ניתן למצוא טורבינת רוח, אלא שבישראל האתרים המתאימים מאד מצומצמים. אנרגיית גלים - אין בישראל אתרים מתאימים. שריפה של biomass - עוד טכנולוגיה אפשרית.

אני חושב שאתה קצת נסחף בחישובים של העלויות הסביבתיות בייצור ובמחזור של הציוד והמערכות. בכל זאת לא מדובר בפסולת גרעינית (או בדלקים ביולוגים מהדור הראשון ראה הדוחות של OECD ואקו-אנרגי' – זה כבר מחייב דיון נפרד).

לילה טוב, יהודה

 יהודה

- דיברתי על טורבינות רוח אוויריות - לא בטוח שיהיה דבר כזה, אבל אם יהיה אז אולי יתאים גם לארץ.

- מה עם טורבינות רוח ימיות? זה נבדק?

- אשמח לקבל עוד פרטים לגבי אנרגיית גלים - למה אין אתרים מתאימים, מה הדרישות וכו'.

- בטווח הרחוק חישובי עלויות סביבתיות משנות מאוד - במיוחד אם חושבים על מערכות שאמורות להיות בקנה מידה גדול, על פני עשרות שנים (וגם בגלל פרטים בהמשך).

 

 "לעניין השיקולים הכלכליים. הטכנולוגיות לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים תהינה תמיד יקרות מהטכנולוגיות הפוסליות. לכן יזם שיצטרך להתחרות בשוק כלכלי שווה יפסיד מיד כי מחיר החשמל שהוא ימכור יהיה יקר מהמתחרה. הפתרון הוא רגולטורי ברמת המדינה. משק החשמל זקוק ל- x מגה-וואטים בכדי לפעול ולספק את הדרישה. בפיקים (ימים חמים מאד או קרים מאד) נזקקת המדינה לתוספת של y מגה-וואטים. את משק החשמל בונים על פי מקסימום הדרישה בפיקים ועוד קצת. אם תתבסס המדינה על אנרגיה פוסילית לספק את מרבית הדרישה ואת הפיקים תקצה לאנרגיה ממקורות מתחדשים, עלויות "הסל המאוחד" תהינה סבירות, עונות על הדרישות הסביבתיות ואותן יש להסדיר ברגולציה." - זו פסקה לא מדוייקת בכלל. 

 

את העלות של הפקת אנרגיה אפשר לחלק ל-2 גורמים - החזר אנרגיה להשקעת אנרגיה, או באופן כללי יותר - העלות הפיזית שלה, עלות טכנית , ובאופן רחב יותר העלות האקולוגית שלה, והחלק החברתי- איך נראים המוסדות החברתיים, ואיך זה מתורגם למחיר. 

 

לדוגמה - נניח שפחם נכרה במדינה בעלת שכר נמוך - אז העלות האנרגטית שלו תהיה דומה לפחם שנכרה במדינה עשירה (למעט צריכת האנרגיה של העובדים כצרכנים) - אבל העלות הכלכלית- שווקית שלו תהיה שונה.

 

העלות הכלכלית- שוקית שאתה רואה היום של מחירי אנרגיה היא פועל יוצא של הסדרים חברתיים. לדוגמה השפעות חיצוניות של דלק מחבצי לא נכנסות למחיר - וההשפעות יכולות להיות עלויות בריאות של זיהום אויר, עימעום עולמי, גשם חומצי, זיהום רדיו אקטיבי (כולל מקורות מים), וכמובן תרומה להתחממות עולמית. יש גם השפעות כלכליות וחברתיות - כמו העלות של הבטחה של צינורות גז, או עלות מלחמות שצריך כדי להבטיח הספקת נפט. אם ההסדרים החברתיים יתשנו - יתשנה גם מחיר הדלק המחצבי - ויתייקר לעומת חלופות מתחדשות. אולי אפילו יעבור אותם במחיר.

 

דלק מחצבי צפוי להתייקר מכמה סיבות בעתיד. וההתייקרות שלו צפויה כנראה להיות לא סתם לרמה יקרה יותר אלא למחיר הולך ועולה עם הזמן - מכמה סיבות:

- מסיבה פיזיקלית (שיא תפוקת הנפט) - העלות אנרגטית של הוצאת נפט ומחצבים אחרים מהאדמה הולכת ועולה לאחר שלב מסויים (בבארות נפט- בנקודה שקרובה לחצי המאגר) - נפט לא זורם כמו ברז שפותחים אותו ויוצאים מים, אלא שיש צורך להשקיע יותר ויותר אנרגיה ככל שהנפט נמוך יותר - הוא יותר כבד, יותר קשה לזיקוק, יותר קשה לשאיבה וכו'. 

- מסיבה אקולוגית - הבעיות שגורמים דלקים מחצביים לסביבה הטבעית יחריפו ככל שיש יותר תוצרי דלק מחצבי וככל שהסביבה רגישה יותר. - והמחיר שזה יגבה מהחברה האנושית ילך ויגדל.

- מסיבה חברתית- אקולוגית - לא רק שהבעיות יחריפו, אלא גם המודעות אל הבעיות תגדל, ויהיה יותר קשה להמשיך ולקיים המשך של החצנת עלויות  בלי התנגדות חברתית לזה - כלומר יהיה לחץ גדל והולך להפנים עוד ועוד עלויות חיצוניות לתוך מחיר הדלקים.

- מסיבה חברתית גאו פוליטית - ההשפעות הגאו פוליטיות של נפט - כמו זה שארה"ב "נלחמת בטרור" (בעצם - מבטיחה רזרבות של נפט לעצמה) אבל גם  ממנת את החברות שנתנגדות לה, - צפויות לייקר את מחיר הנפט. לדוגמה מדובר על כך שפיגוע בבית זיקוק גדול בסעודיה יקפיץ את מחיר הנפט ל כ- 200 דולר לחבית. שים לב - חצי מעתודות הנפט העולמיות מרוכזות ב 3 מדינות - סעודיה, איראן ועיראק. 

 - מסיבה דמוגרפית (לעשרות השנים הבאות לפחות) - יותר אנשים עם רמות ביקוש גבוהות יותר לאנרגיה - > עליה ביקוש - עליה במחיר. 

- מסיבות ספקולנטיות - אם המחיר צפוי לעלות וכולם יודעים את זה - הגיוני לא להפיק את כל היכולת ולחכות למחירים גבוהים יותר בעתיד.

 

מלבד זה, יש את העלויות האמתיות של אנרגיות מסוגים שונים - בהנחה שאנחנו משלמים מחיר מלא - שזה כיביכול אמור להיות המחיר בכלכלה מקיימת. 

 

 משק החשמל והאנרגיה כיום בנוי על ההנחה שהדרישה היא נתונה ושתמיד אפשר יהיה לספק אותה. בנקודה מסויימת בעתיד (אלא אם יגלו טכניקה של אנרגיה מאוד זולה, כמו היתוך גרעיני) - זה יצטרך להשתנות. 

 

מתי שהוא התחבורה והייצור (שכיום מקבלים דלק בנפרד משוק החשמל) יצטרכו גם הם להצטרף לשוק החשמל.  - כלומר תצטרך להפיק פי בערך 2-3 יותר חשמל ממה שמופק היום - או להפיק לקנות את האנרגיה הזאת ממקורות אחרים שאינם דלק מחצבי. 

 

יש צעדים רבים בתחום שימור האנרגיה ובתחום התחבורה והתכנון שיכולים להוריד מאוד הן את הדרישה הממוצעת לאנרגיה והן את הפיקים. - הם פעמים רבות יותר זולים מאשר פיתוח של עוד תחנות כוח - וכדאי ליישם אותם כעת, כאשר מחיר האנרגיה (ולכן גם חומרי הגלם) זול יחסית לעתיד. 

 

המדינה יכולה לסבדסד אנרגיה, אבל בסופו של דבר היא מסבסדת אנרגיה באמצעות מכירה של מוצרים שדורשים בעצמם אנרגיה. אם נסתכל לרגע על כל המדינות - ברור שאי אפשר לדוגמה לקיים כלכלה עולמית שצורכת יותר אנרגיה ממה שהיא מפיקה. אם המדינה משקיעה יותר אנרגיה בסבסוד הפקת אנרגיה - עדיין החזר האנרגיה להשקעת האנרגיה יורד  -משמעו יש פחות אנרגיה לכל דבר אחר - כלומר מחיר האנרגיה עולה.