הייתי בכנס לפני כמה חודשים. וזה דווקא יעניין את הקוראים.

בכנס דברו על זכויות יוצרים במוזיקה פופולארית.

היום יש בעיה רצינית עם המוזיקה בייחוד בארצות המזרח - ההעתקה של תקליטי המוזיקה נהפכה למכה. כאשר הייתי בביג'ין, בסין ראיתי ברחובות שמוכרים סרטי DVD ותקליטור מוזיקה מזוייפים בכמויות. הסינים מכרו ברחובות בייג'ין סרטי DVD שעוד בקושי יצאו כהקרנות בכורה בבתי הקולנוע בארצות הברית... ולא מבינים איך הם משיגים את הסרטים הכי חדישים שרק יוצאים לאקרנים. ולאור מצב זה מבינים כמה רשת האינטרנט פרוצה.

חוק זכויות היוצרים החדש מטפל למיטב ידיעתי בהנדסה חוזרת לגבי תוכנות, אבל בסין לא שמעו בכלל על חוק זכויות היוצרים האמריקאי שממנו נגזר החוק הישראלי החדש ועל קניין רוחני.

יש בסין בביג'ין את ה"סילק מרקט" - ובכמה יואן (שקול לכמה עשרות שקלים) אפשר לקנות מכשירי חשמל מזויפים, תקליטורים והכל.

אם כן נשוב לתעשיית המוזיקה ולכנס שבו ביקרתי.

הביאו את הדוגמא של יוצרים מפורסמים שנוהגים לשרבב בתוך השירים שלהם קטעים מפורסים של יצירות קלאסיות כמו למשל באך וכדומה.

מדונה נוהגת לעשות את זה הרבה. מכיוון שיצירות קלאסיות כמו באך למשל הן יצירות בנות כמה מאות בשנים - מותר לעשות את זה בלי לבקש זכויות יוצרים. ממי המדונה תבקש? מבאך שכבר מזמן לא חי? או מהיורשים שלו? יש גם התיישנות...

מדונה משלבת את היצירות הקלאסיות בתוך השירים שלה ומאוד קשה להבחין בשילוב. בכנס השמיעו לנו את היצירה ואת השיר של מדונה בצורה איטית ורק ככה יכולנו להבחין במיקס של השיר עם היצירה הקלאסית.

ויש גם אמנים ישראלים שנוהגים לעשות את זה - ובכלל שילוב של שירים ישנים שכבר עבר מעל 70 או יותר שנה מאז השיר הולחן או שילוב של שיר עממי שהיוצר הוא לא ידוע ולכן אין ממי לבקש רשות הוא נפוץ.

זוהי סוגייה מאוד מעניינת בנושא קניין רוחני. תוספת אחרונה בהחלט לסדרת הדיונים שהבאתי פה... בהצלחה לכולם ושמרו על תעשיית המוזיקה שלא יזייפו אותה!