בתחילת החודש הרציתי בכינוס ראשון מסוגו בנושאי שיווק ומיתוג שהתנהל ברובו בתוך רכבת מהירה אשר נסעה מהולנד לבלגיה ובחזרה, במשך 24 שעות רצופות מהן רק שלוש שעות שינה. קראו לו BrandFuel24 ( http://www.brandfuel24.nl/ ). היינו עשרה מרצים, מקוריאה עד בריטניה, שהשתתפו באירוע בהשראת סדרת הטלוויזיה "24" וניהלו דיאלוג תוסס עם מנהלי שיווק ומנהלי מותג מחברות מובילות כמו היינץ והייניקן על תופעות, גישת ושיטות עכשוויות. לי אישית היה עיניין מיוחד בכינוס כיוון שהמארגנים חילקו לכל המשתתתפים את הספר החדש שלי:  "Outsmart the MBA Clones"( http://www.outsmart-mba-clones.com ).

כינוס בתוך רכבת נוסעת? "אנחנו לא יכולים רק לדבר על חדשנות בלי להיות חדשניים בעצמנו" אמר לי ליאו ואן-סיסטר, אחד המארגנים, שהוא יועץ נחשב לנושאי מיתוג ל- T-Mobile, Bacardi ואחרים ובעבר מנהל בכיר מאוד בחברות בינלאומיות כמו Friesland Foods, Frico, Douwe Egberts. מה הערך המוסף של החדשנות הזו? "חוויה לא שגרתית, תדלוק מקצועי אינטנסיבי במשך יממה ותקשורת בלתי אמצעית עם קולגות ועם נבחרת מומחים בינלאומית" הוא אומר.

אני מודה שהיו לי כמה חששות לפני האירוע אבל הקונספט המוזר אך המאורגן למופת עבד בגדול והתגובות של המשתתפים היו נלהבות מאוד.

זה לא מפתיע שנושא מרכזי בכנס היה החדשנות בשיווק ובמיתוג. ההתעסקות הזאת הובילה אותי לכמה מסקנות מפתיעות שאני רוצה לשתף איתכם.

דבר מוזר קרה לחדשנות בזמן האחרון: היא הגיעה אל המיין סטרים. היום, גם חברות ומנהלים שלא יהיו חדשניים אפילו אם תעמידו אותם מול כיתת יורים, יודעים לומר שאי אפשר להצליח היום בלי חדשנות. בהתחלה, איפהשהו בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, זה היה חדשני להיות חדשן. רק מעטים ונועזים עשו את זה. זו היתה מהפיכה. מהפיכה נגד התכנון האסטרטגי שהפך ללא רלבנטי בשווקים מאוד תחרותיים, דינאמיים ומשתנים במהירות. חברות נאלצו לשנות את התכניות האסטרטגיות עוד לפני מימושן כיוון שהתנאים בשוק השתנו בינתיים. התברר שאם אתה חושב ומתכנן כמו המתחרים שלך אתה בסוף גם פועל כמו המתחרים שלך ו... זה לא מביא לך יתרון עליהם.

בתנאי התחרות הצפופה והגלובלית בשווקים המפותחים, התברר מהר מאוד שאין יותר "צרכים בלתי מסופקים של צרכנים" שאפשר לספק ולהצליח. ברוב ענפי השיווק אנחנו עוסקים בסיפוק מחדש של צרכים כבר מסופקים. לכן אנחנו צריכים להמציא ערך מוסף על מה שכבר קיים בשוק כדי לשכנע את הצרכן שההצעה שלנו טובה יותר. צריך להיות בה משהו חדש ובשביל זה אנחנו צריכים חדשנות.

חברות מובילות סגרו את מחלקות התכנון ושלחו את המנהלים שלהן לסדנאות יצירתיות.

אבל החדשנות, כמו כל חידוש ש"תופס" עברה את כל השלבים בתהליך אימוץ החידושים של רוג'רס (שעדיין עובד ברוב המקרים – רק מהר יותר) והגיעה אל המיין סטרים. היום להיות חדשן זה שמרני. מסכנה החדשנות – הממסד אימץ אותה. עכשיו יש אפילו תארים אקדמיים בחדשנות.

אבל "האמצע המוקדם" וה- "אמצע המאוחר" שלא לדבר על ה- "נשרכים מאחור" בעולם העסקים, לא בנויים לחדשנות אמיתית מפני שהם שמרניים מטבעם. אימת הצורך בחדשנות מביאה אותם לרדיפה אחרי חידושים של אחרים בניסיון לאמץ אותם. הם עושים דברים שנחשבים חדשניים למרות שהם כמובן כבר לא חדשים – כי מישהו אחר עשה אותם קודם. לאחרונה למשל, מנהלים כותבים בלוגים וחברות מחפשות חברים בפייסבוק, מעלות סרטים כאילו-ויראליים ליוטיוב ומשתפים צרכנים בסדנאות פיתוח מוצר. הם מרגישים מה זה חדשניים ועדכניים, בדיוק כמו המתחרים שלהם. קצת פאטתי.

למרות כל מה שסיפרו לכם בסדנאות חדשנות, המצאתיות ודומותיהן על זה שכל אחד יכול להיות יצירתי, זה קצת רחוק מהמציאות. לרוב האנשים וגם לרוב המנהלים יש יצירתיות מוגבלת וגם כשהם מתאמצים להיות יצירתיים הם איכשהו מגיעים לאותם רעיונות כמו המתחרים שלהם. אם הדרישה לחשוב מוץ לקופסה מלחיצה אתכם – אתם צודקים. הרוב הגדול של האנשים לא מסוגלים לחשוב מחוץ לקופסה.

מלקולם גלדוול כתב: "אם כולם צריכים לחשוב מחוץ לקופסה כנראה שמשהו לא בסדר עם הקופסה". וזה נכון! הקופסה שלכם התיישנה. ארגז המושגים, הגישות והכלים שרכשתם בלימודי העסקים והשיווק התיישנו, משתי סיבות. האחת, המציאות השתנתה, התחרות והצרכנים השתנו. השניה, כולם משתמשים בהם ובשוק תחרותי זה מוביל למבוי סתום.

הדרך הפרקטית לרוב המנהלים לצאת מקופסה שהתיישנה ולהיות חדשניים היא לא להתאמץ לחשוב מחוץ לקופסה אלא להשתמש בקופסה חדשה, בסט חדש ואלטרנטיבי של מושגים, גישות ושיטות. עצם העובדה שאפשר "להחליף קופסה" היא חוויה פוקחת עיניים. מסתבר שהקופסה המקורית לא היתה תורה מסיני ואז תיתכן גם קופסה שלישית ורביעית. בניגוד למקצועות כמו רפואה והנדסה, בעסקים, ניהול ושיווק דרכי חשיבה ופעולה מאבדות את יעילותן התחרותית ככל שיותר מנהלים משתמשים בהן ויש להן תוחלת חיים מוגבלת. כך, כשכולם עושים "מיצוב" או "מיתוג" השיטות האלה מאבדות מעוצמתן ומהאפקטיביות שלהן. משפט הפתיחה של הספר האחרון שלי, אשר מציע קופסה חדשה כזו של גישות וכלים, אומר: "הספר הזה לא יהיה רלבנטי בעוד חמש שנים". אני חושב שזו אמירה מדויקת.

מעבר לזה, עכשיו כשהחידוש ב"חדשנות" כבר כהה, הגיע הזמן להיפטר מהחדשנות כ- "באז" מצד אחד, וכמעוררת חרדה מצד שני. אחרי הכל חדשנות אמורה להיות משחק יצירתי באפשרויות חדשות שצריך להיעשות בקלילות, בהתלהבות ובשמחה. כתרופה ראשונה לפאניקת החדשנות אני מציע להחליף את הרדיפה אחר חדשנות בחזרה אל המקורות שלה ולשאול לעיתים קרובות יותר שאלות פשוטות כמו: מה הלקוחות שלי עשויים לאהוב מחר? במה אני יכול להעשיר את חייהם, לשמח אותם, להפתיע ולרגש אותם?

להשראה אני מצרף צילום של כוסות לקוניאק שעיצבה ב- 2004 המעצבת הדנית הצעירה ריקה הייגן. לחיים!

*   *   *

לתכנים נוספים באותה רוח:  www.advantagizers.com

ליצירת קשר ישיר:  dan@advantagizers.com

אומר: "הספר הזה לא יהיה רלבנטי בעוד חמש שנים".

אני חושב שזו אמירה מדויקת.

האם זו באמת אמירה מדויקת כשאנחנו מדברים על חדשנות,

מה היא חדשנות בכלל, אם אמירה תיהייה מדויקת לחמש שנים.

חדשנות היא נכונה להיום, לרגע זה, כי ברגע שחדשנות יצאה לאוויר מאותו הרגע

החיקויים רק גדלים, והחדשנות המשוכפלת כבר איננה חדשנות יותר,

אלא חלק מהיסטוריה

שאולי הספיקה לעשות קופה בדרך או לא.

חדשנות בפרסום מיתוג תדמית שיווק קידום מכירות וגם ביחסי ציבור

צריכה להשתנות מהרגע להרגע, כי באותו הרגע שהפסיקה להתחדש

היא בעצם מתחילה לצעוד לאחור ונהפכת להיסטוריה, שניתן ללמד עליה אולי לחקות ואולי לחקור, ואולי לכתוב ספר, אבל כבר איננה יותר חדשנות.

בפרט היום שהחדשנות עוברת במהירות השידור באינטרנט

חדשנות חייבת להיות און ליין, ולא אחרת.

מצוין ! חשוב ! מדויק !

תודה.

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=995249&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0  דיון בהארץ 23.6.08

ארבע שגיאות נפוצות בניהול חדשנות מאת מורגן מקול הבן השגיאה הראשונה של מנהלים היא שהם חושבים שעליהם לייצר חדשנות בעצמם. כיום אנחנו לפחות יודעים מה אסור לעשות >> בפני מנהלים המובילים חדשנות עומדים אתגרים לא פשוטים. אמנם אין נוסחה אחידה להצלחה, אבל החדשות הטובות הן שכיום אנחנו יודעים מה אסור לעשות. בארגונים הזקוקים לחדשנות - טכנית או אחרת - כדי לשמור על היתרון התחרותי שלהם, שגיאות ניהוליות מסוימות הן שכיחות מאוד. לפניכם ארבע מהשגיאות הנפוצות ביותר:

1. בלבול לגבי תפקיד המנהל. השגיאה המשמעותית ביותר - וזו שיכולה להיות בסיס להרבה שגיאות אחרות - היא ההנחה של מנהלים המגיעים מהתחום הטכני כי עליהם לייצר חדשנות בעצמם, במקום ליצור סביבה שבה יכולים אחרים לייצר אותה.

ארגונים תורמים לשכיחותה של השגיאה הזו כשהם מקדמים רק אנשים בעלי יכולות טכניות מעולות, מצפים ממנהלים לחלק את זמנם בין ניהול של עובדים לבין עבודה טכנית, ומתגמלים תרומות אישיות על חשבון הישגים ברמה הניהולית.

2. מיקוד צר מדי. גם מנהלים שמכירים בכך שתפקידם אינו כבר מסתכם בתרומה אישית, עושים טעויות כשהם מתמודדים עם הדרישות של התפקיד החדש. בשלב קביעת הכיוון, למשל, מנהלים מסוימים מתמקדים בחידושים טכניים ומתעלמים מצורכי הלקוח, ומעניינים הקשורים בפונקציונליות, אמינות ועלות. אחרים קובעים כיוון רק במונחים של יעדים ולוחות זמנים, בלי ליצור תחושת שליחות ובלי לרגש את העובדים ולעורר בהם השראה.

מנהלים שבשלב מוקדם יותר של הקריירה שלהם ניהלו פרויקטים בתחום הטכני, מתמקדים לעתים קרובות בניהול של בעיות טכניות, ושוכחים (או כלל לא מבינים) כי עמדת הניהול שבה הם נמצאים דורשת מהם לפעול בהקשר רחב ומורכב יותר, הכולל את תחומי המכירות, השיווק והמימון.

דוגמה מצוינת לכך היא מה שקרה במרכז המחקר של זירוקס בפאלו אלטו (PARC) בשנות ה-70. המדענים של PARC פיתחו מספר חסר תקדים של המצאות פורצות דרך בתחום המחשבים, בהן תפריטי הפופ-אפ, העכבר והאייקונים, ממשקים גרפיים למשתמשים, מעבדי תמלילים ידידותיים ומחשבים מקושרים ברשת.

עם זאת, המדענים של PARC לא הצליחו לשכנע את המנהלים במטה כי המוצרים שפיתחו יכולים להיהפך להצלחות מסחריות. בצר להם, המנהלים הציגו את ההישגים שלהם למישהו שהיה מסוגל להעריך את הגאוניות הטכנית שלהם - סטיב ג'ובס מחברת אפל. בסופו של דבר, PARC סיפק לג'ובס את ההשראה לפיתוח מחשב המקינטוש. לימים אמר ג'ובס כי זירוקס היתה יכולה להחזיק בתעשיית המחשבים כולה, ולהיות המיקרוסופט של שנות ה-90. ג'ובס מצוטט בספרו של מייקל הילטזיק מ-"Dealers of Lightning: Xerox PARC and the Dawn of the Computer Age". במציאות, מצבה של זירוקס הלך והידרדר, ורק באחרונה היא החלה להתאושש.

3. מסרים סותרים. מנהלים שאינם מבינים את החשיבות הסמלית של ההנהגה נוטים לצאת בהכרזות ערכיות שהם אינם מתכוונים לעמוד בהן, או להעביר לעובדים מסרים סותרים. כשההכרזות הערכיות האלה נבדקות על ידי העובדים הכפופים להם, והפער בין המלים למעשים מתגלה, העובדים מגיבים בציניות. למשל, כשמנהלים אומרים שהם מעריכים התנסויות, נטילת סיכונים וכישלונות אינטליגנטיים, אבל מתגמלים רק אנשים המשיגים תוצאות מוצלחות, המסר שעובר הוא שרק התוצאה חשובה.

מנהלים חדשים רבים, בעיקר כאלה המגיעים מרקע טכני, לא מעריכים במידה מספקת את ההשפעה של העמדות והפעולות שלהם בקביעת ערכי הארגון. הערכים הללו, בין אם הם מועברים בצורה מודעת או לא, משפיעים על תרבות החידושים של הארגון, על המוכנות שלו לקחת סיכונים, על ראיית החשיבות של שירות הלקוחות ועל הכבוד ההדדי ושיתוף הפעולה בין המחלקות השונות בארגון.

4. מדיניות של אי התערבות בפיתוח כישרונות. מנהלים מסוימים פועלים תחת ההנחה השגויה כי אנשים מוכשרים תמיד יפתחו את עצמם. בשל הנחה שגויה זו, הם לא מקדישים מספיק זמן ומרץ לסיוע לכפופים להם להתפתח ולהתקדם. מחקרים מראים מעבר לכל ספק כי למנהל הישיר תפקיד מרכזי בקביעת מידת ההתפתחות האישית של העובד.

קידום עובדים מוכשרים יכול להתבצע בעזרת קואוצ'ינג. מלבד קואוצ'ינג של אחד-על-אחד, על המנהלים לקבוע סדרי עדיפויות בתחום קידום הכישרונות. על המנהלים לחלק את המטלות בין העובדים בצורה חכמה, לאפשר להם לבצע החלטות בעצמם, לאפשר להם לקחת סיכונים, לקבוע יעדים מאתגרים ולהקל עליהם את הגישה למשאבים הנחוצים.

-

הכותב הוא מרצה בבי"ס למינהל עסקים מרשל באוניברסיטת דרום קרוליינה

-

הבעיה: למנהלים נדמה שעליהם ליצור חדשנות במקום לנהל אותה, הם ממוקדים מדי בעבודה שלהם, מעבירים מסרים סותרים ולא מתערבים בפיתוח כשרונות.

הפתרון: להיות מודעים לארבע השגיאות ולהשתדל להימנע מהן.

הדרך: לזכור לייצר סביבה שמאפשרת חדשנות, לייצר מסרים עקביים, לבחון את תפקידם בהקשר רחב ולעודד כישרונות באופן פרואקטיווי.

היי

 רציתי להגיב לחלקים מסוימים בפוסט שלך אני ברשותך אשתמש בצבע כחול

בתחילת החודש הרציתי בכינוס ראשון מסוגו בנושאי שיווק ומיתוג שהתנהל ברובו בתוך רכבת מהירה אשר נסעה מהולנד לבלגיה ובחזרה, במשך 24 שעות רצופות מהן רק שלוש שעות שינה. קראו לו BrandFuel24 ( http://www.brandfuel24.nl/ ). היינו עשרה מרצים, מקוריאה עד בריטניה, שהשתתפו באירוע בהשראת סדרת הטלוויזיה "24" וניהלו דיאלוג תוסס עם מנהלי שיווק ומנהלי מותג מחברות מובילות כמו היינץ והייניקן על תופעות, גישת ושיטות עכשוויות. לי אישית היה עיניין מיוחד בכינוס כיוון שהמארגנים חילקו לכל המשתתתפים את הספר החדש שלי:  "Outsmart the MBA Clones"( http://www.outsmart-mba-clones.com ).

כינוס בתוך רכבת נוסעת? "אנחנו לא יכולים רק לדבר על חדשנות בלי להיות חדשניים בעצמנו" אמר לי ליאו ואן-סיסטר, אחד המארגנים, שהוא יועץ נחשב לנושאי מיתוג ל- T-Mobile, Bacardi ואחרים ובעבר מנהל בכיר מאוד בחברות בינלאומיות כמו Friesland Foods, Frico, Douwe Egberts. מה הערך המוסף של החדשנות הזו? "חוויה לא שגרתית, תדלוק מקצועי אינטנסיבי במשך יממה ותקשורת בלתי אמצעית עם קולגות ועם נבחרת מומחים בינלאומית" הוא אומר.

אני מודה שהיו לי כמה חששות לפני האירוע אבל הקונספט המוזר אך המאורגן למופת עבד בגדול והתגובות של המשתתפים היו נלהבות מאוד.

זה לא מפתיע שנושא מרכזי בכנס היה החדשנות בשיווק ובמיתוג. ההתעסקות הזאת הובילה אותי לכמה מסקנות מפתיעות שאני רוצה לשתף איתכם.

דבר מוזר קרה לחדשנות בזמן האחרון: היא הגיעה אל המיין סטרים. היום, גם חברות ומנהלים שלא יהיו חדשניים אפילו אם תעמידו אותם מול כיתת יורים, יודעים לומר שאי אפשר להצליח היום בלי חדשנות. בהתחלה, איפהשהו בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, זה היה חדשני להיות חדשן. רק מעטים ונועזים עשו את זה. זו היתה מהפיכה. מהפיכה נגד התכנון האסטרטגי שהפך ללא רלבנטי בשווקים מאוד תחרותיים, דינאמיים ומשתנים במהירות. חברות נאלצו לשנות את התכניות האסטרטגיות עוד לפני מימושן כיוון שהתנאים בשוק השתנו בינתיים. התברר שאם אתה חושב ומתכנן כמו המתחרים שלך אתה בסוף גם פועל כמו המתחרים שלך ו... זה לא מביא לך יתרון עליהם.

לדעתי זה מפני שאנשים מוצפים בפרסומות והבטחות בכל רגע נתון בכל מיני פורמטים הם מפתחים דחיה ולא רואים את המסר פשוט בורחים מהצונמי הפרסומי לכן צריך כל הזמן לחפש את תשומת ליבו של הצרכן ו"להתחדש"

בתנאי התחרות הצפופה והגלובלית בשווקים המפותחים, התברר מהר מאוד שאין יותר "צרכים בלתי מסופקים של צרכנים" שאפשר לספק ולהצליח. ברוב ענפי השיווק אנחנו עוסקים בסיפוק מחדש של צרכים כבר מסופקים. לכן אנחנו צריכים להמציא ערך מוסף על מה שכבר קיים בשוק כדי לשכנע את הצרכן שההצעה שלנו טובה יותר. צריך להיות בה משהו חדש ובשביל זה אנחנו צריכים חדשנות.

חברות מובילות סגרו את מחלקות התכנון ושלחו את המנהלים שלהן לסדנאות יצירתיות.

אבל החדשנות, כמו כל חידוש ש"תופס" עברה את כל השלבים בתהליך אימוץ החידושים של רוג'רס (שעדיין עובד ברוב המקרים – רק מהר יותר) והגיעה אל המיין סטרים. היום להיות חדשן זה שמרני. מסכנה החדשנות – הממסד אימץ אותה. עכשיו יש אפילו תארים אקדמיים בחדשנות.

אבל "האמצע המוקדם" וה- "אמצע המאוחר" שלא לדבר על ה- "נשרכים מאחור" בעולם העסקים, לא בנויים לחדשנות אמיתית מפני שהם שמרניים מטבעם. אימת הצורך בחדשנות מביאה אותם לרדיפה אחרי חידושים של אחרים בניסיון לאמץ אותם. הם עושים דברים שנחשבים חדשניים למרות שהם כמובן כבר לא חדשים – כי מישהו אחר עשה אותם קודם. לאחרונה למשל, מנהלים כותבים בלוגים וחברות מחפשות חברים בפייסבוק, מעלות סרטים כאילו-ויראליים ליוטיוב ומשתפים צרכנים בסדנאות פיתוח מוצר

(לי זה נשמע מאוד מוכר זה נראה כמו שיווק ישיר הנסיון "לעקוף " את הפורמט הפרסומי להמונים המדיה לפרסום "אישי" ותר כבר לא לוקחים את הצרכן כמובן מאליו . הם מרגישים מה זה חדשניים ועדכניים, בדיוק כמו המתחרים שלהם. קצת פאטתי.

למרות כל מה שסיפרו לכם בסדנאות חדשנות, המצאתיות ודומותיהן על זה שכל אחד יכול להיות יצירתי, זה קצת רחוק מהמציאות. לרוב האנשים וגם לרוב המנהלים יש יצירתיות מוגבלת וגם כשהם מתאמצים להיות יצירתיים הם איכשהו מגיעים לאותם רעיונות כמו המתחרים שלהם. אם הדרישה לחשוב מוץ לקופסה מלחיצה אתכם – אתם צודקים. הרוב הגדול של האנשים לא מסוגלים לחשוב מחוץ לקופסה. מחוץ לקופסה זה אומר שאולי מודל פרסומי הקיים צריך להשתנות לפי דעתי ודעתם של אנשים נוספים שמבינים יותר ממני הצרכן שומר על הכיסים בזמן של טלטלה כלכלית שההון נמצא אצל מעטים והרוב מרוששים או שורדים החדשנות צריכה לבוא ממקום של מה יוצא לך(הצרכן) מזה שתקנה אצלינו איך נוכל לשתף פעולה במקום להתחרות רק על הכיס שלך הצרכן צריך להיות ערך מוסף שאותו הצרכן צריך באופן נואש

מלקולם גלדוול כתב: "אם כולם צריכים לחשוב מחוץ לקופסה כנראה שמשהו לא בסדר עם הקופסה". וזה נכון! הקופסה שלכם התיישנה. ארגז המושגים, הגישות והכלים שרכשתם בלימודי העסקים והשיווק התיישנו, משתי סיבות. האחת, המציאות השתנתה, התחרות והצרכנים השתנו. השניה, כולם משתמשים בהם ובשוק תחרותי זה מוביל למבוי סתום.

הדרך הפרקטית לרוב המנהלים לצאת מקופסה שהתיישנה ולהיות חדשניים היא לא להתאמץ לחשוב מחוץ לקופסה אלא להשתמש בקופסה חדשה, בסט חדש ואלטרנטיבי של מושגים, גישות ושיטות. עצם העובדה שאפשר "להחליף קופסה" היא חוויה פוקחת עיניים. מסתבר שהקופסה המקורית לא היתה תורה מסיני ואז תיתכן גם קופסה שלישית ורביעית. בניגוד למקצועות כמו רפואה והנדסה, בעסקים, ניהול ושיווק דרכי חשיבה ופעולה מאבדות את יעילותן התחרותית ככל שיותר מנהלים משתמשים בהן ויש להן תוחלת חיים מוגבלת. כך, כשכולם עושים "מיצוב" או "מיתוג" השיטות האלה מאבדות מעוצמתן ומהאפקטיביות שלהן. משפט הפתיחה של הספר האחרון שלי, אשר מציע קופסה חדשה כזו של גישות וכלים, אומר: "הספר הזה לא יהיה רלבנטי בעוד חמש שנים". אני חושב שזו אמירה מדויקת. המפרסמים משתגעים כדי למשוך את תשומת ליבו של הצרכן שכל מה שהם צריכים למצוא מה הדבר שצרכן הכי זקוק לו אם תענהעל הצורך הזה תביא לשורותך צרכנים נאמנים לשנים בלי לחפש חשנות

מעבר לזה, עכשיו כשהחידוש ב"חדשנות" כבר כהה, הגיע הזמן להיפטר מהחדשנות כ- "באז" מצד אחד, וכמעוררת חרדה מצד שני. אחרי הכל חדשנות אמורה להיות משחק יצירתי באפשרויות חדשות שצריך להיעשות בקלילות, בהתלהבות ובשמחה. כתרופה ראשונה לפאניקת החדשנות אני מציע להחליף את הרדיפה אחר חדשנות בחזרה אל המקורות שלה ולשאול לעיתים קרובות יותר שאלות פשוטות כמו: מה הלקוחות שלי עשויים לאהוב מחר? במה אני יכול להעשיר את חייהם, לשמח אותם, להפתיע ולרגש אותם?

חבר יקר הדבר שיכול לגרום להם אושר ושמחה בחייהם לרגש אותם ולהפתיע אותם זה ....................כסףףףףף אם הם ירוויחו בזמן שהם מוציאים כסף על המוצר שלך "הוצאה לשם הכנסה" הם יהיו לקוחות נאמנים זו חדשנות

על המוצר להיות מצויין ובעל תרומה אמיתית להמונים ומפה השמים הם הגבול

יום מקסים שיהיה לך מאמר מצויין ואמיץ

חבר יקר הדבר שיכול לגרום להם אושר ושמחה בחייהם לרגש אותם ולהפתיע אותם זה ....................כסףףףףף אם הם ירוויחו בזמן שהם מוציאים כסף על המוצר שלך "הוצאה לשם הכנסה" הם יהיו לקוחות נאמנים זו חדשנות

על המוצר להיות מצויין ובעל תרומה אמיתית להמונים ומפה השמים הם הגבול

צודקת במאה אחוז, ואותו החוק להמונים בדיוק יכול גם על עולם הפרסום

רק פרסום אפקטיבי שיביא תמורה בפועל למפרסם (לזה ששילם כסף עבור הפרסום!) 

יוכל להיכנס תחת ההגדרה

"הוצאה לשם הכנסה"

וכול פרסום שיביא רק הקלקות, כניסות, דיבורים, סטטיסטיקות, גרפים חכמים, סיפורים ושאר מעשיות לא יהייה רלוונטי

חדשנות בעולם הפרסום, שיווק, מיתוג, תדמית, יחסי ציבור זה בשורה תחתונה:

פרסום אפקטיבי - פרסום המביא הפניות עסקיות וסגירת עסקאות בפועל - נקודה.

אתה בעל המפעל המייצר, בעל העסק הקטן או הגדול שנותן שרות,

אתה שמזמין ומשלם בכסף טוב היום עבור פרסום, מיתוג, תדמית, יחסי ציבור 

מבחינתך רק מבחן התוצאה ידבר.

כמה הגוף החיצוני שלקחת עבור קידום המכירות לעסק שלך

שילם או ישלם עבור פרסום, מיתוג, תדמית, יחסי ציבור לקדם את המוצרים והשירותים שאתה נותן, ממש לא יטריד אותך

מבחינתך - אתה תשלם אחוז מסוים מהמכירות בפועל וזה הכול

זו החדשנות האמיתית שתנהל את עולם הפרסום

 ומפה השמים הם הגבול