כמה תובנות:
1. בשיטות משפט בחו"ל קיימת חובה, לפני שהליך משפטי מתחיל, לעבור פגישת אינטק, דהיינו על צדדים להגיע למגשר מוסמך ולשמוע ממנו על הליך הגישור, ולשקול את האופציה הזו. רק לאחר קיום פגישה כזו ההליך המשפטי יכול לההתחיל להתקיים. בארץ, זה הכיוון שהוא הולך להיות במסגרת הצעות חוק המונחות בכסת.
2. בשל מרוץ הסמכויות בין הערכאות (בית דין רבני ובית משפט לענייני משפחה) במקרים רבים לא ניתן להציע גישור כהליך ראשוני/מקדמי.
3. הגישור מתאים לאנשים נורמטיבים..... שיודעים גם להקשיב.....שאינם כוחניים וצריך להגיע אליו בלב פתוח ונפש חפצה.
4. רבים טועים כאשר בגישור הם מציגים עמדות ולא אינטרסים. מגשר טוב יודע "לקלף" את המתגשרים מהעמדות שלהם ולהניע אותם לקראת אינטרסים משותפים.
5. המגשר לא חייב להיות עורך דין. מגשר במשפחה, מנוסה, יכול להיות מספיק בקיא בדברים הבסיסיים.
6. כמה שפחות עורכי דין בהליך הגישור, ככה הסיכוי של הליך הגישור להצליח עולה. עורכי הדין לדעתי צריכים להצטרף "לפינלה", לסוף, לתפירות של ההסכם הסופי. הצדדים מגיעים לגישור "פחות" נפוחים.......
7. זה הרבה יותר זול מלנהל הליכים משפטיים מורכבים עם עורכי דין.
8. זה הרבה יותר מהר ! (אם אנחנו מביאים בחשבון שתיק ממוצע בבית משפט נמשך שנה וחצי שנתיים, הגישור נמשך מספר חודשים בלבד)
9. הסכם שנבנה ביחד, בהסכמה, המשקף את האינטרסים של כולם, הוא הסכם שחשוף פחות להפרות, מאחר והוא לא נכפה אלא נעשה מתוך שיתוף הבנה והכרה
10. הסיכוי להישאר במערכת יחסים טובה לאחר הגירושין שהסתיימו בגישור, גבוה יותר מאשר במצב בו ניתנים פסקי דין מכאיבים שאף אחד לא מרוצה מהם
הוספת תגובה על "גישור - בעד ונגד"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה