נו, נראה לי שצריך לפתור לכם את זה:
אם נקח קטע קטן מאד של מסלול ההליכה של האיש בנקודה כלשהי לאורך המסלול, כך ההפרש בזוית משני קצות הקטע אל המוט זניח, נוכל לראות משולש ישר זוית שהאיש הולך לאורך היתר שלו, ההפרש במרחק אל המוט הוא אחת הצלעות והזוית בינהם היא 60 מעלות.
אם נקרא למרחק שהולך האיש s ולמרחק של האיש מהמוט r יתקיים dr/ds=cos(60)=0.5 כלומר, כאשר האיש נע יחידת אורך אחת הוא מתקרב אל המוט חצי יחידת אורך ומכאן שכדי להגיע אל המוט הוא ילך מרחק כפול מהמרחק ההתחלתי שלו מהמוט.
נקודה מעניינת היא שאם במקום האיש והמוט נקח שתי נקודות (חסרות מימדים), הרי שכיוון התנועה של הנקודה הנעה לעולם לא יהיה אל הנקודה הנייחת ומכאן שהמסלול יקיף את הנקודה הנייחת אין-סוף הקפות ולא יגיע אליה לעולם. לעומת זאת אם הנקודה נעה במהירות קבועה לאורך המסלול שאורכו הכולל הוא סופי (פעמיים המרחק ההתחלתי), היא אמורה להגיע לנקודה הנייחת תוך זמן סופי. מכאן שהנקודה הנעה תקיף את הנקודה הנייחת אין-סוף פעמים בזמן סופי...
כמובן שבמקרה האיש והמוט המרחק בינהם יגיע מהר מאד למרחק השווה למחצית עובי האיש פלוס רדיוס המוט ואז האיש יגיע למוט.
הוספת תגובה על "חידת האיש הפוזל"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה