היי מור,

ראשית, תודה על ההתייחסות.

עניין ה"דייטים" שלי נכנס לתאור הדברים כאנקדוטה, שבאה בעיקר להדגיש את החשיבות והמשקל המופרזים לטעמי, שאנשים בעיר הזו (תל-אביב. בנתניה אולי הדברים עובדים אחרת... ) נותנים לרכב הפרטי. לא היתה לי כוונה להפוך את זה לעניין העיקרי...

אבל אם אתה כבר מעלה את הנקודה, אז אני אתייחס לדברים שהעלת - ואני אתחיל מהסוף.

אני לא ממהר להציג את עניין הרכב בכל שיחה ראשונה, אלא בהתאם לכיוון שהשיחה מתפתחת בו. אני כן חושב שנכון לשים דברים "על השולחן", במיוחד כאשר הנסיון מלמד שישנם רבים (במקרה זה, רבות) שהנושא הזה אקוטי עבורם. מה לעשות, בתוך עמי אני חי ואני מעדיף לא להגיע לפגישה ראשונה ולסיים אותה במפח נפש רק בגלל פרט טכני שבעיני הוא זניח ובעיני הצד השני הוא "ייהרג ובל יעבור" (המקרה הקיצוני היה שיחת היכרות שהתארכה לכמעט שעה וחצי והסתיימה ב-3 משפטים חד-משמעיים אחרי שהזכרתי את העובדה שאין לי מכונית...).

מהנסיון המצטבר, אני יכול להבין (גם אם לא בהכרח להסכים) עם הסיבות לפסילה הזו. מכונית נתפסת בקרב חלקים גדולים בציבור בישראל כסמל מעמד - כלכלי וחברתי. אדם ללא מכונית נתפס בעיני אחרים (שוב, בהכללה...) כחסר אמצעים, "חסכן", תלותי או מוגבל. בעיני רבים, השיקול המעשי כלל לא זוכה להתייחסות וכפי הנראה אלו הן גם חלק מן הסיבות שהשימוש ברכב הפרטי כה נפוץ כאן - באופן לא פרופורציונלי לצרכים האמיתיים.

לעניין הדייטים עצמם... אני יוצא עם נשים, למרות ועל-אף שהן יודעות שאין לי רכב ממונע, כך שהמצב לא כל כך נואש.  

ואם אני מסתמן כמישהו עם אישיות של "בלי רכב", אולי זה אכן חלק מהאישיות שלי - אבל אז אני בהחלט ארצה שזו שתבחר להיות איתי תדע מה היא מקבלת, לטוב ולרע...

צטט: morsagmon 2008-06-23 16:41:19

עומר,

בקשר לבחורות שנמנעות לצאת איתך בגלל שאין לך רכב, אני תמה. 

אולי הבעיה היא שעוד לפני הדייט הראשון אתה מסתמן כמי ש "בלי רכב" מהווה חלק מהאישיות שלו?!...

 

הנה איך אני מציע לך להתמודד עם ההתנגדות:

לפני הדייט הראשון, היא לא צריכה בכלל לדעת איך אתה אוסף אותה, אם נקבע שאתה אוסף אותה.

אם נקבע (או שהיא מבקשת) שתאסוף אותה - אין בעיה.

תגיע אליה במונית/אופניים/אוטובוס, ותאסוף אותה לתוך מונית.

במהלך הדייט הראשון היא תכיר אותך, וגם תלמד שאתה ללא רכב, ואם מכל מה שהיא לומדת עליך היא בוחרת שלא להמשיך בגלל שאין לך רכב - תברך! ממילא אתם לא ראויים זה לזו.

 

בהצלחה!

מור

 אני לא חושב שהבעיה כאן היא במידת ההתאמה של התוכנית לתל אביב, אלא במידת הרצון של תל אביב בתוכנית.

ראש העיר הנוכחי מקדם פיתוח של שבילי אופניים, בו בזמן שהוא מקדם גם פיתוח של חניוני ענק במרכז העיר במקום בשוליה. תושבי העיר והיוממים המגיעים אליה זועקים לשמיים נגד מצוקת החניה בעיר, אבל לא מוכנים לשלם אפילו על חניה (הדוגמה הקרובה ביותר שאני יכול לתת היא קניון רמת אביב שהחליט לגבות עבור חניה החל מהשעה הראשונה וזכה לקיתונות של ביקורת בעיקר מתושבי השכונה בטענה שהקניון משמש אותם לסידורים ועכשיו זה יעלה להם ביוקר. האפשרות של הליכה של כמה דקות ברגל, בין הבית והקניון, בכלל לא עלתה על הפרק...).

העיר הזו מונעת כיום ע"י תדמית. איפה אני גר, איפה אני עובד, איפה אני אוכל - ועל איזו מדרכה אני מחנה את המכונית שלי. הכל סמלים ותדמיות. אוטובוס זה לא ממש IN (אלא אם אתה מחבק עצים).

אני חייב לציין שכמי שגר בעיר הזו, אין לי מושג מי המועמדים לבחירות (שהן בעוד 4 וחצי חודשים בסך הכל), לא כל שכן מהו מצעם בכלל, וזה הנוגע להיבטים סביבתיים/תחבורתיים בפרט. לא נראה לי שיש באמת מועמד שמייצר מספיק רעש בחירות סביב הנושא הזה, כדי שאני אשים לב אליו.

בעניין מחירי הנפט... אם השיקול היה כלכלי-פרקטי, האוטובוסים כבר מזמן היו מלאים בנוסעים (במיוחד בהתחשב בעובדה שמחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית לא ממש השתנו בשנתיים האחרונות, למרות האמרת מחירי הדלק...), מה שאולי היה גורר מחאה ציבורית (של ציבור הנוסעים ה"חדש") על התשתית הקיימת ומביא לשיפור.

הבעיה היא שרבים משנים את דפוסי ההתנהגות שלהם מ"חוסר ברירה" ולא מתוך מחשבה קדימה. לפי הרעיון שלך, המעבר לתחבורה ציבורית לא יהיה מתוך המחשבה שזו הבחירה ה"נכונה יותר", אלא מתוך אילוץ של הבחירה ה"זולה יותר" - בהזדמנות הראשונה שתהיה להם, הם יחזרו למנהגים הישנים ולמכונית הפרטית.

התוכנית הזו זולה ומודגמת היטב במספר רב של מקומות בעולם. היא מודגמת במקומות עם שכר נמוך יותר ועם שכר גבוה יותר ועם שכר דומה לזה שיש בישראל. בערים גדולות יותר וקטנות יותר.

 

והשאלה היא

 

א. מה רע בתוכנית הזו ? מדוע מה שמתאים לפורטלנד וקוריטיבה לא טוב לתל אביב

ב. אם אין בזה דבר רע, איך אפשר לקדם את זה - כאן בקפה, בשיח הציבורי וביישום בשטח

 

הבחירות בתל אביב הן ב-11.11.08  אם זה לא יתגבש למהלך ציבורי פוליטי עד אז, אז כנראה שנצטרך לחכות עוד 5 שנים, או למחירי נפט גבוהים מספיק כדי שאפילו בתל אביב תהיה תחבורה ציבורית טובה.  

 

 

כשאתה אומר זול יותר - אתה צריך להתחשב גם במה שכלכלנים קוראים - מחיר הזמן. אם יש לי 3 שעות פנאי ביום,  ומשכורת גבוה, אז שעה שהולכת לאיבוד שווה הרבה. אם אני פנסיונר להבדיל, אז שעה שהולכת לאיבוד היא הרבה פחות חשובה.

נכון - אנשים לא עושים חישוב כלכלי - אלא חישוב לפי תדמיות - ככה הם מבזבזים לדוגמה המון זמן כדי להרוויח כסף שעולה להם להחזיק רכב שאמור לחסוך להם זמן. אנשים לא מחשיבים כל מיני דבים פנימה - הם לא "איש כלכלי" אלא מונעים על ידי רגשות ואופנות. 

מחיר הנפט , גם אם ירד בגלל פיצוץ בועה ישוב ויעלה בגלל שיקולי פיזיקה, דבר שייקר לא רק את הנפט לנסיעות אלא גם את מחיר המכונית, התחזוקה שלה וגם את המחיר הראלי שכל זה גובה - כי גם מזון יתייקר.

הנושא של המשאיות לדוגמה - בסוף יוביל לעליית מחירים של כלל המוצרים כלומר למיתון כלומר לפחות כסף שאפשר להוציא סתם כך על רכב ועל סמלי סטטוס אחרים.

שבילי האופניים הם דוגמה טובה, הם לא נסללו בגלל שמישהו בעירייה הגיע למסקנה "פתאום" שזה רעיון מצויין, אלא בגלל לחץ ציבורי מאסיבי,  שכלל לדוגמה רכיבות מאסה קריטית

וגם אז - העירייה עשתה מה שקל - שמה שבילים בשדרות ובפרקים וציירה על מדרכות - אפילו בחלק מהמקומות לא אוכפים חניית רכבים על זה.  

אותו דבר כאן, אם יהיה לחץ ציבורי מאורגן וזה יפומפם לציבור והוא ידרוש את זה ויהיה גם מנוף פוליטי (מועמד אחר) - אז יהיה, אם לא - אז למה שראש העיר ישנה משהו?

אגב , זה לא חייב להיות תל אביב - זה יכול להיות לדוגמה גם ראשון או רחובות - אם כי סביר פחות ששמה זה יקרה.

צריך לשים פרופורציה, השיח הסביבתי רק מתחיל להכנס לארץ. מחיר הנפט רק מתחיל לעלות, החלופות הסביבתיות בפוליטיקה רק מתחילות לזחול על ארבע, זה יקח עוד זמן אבל הכיוון ברור.

ב-400 ו 600 דולר לחבית, יסעו במכונית רק מי שהיום נוסעים במסוק.