פסק דין מעניין של בית המשפט העליון
(כל הזכויות שמורות לאתר נבו)
מיני-רציו:
תכנון ובנייה – הריסה – ביצועה
תכנון ובנייה – הריסה – צו הריסה מינהלי
משפט חוקתי – חוקי יסוד – מידתיות
בתי-משפט – רשות ערעור – מתי תינתן
המשיבים הם בעלים או מחזיקים של חלקות 312, 314 ו-316 בגוש 30614 במזרח י-ם, הגובלות בחלקה 315 עליה הוקם מבנה (להלן: הבניין) תוך חריגה מהיתר ותוך הפרת צו הפסקה מינהלי וצו הפסקה שיפוטי. לאור זאת, הוצא צו מינהלי להריסת הבניין (להלן: צו ההריסה). הליכים שונים שננקטו נגד צו ההריסה, לא צלחו. לביצוע צו ההריסה תכננו המבקשים לעשות שימוש בכלים מכניים כבדים שהשימוש בהם יחייב כניסה מדרך גישה המצויה בין החלקות ויצריך הריסה או פגיעה בגדרות המפרידות ביניהן. בימ'ש השלום דחה את בקשת המשיבים למתן צו מניעה זמני שיאסור על המבקשים לגרום להריסה או לפגיעה בגדרות ולהימנע מכניסה לחלקות אלה לשם ביצוע הריסה כלשהי. בר'ע על החלטה זו התקבלה ע'י בימ'ש המחוזי, ומכאן הבר'ע דנן.
בית המשפט העליון, (השופט י' דנציגר) דחה את הבקשה למתן רשות ערעור ופסק כי:
מבחינה מעשית, פתוחה בפני המבקשים הדרך לבצע את צו ההריסה בדרך יעילה פחות, אך גם פוגענית פחות כלפי קניינם של המשיבים, דרך העולה בקנה אחד עם עיקרון המידתיות, ובייחוד על מבחן 'האמצעי שפגיעתו פחותה', לפיו האמצעי שנבחר ע'י הרשות צריך להיות זה שפוגע בזכויות הפרט במידה המועטה ביותר.
לאחר מתן החלטת בימ'ש המחוזי בעניין הגישו דיירי הבניין ה'פ בה עתרו לסעד הצהרתי לפיו לא יוכלו המבקשים לבצע את צו ההריסה אלא באמצעות כלי הנדסי כבד מסוג 'קרשר', שכן לטענתם המבקשים הצהירו כי זו הדרך היחידה לבצע את צו ההריסה. בימ'ש המחוזי דחה את בקשת הדיירים, בקובעו כי ככל שמדובר בשיטת ההריסה, אין לדיירים כל אינטרס או מעמד. כנגד החלטה זו הוגשה בר'ע לבימ'ש זה, שנדחתה מהטעם שגם אם לא פעלו המבקשים כהלכה שעה שטענו כי ביצוע באמצעות הכלי האמור הנה דרך הביצוע האפשרית היחידה של ההריסה, וגם אם כיום אומרים הם דברים שונים, אין בכך כדי להקנות זכות כלשהי לדיירי הבניין שיכולה להקים להם עילה למניעת ההריסה. עמדת המבקשים ובימ'ש העליון בהחלטה הנ'ל היא הנותנת כי צו ההריסה יכול שיבוצע בדרך שאין בה משום פגיעה בקניין.
השאלות האם במסגרת ביצוע צו הריסה מינהלי מוסמכת הרשות לפגוע בקניינם של צדדים שלישיים והאם פגיעה זו הנה מידתית, עשויות להיות בעלת חשיבות, אך הן אינן נדרשות עוד לצורך ההתדיינות כאן. כלל הוא כי בימ'ש לא יידרש לשאלות ששוב אינן דרושות לצורך ההתדיינות הקונקרטית גם מקום שהן עשויות לעלות שוב בעתיד בהקשרים אחרים, למעט במצבים חריגים בהם קיים אינטרס ציבורי מובהק במתן הכרעה עקרונית גם מקום שהיא שוב אינה נדרשת להתדיינות הפרטית.
מסמכים נוספים:
לפסק-דין במחוזי (2008-02-05): ברע 3411/07 אברהים עמראן קואסמה נ' יו'ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, שופטים: צבי זילברטל
הוספת תגובה על "האם מותר לפגוע בנכסים של צד שלישי לצורך בצוע צו הריסה"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה