ראשית, אם הסופר נפטר לפני 18 שנים, זכויות היוצרים ביצירתו תפוגנה רק בעוד 52 שנה, כך שזה לא ממש מיד.
שנית, קבלת השראה אינה העתקה. הגבלת יצירת יצירות השואבות את מקור חיותן מיצירות קודמות, תביא לקיפאון יציתי ותרבותי (וזאת בתנאי שאין מדובר בהעתקה אסורה של היצירה - שאז קיים איסור מוחלט).
בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד סגן הנשיא י' זפט) קבע בת.א. 1437/02 מוסינזון נ' האפרתי כי על מנת שדמות ביצירה העוסקת בדמויות המבוססות על אותן הדמויות ביצירה קודמת תעלה כדי הפרת זכויות היוצרים ביצירה הקודמת, "עליה (על הדמות ביצירה הראשונה, י.ו.א.) להיות דמות מקורית ומפותחת במידה המאפשרת זיהויה, שאם לא כן הדמות לא יצאה מכלל רעיון, בעוד ההגנה ניתנת אך לביטויו של רעיון, ולא לרעיון גרידא".
כלומר, אם דרך הביטוי לרעיון הבא לידי ביטוי ביצירה הראשונה זהה או מועתקת לדרך הביטוי ביצירה השנייה - כי אז מדובר בהעתקה אסורה שעלולה לעלות כדי הפרת זכיות יוצרים.
אך אם דרך הביטוי אינה זהה ומראה צדדים אחרים של הדמויות ושל קווי המיתאר העלילתיים, ייתכן שמדובר בשימוש הוגן ומותר ברעיונות.
סימן ההיכר לדמות הראויה להגנת זכויות יוצרים שהוצע על ידי כבוד השופט זפט בפסק דינו, היא "האפשרות לצפות את מעשיה ותגובותיה בתחום הרלבנטי ליצירה ולייחס אותה לדמות".
כך, אם מאפייני הדמויות ביצירה השניה הנושאות את שמות הדמויות ביצירה הראשונה שונים מהותית מאלה של הדמויות ביצירה הראשונה באופן שאם היו מקבלים שמות אחרים ביצירה השניה אף אדם לא היה יכול לחשוד כי מדובר באותן דמויות, כי אז מדובר בשימוש מותר ולא בהפרה.
בנוסף, יש לזכור גם סעיף 19 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 הקובע כי למרות שישנם איסורים לשימוש ביצירות מוגנות, בתנאים מסוימים וכאשר מדובר ב"שימוש הוגן" ניתן יהיה לעשות את השימוש. בין השאר החוק קובע כי "לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך" עולים כדי שימוש הוגן.
כך, קבע גם כבוד השופט זפט בפסק דינו (שניתן עוד בתקופת חוק זכות יוצרים הישן) כי "התרת העתקת יצירה מוגנת לצורך ביקורת היצירה נועדה לצמצם את פגיעת זכות היוצרים בחופש הביטוי. עניין לנו בערכים ובאינטרסים מתחרים: מחד עידוד היצירה ופרסומה לתועלת הרבים, ובצידה הכרה מוסרית בזכות היוצר להנות מיצירתו ולהגן עליה מפני פולשים חמדנים, ומנגד הגנה על החופש לבקר את היצירה המוגנת".
אם כן, גם שימוש העושה שימוש בקווי האופי הכלליים של הדמויות ביצירה הראשונה יכול לעלות כדי שימוש מותר ביצירה ולמעשה להכשיר את הדמויות ואת העלילה ביצירה השניה, זאת אם אותו שימוש עולה כדי הגדרת "שימוש הוגן" או שימוש מותר בחוק.
חשוב לציין כי "דרך המלך" היא אכן לפנות לבעל זכויות היוצרים ביצירה הראשונה ולקבל ממנו רישיון (בתמורה או בלעדיה) לעשות שימוש ביצירה. אם זאת, ובעיקר כאשר מדובר בחברה מסחרית, להערכתי הסיכוי לקבלת אישור שכזה הוא נמוך, או שיינתן רק בתמורה גבוהה.
האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ואין באמור לעיל כדי להוות יעוץ משפטי מכל סוג שהוא. האמור לעיל משקף אך ורק את דעתו של הכותב ואין להסתמך על האמור לעיל כאסמכתא משפטית או ייעוץ משפטי.
הוספת תגובה על "שאלה משפטית הקשורה בזכויות קניין רוחני (ספר)"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה