שלום איריס.
ראשית, הצטערתי לקרוא שאבחנת אותך ואת בן זוגך כזוג שהתיק שלו יגרר שנים.
מקווה מאוד שתצליחו להמנע מכך. ברור לי שלעתים זה לגמרי לא פשוט, אבל משרד הבריאות ממש לא ממליץ...
שנית, אם צחקת, אז לכאורה נראה שאני את שלי עשיתי, אבל האמת היא שכשאני קורא את זה הבוקר, זה לא היה כל כך הוגן כלפי עמיתי עורכי הדין, ומגיעה להם התנצלות.
עדיף שאסביר את עמדתי באופן ענייני ובלי מטפורות.
אז ככה-
למגשרים ולעורכי דין יש תפקידים שונים. מכך נגזרות דרכי פעולה ודרכי התנהלות אחרות, וארהיב אפילו לומר - תפיסות עולם שונות.
המנדט של עורך הדין הוא להשיג עבור הלקוח שלו את המקסימום, על חשבון הצד השני. האם לא לשם כך שוכרים אותם ומשלמים להם?
כדי להשיג את המטרה הזו בבית המשפט הם פועלים בעולם הכוחני של כיפוף ידיים, ובדרך גם משחירים את דמותו של הצד השני. ב"ארגז בכלים" שלהם נמצאים התלונה במשטרה, העיקולים, צו ההרחקה מהבית, צו עיכוב היציאה מהארץ ועוד.
עכשיו דמייני לעצמך את האדם שזה מה שנכלל ביומיום שלו, ושאלי את עצמך באיזו מידה של הצלחה הוא יוכל לעמוד במטלות הבאות, בחדר הגישור:
לפוגג את המתח ולהנמיך את הלהבות, ולאפשר דיון ענייני בין בני הזוג.
לשמור על נטרליות בדיון, ולרכוש את אמונם של שני בני הזוג.
להקשיב באמפתיה לכל מה שיש לבני הזוג לומר, ולהכיל את הכאב שלהם, ואת הכעס והחששות.
לסייע לכל אחד מבני הזוג להבין את נקודת ההשקפה של השני, ולהכיר בזכויותיו.
לזכור תמיד, ולדעת מתי ואיך צריך גם להזכיר לבני הזוג, שחובתם וכן האנטרס שלהם הוא לדאוג לטובתם של ילדיהם.
לנתב את הדיון בין המהמורות ובתוכן, ולהוביל את בני הזוג להסכמות ההוגנות והטובות ביותר עבורם.
האם את רואה את הניגוד שעליו אני מצביע?
יש עורכי דין שלאחר תקופה מבינים שהעולם השני מתאים להם יותר, ועושים הסבה. אם הבנתי נכון, אורית ג נימנת עם אלה.
אורית, אשמח לשמוע מה את חושבת בנושא.
ויש גם כמה כאלה שמצליחים לתפקד היטב בשתי הזירות; שמסוגלים להיות גם דר' ג'קל וגם מיסטר הייד.
אבל אני חושב שהרוב רק חושבים שהם מסוגלים לכך, כי דרושה לכך באמת אישיות מיוחדת.
טוב, זה יספיק להפעם; בארץ השמש העולה השמש כבר בטח שקעה, אבל כאן בארץ הקודש מתחילים כעת יום עבודה, וזו הייתה "הפסקת קפה" ארוכה למדי...
אז ערב טוב, ובהצלחה, צבי.
/null/text_64k_1#